פרסומים

גל תקיפות אלימות וחשש מהשלכות המלחמה נגד איראן הגבירו את הקשב לנושא האנטישמיות בארצות הברית. ממצאי מחקרים חדשים מתעדים את היקף הבעיה ואת עומק הדאגה בקרב יהודי ארצות הברית, ומעוררים ויכוח נוקב בקרב הקהילה היהודית לגבי דרכי התגובה המיטביות. למחלוקת זו השלכות חשובות על המדיניות הישראלית. במסגרת הדיון התגבשו שלוש גישות מרכזיות: אסטרטגיית "זכויות אזרח", המתמקדת בהגנה משפטית ובסינגור; גישה המדגישה את הצורך להתעמת עם האנטי-ציונות שהיא אמצעי מודרני לעוינות נגד יהודים; ואסטרטגיה המתעדפת השקעה בחינוך יהודי ובהתחדשות קהילתית. מדובר...

על רקע מלחמת "חרבות ברזל" נרשמה פגיעה חמורה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. השפל מורגש במרבית תחומי החיים הלאומיים – בכלכלה, באקדמיה, בתרבות, בביטחון הקהילות היהודיות בתפוצות, ובעיקר בלגיטימיות הבסיסית של מדינת ישראל וזכותה להגן על עצמה. הניסיונות לבודד את ישראל אינם חדשים, יש להם בסיס במחלוקת על הפתרון הראוי לסכסוך הישראלי – פלסטיני, בהתנגדות אידיאולוגית לקיום ישראל, וכן במגמות דמוגרפיות ופוליטיות פנימיות במדינות שונות שאינם קשורים בהכרח לישראל. עם זאת, מלחמת "חרבות ברזל" חוללה שיא חדש בעוצמת המתקפה התודעתית...

מאמר זה עוסק בנרטיבים האנטישמיים המשתקפים בשיח הציבורי בארצות הברית בקרב חוגים קיצוניים ממימין ומשמאל, במהלך המבצע הצבאי האמריקאי-ישראלי באיראן ("שאגת הארי"/"זעם אפי"). נרטיבים אלה, המשתלבים בדיון הציבורי הפנים-אמריקאי בדבר נחיצות ומטרות המלחמה, מאשימים את ישראל בגרירת ארצות הברית למלחמה בניגוד לאינטרס הלאומי האמריקאי, תוך השתלטות לא-לגיטימית של ישראל ויהודים על הממשל. המאמר מסוכם בהמלצה לישראל לאמץ אסטרטגיה משולבת של פעולה מול ההנהגות הפוליטיות בארצות הברית לצד דיפלומטיה ציבורית מתונה, שתדגיש את נכסיותה האסטרטגית...

אירועי ה-7 באוקטובר החריפו את מסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל במערב בכלל ובארצות הברית בפרט, שהשתקף בשיח ורטוריקה אנטי-ציוני גוברים בקרב קהילות ומנהיגים מוסלמים. מאמר זה מתמקד במנהיגים מוסלמים בולטים בארצות הברית, שהפכו בעשור האחרון מובילי דעת קהל ומעצבי תודעה ובוחן כיצד אירועי ה-7 באוקטובר לא רק הסלימו את עוינותם לישראל, אלא גם מסגרו את מסריהם להקשרים פוליטיים ישירים בזירה הישראלית והאמריקאית, וזאת בשונה מהשיח האנטי-ישראלי בעידן שלפני ה-7 באוקטובר. מגמה זו מחזקת את האקטיביזם המוסלמי האנטי-ציוני באמריקה, מחריפה את מסע הדה-לגיטימציה נגד...

ממשל טראמפ מיקם את המאבק באנטישמיות במרכז מדיניות הפנים שלו, ומרבה להתמקד באקלים העוין כלפי סטודנטים יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה. כחלק ממדיניות זו מפעיל ממשל לחץ על האוניברסיטאות לאמץ רפורמות בהקשר זה ובין היתר הוטלו קיצוצים חדים על מימון המחקר והגבלות על קבלת סטודנטים מחו"ל, וכן נעשו ניסיונות לגרש פעילים פרו-פלסטינים. למרות היקפה של בעיית האנטישמיות, תגובות הקהילה היהודית לאסטרטגיית ממשל טראמפ היו אמביוולנטיות. במאמר זה נבחנות הסיבות להסתייגות של הקהילה היהודית מגישתו של ממשל טראמפ, והוא מסוכם בהמלצות לגורמים ישראלים...

לצד התפשטות והשתרשות נרטיבים פרו-פלסטינים, אנטי-ישראליים ואנטישמיים ברחבי העולם עם התחזקות ה'ברית הירוקה-אדומה' האנטי-ישראלית (בין גורמים אסלאמיסטים וגורמי שמאל רדיקלי) במדינות מערביות על רקע מלחמת ישראל-חמאס, צופות על המתרחש גם תנועות ימין קיצוני בפרט באירופה. עבורן, המלחמה ברצועת עזה היא מנוף לחיזוק התמיכה הציבורית בהן ובחלקן אף מוטמעת אידיאולוגיה אנטישמית. ראוי כי מדינת ישראל תכיר בסכנות שבהתחזקותן של תנועות ימין קיצוני במערב, במקביל להתלכדותם של נרטיבים אנטישמיים בשוליים הקיצוניים בשני צדי המתרס הפוליטי ונירמולם בשיח הציבורי בצל...

הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...

מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה בתקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במדינות המערב. היקף ההפגנות ועוצמתן רבים הרבה יותר מבעבר, בעוד זהות המארגנים של רובן אינה מפתיעה. כמו בשני העשורים האחרונים, מדובר בפעילים בארגוני חברה אזרחית. רבים מהם בעלי אג'נדה אנטי-מערבית מובהקת במסווה של קידום זכויות מיעוטים, המשתייכים ל״ברית האדומה-ירוקה״ שמובילה גם את מסע הדה-לגיטימציה לישראל ואת קמפיין החרמות נגדה (BDS) – ארגוני שמאל רדיקלי, ובכללם גופים...

יהודית ברסקי, עמיתת מחקר במכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (ISGAP), ואהוד רוזן, חבר צוות בפרויקט המחקר של המכון למחקרי בטחון לאומי על אנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, מנתחים את התפתחות האנטישמיות האסלאמיסטית בארצות הברית, ובפרט את מאמצי ה'מיתוג מחדש' והמיינסטרימיזציה של קבוצות אסלאמיסטיות (אסלאם פוליטי). מאמצים אלה מנצלים את העניין הנרחב בארצות הברית בזכויות אדם ובזכויות מיעוטים, את הפילוג החברתי ההולך ומעמיק, את עליית ה'הִצְטָלְבִיוּת (‘Intersectionality’) ואת הפעילות המשותפת המתמשכת של קבוצות אקטיביסטיות מן השמאל הרדיקלי ביחד...

יוניס ג' פולק, פרופסורית להיסטוריה וללימודי יהדות (בדימוס) באוניברסיטת צפון טקסס, מנתחת את התפתחותן של תפיסות אנטישמיות ואנטי־ציוניות מבוססות גזע, את התפשטותן ואת השתרשותן בקרב האוכלוסייה השחורה בארצות־הברית החל מתקופתו של מלקולם אקס ועד תנועת Black Lives Matter בימינו.

ד"ר מיכל חטואל־רדושיצקי, לשעבר חוקרת ב־INSS וחברת צוות בפרויקט המחקר על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, מתארת את התפתחות ההתמודדות של גופי הממסד בישראל עם תופעת האנטישמיות ברחבי העולם ובפרט בארצות הברית. היא מנתחת את עיקרי הפעילות בתחום של הגורמים המדינתיים והלאומיים ומציעה כיצד אפשר לשפר את המענה לאיום האנטישמיות הגובר.

ד"ר סקוט לסנסקי, לשעבר יועץ בכיר בממשל אובמה לענייני ישראל, המזרח התיכון ויהודים, בוחן את ההקשר הלאומי והפוליטי של המאבק נגד אנטישמיות בארצות הברית. לסנסקי מסביר את תפקידן ההולך ומתרחב של הרשויות הלאומיות, בוחן את התגובות של ממשל ביידן בתחילת דרכו וממליץ כיצד יש להגביר את המעורבות של הרשות המבצעת ושל הקונגרס במאבק באנטישמיות מבית.