בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל.
שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג...
ב-20 בנובמבר 2024 דחה הסנאט האמריקאי ברוב גדול שלוש הצעות חוק, שהיו מגבילות ייצוא נשק התקפי לישראל על סמך טענות כי אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי במלחמתה ברצועת עזה. עם זאת, ההצעות, שנדחו ללא קושי, זכו לתמיכה גבוהה בשורות האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בהשוואה להצעות דומות בעבר, וגורמי שמאל במחנה הציוני בעולם הארגוני היהודי גיבו פומבית את ההצעות. אולם, עצם הדיון בהצעות בשעת מלחמה, הנכונות לתמוך בהן בשורות המפלגה הדמוקרטית ושבירת אחדות השורה במחנה היהודי הפרו-ישראלי מבטאים את השבר המעמיק בזירה הפוליטית הפנים אמריקאית ובקהילה...
כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ינאם במושב המשותף של הקונגרס ב-24 ביולי, הוא יפנה גם לקהילה היהודית האמריקאית. מאמר זה מביא את עמדות היהודים האמריקאים לגבי סוגיות של מלחמת ישראל-חמאס, ממשלת ישראל והבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית. המאמר מציג נתונים המראים כי למרות התמיכה החזקה של יהודים אמריקאים בישראל לאורך המלחמה, קודם ל-7 באוקטובר הייתה להם ביקורת רבה וקשה על ממשלת ה"ימין מלא". מהנתונים עולה גם שרובם יתמכו במועמד הדמוקרטי. כדי לעודד ולהעמיק את התמיכה בישראל מצד היהודים באמריקה, על ראש הממשלה נתניהו להימנע בנאומו ממחוות...
הנשיא ג'ו ביידן, שעל פי הדיווחים בחן אפשרות לכונן חוזה הגנה עם ישראל, הוא אחד משני נשיאים אמריקאים בלבד ששקלו זאת ברצינות. ראשי ממשלה ישראלים אחדים שקלו במהלך השנים חוזה הגנה עם ארצות הברית, בעיקר כאמצעי שיסייע להפיג את החששות הביטחוניים ואת ההתנגדות הציבורית לוויתורים שעלו בשיחות השלום. בניגוד לצפוי, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה כל השנים לחוזה הגנה רשמי.
המחקר המובא כאן מנתח את היתרונות והחסרונות של חוזה הגנה בילטרלי משתי נקודות המבט, הישראלית והאמריקאית, ומציע דרכים להתמודדות עם החששות בשני הצדדים. כל חוזי ההגנה של ארצות הברית הם...
הצגת "המתווה הישראלי" לעסקת חטופים וקידום הפסקת אש על ידי הנשיא ביידן נובעת ככל הנראה מהערכתו כי המאמץ הצבאי הישראלי מיצה את עצמו. למרות שהממשל רואה בחמאס אחראי לעיכוב בקידום העסקה, חשיפת המתווה אמורה בראייתו לדרבן גם את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל החלטה – אמנם בנסיבות פנים-ישראליות של ויכוח חריף בין מצדדי העסקה למתנגדיה. לממשל האמריקאי עצמו אין כרגע תוכנית חלופית מגובשת לאפשרות (הסבירה) שהמתווה שהציג הנשיא יקרוס והלחימה תימשך, ובמקרה זה הממשל צפוי להטיל את ההאשמה על חמאס. בה בעת, אפשר שהתסכול בקרב הממשל ואצל...
במוקד חילוקי הדעות בין ארצות הברית לישראל עומד בעת הנוכחית המבצע הצבאי ברפיח, שישראל מתעתדת להוציא לפועל. הממשל מפעיל לחץ להימנע מהמבצע וקובע כי את היעדים המרכזיים מול רפיח ניתן להשיג באמצעים אחרים. זאת בנוסף לפערים שנותרו בעינם המתייחסים לדרישה האמריקאית מישראל לגבש תוכנית אסטרטגית ברורה ליום שאחרי המלחמה ולספק מענה מקיף לסוגיה ההומניטרית ברצועת עזה. נושאים אלה והאפשרות לעסקת חטופים קרובה בתמורה להפסקת אש לשישה שבועות יעמדו במוקד ביקורי הבכירים הישראליים בוושינגטון בימים הקרובים. ברקע גם התנצחות פומבית בין הנהגות שתי המדינות על רקע...
ההתייצבות האמריקאית לצד ישראל במלחמת "חרבות ברזל" היא חסרת תקדים, למעט אולי במלחמת יום הכיפורים. ארצות הברית שותפה ליעד מיגור החמאס וליצירת מציאות ביטחונית חדשה ברצועת עזה ובאזור הגבול. בפועל התקיימה חלוקת עבודה לא-פורמלית בין המדינות, כשישראל מתמקדת בחמאס וארצות הברית מרתיעה את איראן ושלוחיה מהסלמה עד כדי מערכה אזורית. אלא שלצד זאת הציב הממשל גבולות למהלכי ישראל – ולאופי הלחימה בעזה, תוך דרישה לצמצום הפגיעה באזרחים ולמתן סיוע הומניטרי מירבי; להכלת המלחמה לרצועה עזה ולמניעת הסלמה בזירות נוספות; לאיסור גירוש פלסטינים...
איראן היא אחת המדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית, ובכלל זה פיתוח של מוסדות המדינה החיוניים והיכולות הטכנולוגיות הדרושות. כיום איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הסייבר, ונחשבת למובילה במעגל השני של השחקניות הגלובליות. תקיפות הסייבר של איראן הוכיחו את יכולתה לשבש מטרות אזרחיות ומסחריות, תשתיות לאומיות חיוניות ויכולות צבאיות. מבצעי הריגול ומבצעי התודעה שלה בסייבר נרחבים במיוחד, ואת עיקר מאמציה בסייבר היא מכוונת נגד ישראל וארצות הברית.
מחקר זה מציג ניתוח מקיף ועדכני של האסטרטגיה, המוסדות ודרך הפעולה של איראן בתחום...
מזה תקופה וביתר שאת מאז ימי "ההפיכה המשטרית", אנו מתריעים כי מתהווה משבר ביחסי ארצות הברית-ישראל. המלחמה דחקה את המתחים הקשים שהצטברו ערב פריצתה, אך עתה, לאחר תקופה של שיתוף פעולה אסטרטגי חסר תקדים, מעמיקים הפערים סביב ניהול המלחמה ובמיוחד "היום שאחרי". הממשל מטיל ספקות גוברים לגבי יכולתו של צה"ל להשיג את היעדים הצבאיים ופועל לצמצום הלחימה ולמעבר למישור המדיני, שבמרכזו מאמץ לקדם הקמת מדינה פלסטינית כמפתח לעיצוב סדר אזורי חדש. עשרות שנות תסכול מצטבר נוכח דחיית ישראל את עמדות ארצות הברית בהקשר הפלסטיני פורצות...
הממשל האמריקאי ממשיך לגבות את ישראל ולתמוך ביעד של הבסת חמאס, ולכן נמנע עד כה מלקרוא להפסקת אש ואף מנע קבלת החלטה בנושא במועצת הביטחון. אולם, הממשל מציב גבולות ברורים יותר לפעילות ישראל, בעיקר לגבי הבטחת הסיוע ההומניטרי והקפדה על חיי אזרחים, ומגלה תסכול נוכח מה שנתפס כהיענות בלתי-מספקת לדאגותיו ובעיקר היעדר חזון ל"יום שאחרי". זאת, לאחר שהממשל הציג עקרונות, שמבחנתו צריכים להיות בסיס לדיון אשר לעתיד הרצועה. למרות ההבנה כי לארצות הברית אינטרס ברור לתמוך בישראל עד השגת היעדים הצבאיים של המלחמה, יש לקחת בחשבון כי שינוי משמעותי...
ביקור הנשיא ביידן בישראל ובאזור בעיצומה של הלחימה ממחיש ביתר שאת את התייצבותה המלאה של ארצות הברית לצד ישראל ואת תמיכתה המעשית בשימור ובחיזוק יכולות צה"ל ובהרתעת איומים פוטנציאליים מזירות אחרות, בדגש על חיזבאללה ואיראן. אך הביקור נועד גם כדי להבין מהן מטרות המערכה, הסיכויים להשיגן והדגשים לגבי היום שאחרי. התמשכות המערכה צפויה לייצר פערים בין מדיניות ישראל וארצות הברית עקב רגישות הממשל להתפתחויות בזירת הלחימה, לחצים שיפעילו שחקנים אזוריים ובינלאומיים ודעת הקהל בארצות הברית עצמה. כבר עתה הממשל מתעקש על מימוש לאלתר של מנגנון שיאפשר...
הנשיא ביידן בוחן אפשרויות לקדם במזרח התיכון מהלך אזורי פורץ דרך שעיקרו נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל בתמורה להתחייבות ישראלית לשורת צעדים בנושא הפלסטיני והיענות אמריקאית לשורת דרישות סעודיות משמעויות ובכללן חוזה הגנה, תכנית גרעין אזרחית ואמל"ח מתקדם. החידוש הוא בנכונות המסתמנת בממשל ללכת לקראת הדרישות הסעודיות. סיכויי ההצלחה של המהלך עדיין אינם ברורים, ונראה כי הנשיא ביידן מודע לכך שהמהלך מחייב מהשחקנים האזוריים, בפרט מממשלת ישראל, הכרעות היסטוריות.
