נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי מועצת השלום הגיעה למה שהוא תיאר כ"הסכם היסטורי" לגבי פירוק מוחלט של חמאס וקבוצות חמושות אחרות ברצועת עזה מנשקם. הממשל האמריקאי פועל כעת להוצאת ההסכם לפועל כדי לפצות על תחושת הכישלון מול איראן ולהתניע מחדש את תוכנית 20 הנקודות. חמאס מצידו מציג גמישות טקטית עקב הלחץ הצבאי הישראלי (צה"ל הרחיב את שליטתו מערב ל"קו הצהוב" ל"קו הכתום") והודיע כי הוא מקבל עקרונית את המתווה, אך בפועל נציגיו מצהירים כי הארגון יסרב להתפרק מנשקו טרם נסיגה ישראלית מלאה. וברקע, קטר...
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עמדה הרשות הפלסטינית בפני משבר פיסקלי ומוסדי חריף שהוביל להערכות רבות לגבי קריסתה הקרובה, אך נכון ליולי 2026 היא מוסיפה לתפקד ולספק שירותים בסיסיים. הישרדות הרשות, חרף הפגיעה הדרמטית בהכנסותיה מכספי הסילוקין והפסקת העבודה של פועלים פלסטיניים בישראל, מתאפשרת הודות לעלייה משמעותית בסיוע חיצוני ובמנגנוני מימון חלופיים, הממחישים כי היא נתפסת כגורם בעל חשיבות אסטרטגית בינלאומית – מעין ישות ש"חשובה מכדי לקרוס" בעיני מדינות האיחוד האירופי ושחקנים נוספים.
תמונת מצב זו מציגה נתונים אודות האירועים הביטחוניים בזירת יהודה ושומרון מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים כוללים את היקף פיגועי הטרור הפלסטיני, אירועי החיכוך, הנפגעים, הסיכולים והמעצרים בגזרה. הנתונים מבוססים על מקורות רשמיים ואיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) ומתעדכנים באופן שוטף.
בעקבות תהליך מואץ של "בינאום" הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל אינה יכולה עוד להישען על אסטרטגיית בלימה ושימור הסטטוס קוו. במקום זאת, עליה לעבור לגישת "בינאום מנוהל" שבמסגרתה היא נוקטת ביוזמה מדינית להכוונת המעורבות הבינלאומית והאזורית, תוך שמירה על התיאום עם ארצות הברית, כדי להשפיע על התנאים הביטחוניים והמוסדיים של כל הסדר עתידי. גישה זו תאפשר לישראל להפוך את הלחץ החיצוני מאיום אסטרטגי של בידוד בינלאומי למנוף לקידום האינטרסים שלה ולעיצוב מציאות יציבה יותר.
ועידת פת"ח השמינית התכנסה בחודש שעבר לאחר מאבקים פנימיים, ביקורות על הנהגת הארגון ופרישת פעילים בכירים, שהעמידו בספק את היכולת לקיימה. אך תוצאותיה מלמדות שיו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הצליח בעזרת אנשיו ומנגנוניו לקיים ועידה עם מספר משתתפים גדול מבעבר, לערוך בחירות ולשלב שמות חדשים וצעירים במוסדותיו המרכזיים של הארגון. ריבוי המתמודדים למוסדות אלה הוכיח שניתן עדיין לגייס תומכים לשורות פת״ח, חרף חולשתו, והעובדה שאבו מאזן ואנשיו מאיישים את רוב המושבים בוועד המרכזי מלמדת שדרכו המדינית תישאר בתוקף גם לאחר הוועידה. אולם,...
במאמר זה נדונה סוגיית פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה על ידי צה"ל כמהלך יזום, מקדים וכתנאי הכרחי ליישום "תוכנית עשרים הנקודות" לייצוב ולשיקום הרצועה. הנחת העבודה היא כי ללא פתרון שורשי לסוגיית הכוח הצבאי ברצועה, כל ניסיון להניע תהליכי שיקום פוליטיים או כלכליים נידון לכישלון והיעדר התקדמות משמעותו התחזקות חמאס, בניית האיום מחדש והתבוססות ישראלית במלחמת התשה, השוחקת את צה"ל, את הביטחון ואת תחושת הביטחון של תושבי העוטף. כן מפורטת ארכיטקטורת הפיקוח שתידרש על מנת לשמר את הישגיהם של מאמצי הפירוז.
המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן והשלכותיה האזוריות הסיטו במידה ניכרת את תשומת הלב האזורית והבינלאומית לעיסוק בהבטחת המקורות וההספקה של האנרגיה לרחבי העולם, בבלימת איראן ובעיצוב מאזן כוחות חדש באזור. זאת, לאחר שנים רבות שהסדר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נתפס כמפתח להבטחת היציבות באזור. אולם, הסטה זו אינה מעידה על דעיכת העניין בו אלא על שינוי בהתייחסות אליו: ייתכן כי היעדר האופק המדיני המתמשך ייצור העדפה בינלאומית לאכיפת הסדרה, על פני תיווך שעד כה לא נשא פרי. מבחינת ישראל, הסיכון הכרוך בכך אינו רק ניהול מתמיד של הסכסוך הנמצא על סף...
תשומת הלב לרצועת עזה צפויה להתחדש ככל שתדעך המערכה עם איראן. חמאס מנצל בינתיים את הוואקום האסטרטגי לשיקום שלטונו ויכולותיו הצבאיות, בעוד מתווה טראמפ תקוע ו"מועצת השלום" מתקשה מקצועית, תפעולית ותקציבית לקדם את יעדיה המוצהרים. סוגיית הפירוז נותרת לכודה בין דרישת ישראל לפירוק מלא ומיידי של חמאס מנשקו לבין משיכת הזמן של הארגון.
בפני ישראל שלוש חלופות עיקריות: (1) חידוש המאמץ ליישום מלא של מתווה טראמפ בכל הרצועה, הכרוך בסיכון ל"פירוז מדומה" ותלוי בהסכמת חמאס; (2) חלופה דיפרנציאלית, שתתחיל בשיקום אזורים שטוהרו מחמאס...
ב-25 באפריל 2026 התקיימו הבחירות המקומיות בשטחי הרשות הפלסטינית – בגדה המערבית ובדיר אל-בלח שברצועת עזה. הבחירות התקיימו ב-403 ערים ומועצות מקומיות עם אחוז הצבעה כללי נמוך יחסית של כ-53%. חמאס החרים את הבחירות ולא השתתף בהן באופן רשמי, למרות היותו הארגון הפוליטי הפופולרי ביותר בקרב הציבור הפלסטיני. ניתוח הבחירות חושף תמונה מורכבת של חברה המנסה לקיים הליך דמוקרטי תחת לחץ בינלאומי כבד ותנאים פוליטיים וביטחוניים קשים. הבחירות חושפות פרדוקס בין רצון לשגרה לבין ייאוש פוליטי עמוק, בין תקווה לשינוי של המציאות ברמה המוניציפאלית היומיומית,...
זירת יהודה ושומרון מצויה בעיצומו של מהפך תפיסתי ומעשי לגביו. בחסות נימוקים ביטחוניים וחתירה ל"ביטחון מוחלט", מקדמת הממשלה מדיניות של החלת ריבונות ישראלית, חסימת הדרכים להסדר מדיני עתידי, החלשת הרשות הפלסטינית עד כדי קריסתה, ודחיקת הפלסטינים ממקומות מושבם בתוך השטח. מדיניות זו מאמצת בפועל את עקרונות "תכנית ההכרעה״ שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה מבית מדרשו של השר בצלאל סמוטריץ׳, המסכנת את היציבות והביטחון ביהודה ושומרון ומובילה למציאות של מדינה אחת, תוך שינוי מן היסוד את דמותה של ישראל. כתוצאה מכך, ישראל עלולה למצוא את...
בפברואר 2026 הופץ נוסח באנגלית של טיוטת החוקה הפלסטינית החדשה שהועברה לאישור נשיא הרשות הפלסטינית. הטיוטה נוסחה על ידי ועדה בת 17 חברים במסגרת מהלכי דמוקרטיזציה שמוביל נשיא הרשות אבו מאזן בשל דרישות האיחוד האירופי, שהתנה את המשך התמיכה הכספית ברשות בשורת רפורמות חוקתיות וממשליות ברוח קריאת הנשיא ביידן ודרישתו לרפורמות ברשות. למרות השימוש במטבעות לשון מעולם המושגים והנורמות של דמוקרטיות מערביות, הטיוטה אינה נקראת כמסמך אמין, קוהרנטי ורלוונטי למדינה שוחרת דמוקרטיה ושלום. עצמאות, כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטת החוקה, היא גם המשך המאבק...
מועצת השלום (Board of Peace) נולדה כיוזמה תחומה וממוקדת שנועדה ללוות את תהליך הייצוב והשיקום של רצועת עזה במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, שעוגנה בהחלטת מועצת הביטחון 2803 בנובמבר האחרון. ואולם, עיון במסמך המייסד של המועצה (הצ'ארטר) מצביע על סטייה מהותית מהייעוד המקורי: המועצה מוגדרת כמנגנון גלובלי ליישוב סכסוכים מחוץ למסגרת האו״ם, ללא אזכור של עזה וללא הגבלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פער זה בין המנדט המצומצם שניתן למועצה לבין הסמכויות הרחבות שמייחס לה הצ'ארטר, לצד המבנה הריכוזי שלה, גרר ביקורת אשר לתחום הסמכות והלגיטימיות שלה...
