פרסומים

אירועי ה-7 באוקטובר החריפו את מסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל במערב בכלל ובארצות הברית בפרט, שהשתקף בשיח ורטוריקה אנטי-ציוני גוברים בקרב קהילות ומנהיגים מוסלמים. מאמר זה מתמקד במנהיגים מוסלמים בולטים בארצות הברית, שהפכו בעשור האחרון מובילי דעת קהל ומעצבי תודעה ובוחן כיצד אירועי ה-7 באוקטובר לא רק הסלימו את עוינותם לישראל, אלא גם מסגרו את מסריהם להקשרים פוליטיים ישירים בזירה הישראלית והאמריקאית, וזאת בשונה מהשיח האנטי-ישראלי בעידן שלפני ה-7 באוקטובר. מגמה זו מחזקת את האקטיביזם המוסלמי האנטי-ציוני באמריקה, מחריפה את מסע הדה-לגיטימציה נגד...

ממשל טראמפ מיקם את המאבק באנטישמיות במרכז מדיניות הפנים שלו, ומרבה להתמקד באקלים העוין כלפי סטודנטים יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה. כחלק ממדיניות זו מפעיל ממשל לחץ על האוניברסיטאות לאמץ רפורמות בהקשר זה ובין היתר הוטלו קיצוצים חדים על מימון המחקר והגבלות על קבלת סטודנטים מחו"ל, וכן נעשו ניסיונות לגרש פעילים פרו-פלסטינים. למרות היקפה של בעיית האנטישמיות, תגובות הקהילה היהודית לאסטרטגיית ממשל טראמפ היו אמביוולנטיות. במאמר זה נבחנות הסיבות להסתייגות של הקהילה היהודית מגישתו של ממשל טראמפ, והוא מסוכם בהמלצות לגורמים ישראלים...

לצד התפשטות והשתרשות נרטיבים פרו-פלסטינים, אנטי-ישראליים ואנטישמיים ברחבי העולם עם התחזקות ה'ברית הירוקה-אדומה' האנטי-ישראלית (בין גורמים אסלאמיסטים וגורמי שמאל רדיקלי) במדינות מערביות על רקע מלחמת ישראל-חמאס, צופות על המתרחש גם תנועות ימין קיצוני בפרט באירופה. עבורן, המלחמה ברצועת עזה היא מנוף לחיזוק התמיכה הציבורית בהן ובחלקן אף מוטמעת אידיאולוגיה אנטישמית. ראוי כי מדינת ישראל תכיר בסכנות שבהתחזקותן של תנועות ימין קיצוני במערב, במקביל להתלכדותם של נרטיבים אנטישמיים בשוליים הקיצוניים בשני צדי המתרס הפוליטי ונירמולם בשיח הציבורי בצל...

הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...

מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה בתקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במדינות המערב. היקף ההפגנות ועוצמתן רבים הרבה יותר מבעבר, בעוד זהות המארגנים של רובן אינה מפתיעה. כמו בשני העשורים האחרונים, מדובר בפעילים בארגוני חברה אזרחית. רבים מהם בעלי אג'נדה אנטי-מערבית מובהקת במסווה של קידום זכויות מיעוטים, המשתייכים ל״ברית האדומה-ירוקה״ שמובילה גם את מסע הדה-לגיטימציה לישראל ואת קמפיין החרמות נגדה (BDS) – ארגוני שמאל רדיקלי, ובכללם גופים...

יהודית ברסקי, עמיתת מחקר במכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (ISGAP), ואהוד רוזן, חבר צוות בפרויקט המחקר של המכון למחקרי בטחון לאומי על אנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, מנתחים את התפתחות האנטישמיות האסלאמיסטית בארצות הברית, ובפרט את מאמצי ה'מיתוג מחדש' והמיינסטרימיזציה של קבוצות אסלאמיסטיות (אסלאם פוליטי). מאמצים אלה מנצלים את העניין הנרחב בארצות הברית בזכויות אדם ובזכויות מיעוטים, את הפילוג החברתי ההולך ומעמיק, את עליית ה'הִצְטָלְבִיוּת (‘Intersectionality’) ואת הפעילות המשותפת המתמשכת של קבוצות אקטיביסטיות מן השמאל הרדיקלי ביחד...

יוניס ג' פולק, פרופסורית להיסטוריה וללימודי יהדות (בדימוס) באוניברסיטת צפון טקסס, מנתחת את התפתחותן של תפיסות אנטישמיות ואנטי־ציוניות מבוססות גזע, את התפשטותן ואת השתרשותן בקרב האוכלוסייה השחורה בארצות־הברית החל מתקופתו של מלקולם אקס ועד תנועת Black Lives Matter בימינו.

ד"ר מיכל חטואל־רדושיצקי, לשעבר חוקרת ב־INSS וחברת צוות בפרויקט המחקר על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, מתארת את התפתחות ההתמודדות של גופי הממסד בישראל עם תופעת האנטישמיות ברחבי העולם ובפרט בארצות הברית. היא מנתחת את עיקרי הפעילות בתחום של הגורמים המדינתיים והלאומיים ומציעה כיצד אפשר לשפר את המענה לאיום האנטישמיות הגובר.

ד"ר סקוט לסנסקי, לשעבר יועץ בכיר בממשל אובמה לענייני ישראל, המזרח התיכון ויהודים, בוחן את ההקשר הלאומי והפוליטי של המאבק נגד אנטישמיות בארצות הברית. לסנסקי מסביר את תפקידן ההולך ומתרחב של הרשויות הלאומיות, בוחן את התגובות של ממשל ביידן בתחילת דרכו וממליץ כיצד יש להגביר את המעורבות של הרשות המבצעת ושל הקונגרס במאבק באנטישמיות מבית.

עדי קנטור, חוקרת בפרויקט המחקר של ה־INSS על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, סוקרת את התפתחות המושג 'אנטישמיות' בשיח המחקרי ואת העיסוק במקורות הרעיוניים והאידאולוגיים העומדים בבסיסה של תופעת האנטישמיות. היא מתארת את  גלגוליו של המושג 'אנטישמיות' ואת סוגיות המפתח העיקריות אשר ליוו ועיצבו את השיח המחקרי על אודותיו בזמן החדש. מטרתו של המאמר לספק מסד תאורתי ומושגי ולהעניק 'כלי עבודה' תשתיתיים למבקשים לבחון ולאפיין את תופעת האנטישמיות של ימינו.

פרופ' דינה פורת, המייסדת ולשעבר ראשת מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו; ד"ר ג'ובאני קאר, מנהל הפרויקטים במרכז קנטור; ועו"ד טליה נעמת, מנתחים את מעמדה של הגדרת העבודה לאנטישמיות חמש שנים לאחר שאומצה על ידי ארגון IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה) ובוחנים לעומקן את הביקורות המרכזיות נגדה ואת התגובות עליהן.

פרופ' אלווין רוזנפלד עומד בראש הקתדרה ללימודי היהדות ע"ש אירווינג מ. גלזר ובראש המכון לחקר אנטישמיות עכשווית באוניברסיטת אינדיאנה. על בסיס מומחיותו בתחום ובעקבות מחקרו רב השנים הוא חולק את תובנותיו על האנטישמיות העכשווית בארצות הברית ועל עלייתה המדאיגה.