תפיסת היסוד של כוח אדם בבניין צה''ל
בתוך: מזכר 148, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, ספטמבר 2015
מאמר זה בוחן את תפיסת היסוד של מבנה צה"ל מנקודת המבט של ראש אגף התכנון (להלן: אג"ת) בצה"ל לשעבר. יש להבחין בין אג"ת לבין אגף כוח אדם (אכ"א). האחריות על תכנון כוח האדם היא של אג"ת, האחריות על הביצוע היא של אכ"א. בצורה יותר רחבה, אגף התכנון בצבא אחראי על ניהול המשאבים העומדים לרשות הצבא: תקציב, תשתיות וכוח אדם. ככזה יעסוק המאמר בנושא מזווית הראייה של תכנון המשאב האנושי. ארבע סוגיות יידונו במאמר זה: הראשונה — בחינת המודל הקיים, שהוא לדעתי מודל הכרחי; השנייה — שאלת תכנון כוח האדם על ידי הצבא. השלישית —...
תוכנית העבודה הרב-שנתית בצה''ל - דילמות ומענים
הערכה אסטרטגית לישראל 2011, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2011
סוף מעשה במחשבה תחילה: על נסיגת צה''ל מלבנון בשנת 2000
צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, דצמבר 2011
מאמר זה מציג כמה מהעובדות וכמה מהמסקנות הנובעות מהנסיגה של ישראל מלבנון ב-2000. כמו כן מובאים עוד שני ארועים שהתרחשו לאחר מכן. מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ויציאת כוחות סוריה מלבנון בשנת 2005. כל המאורעות הללו – סבור המחבר – קשורים זה בזה.
סיום כהונת הרמטכ''ל גבי אשכנזי – הערכה
מבט על, גיליון 242, 17 בפברואר 2011
העימות המתוקשר בין שר הביטחון והרמטכ"ל וכן הדרמה סביב קביעת מחליפו של הרמטכ"ל הסיטו את תשומת הלב משאלה חשובה לא פחות והיא מצבו של צה"ל כיום בהשוואה למצבו לפני ארבע שנים. חמישה נושאים עיקריים ראויים לציון בהקשר זה. ראשית, ארבע השנים האחרונות היו מהשקטות שידענו. גם גבול הצפון, גם יהודה ושומרון ובעצם כל גבולות המדינה – אפילו אזור עזה מאז "עופרת יצוקה" – היו גזרות רגועות עם מיעוט אירועים. נכון שישנם גם הסברים "חיצוניים" לשקט הזה אך אין ספק, כי גם איכות הפעילות של צה"ל והמשמעת המבצעית תרמו לכך.
תוכנית העבודה הרב־שנתית בצה''ל — דילמות ומענים
בתוך: הערכה אסטרטגית לישראל 2011, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2011.
גיורא איילנד סוקר את הקשיים בהכנת התוכנית, האמורה לתת את המענה לאיומים הצבאיים, ובראשם הצורך להכין תוכנית לחמש שנים, הגמישות התקציבית המוגבלת והצורך להגיע לתוצאה אחת המסכמת אילוצים ודרישות מגוונים, ולעתים סותרים. הדיון מסוכם בהערכה, כי התהליך שנוקט צה"ל בגיבוש התוכנית נעשה ביסודיות וברצינות, הוא ענייני, חף כמעט משיקולים זרים ומתבצע בשקיפות מרבית.
יסודות המענה של מדינת ישראל
צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 1, יוני 2010
אציג להלן את דעתי בנוגע לתשובות שצריכה לספק מדינת ישראל, ולא דווקא צה"ל בחמישה סוגים של בעיות שהוצגו במאמרים לעיל: (א) בעיית לבנון; (ב) האיום תלול המסלול, שהוא כללי יותר, ואמנם נוגע ללבנון אבל כפי הוא קיים גם מעזה, מסוריה וגם מאיראן, ופוטנציאל הנזק חמור שלו, אולי לא הוצג במלוא חריפותו בדברים הקודמים. (ג) איך נכון לנהל מלחמה עם סוריה; (ד) ההתמודדות עם איום הגרעין האיראני;(ה) איך נערכים להסדרי שלום, והיכן הקווים האדומים בהגעה להסדרים אלה, הן עם הפלסטינים והן עם הסורים.
מלחמת לבנון השנייה - לקחים ברמה האסטרטגית
צבא ואסטרטגיה, כרך 1, גיליון 2, אוקטובר 2009.
במאמר זה אסקור שבע נקודות שהן מעין מסקנות לא רק מהמלחמה הזו, אלא משלושה אירועים צבאיים מרכזיים שהיו בשנים האחרונות ואפשר להשוות ביניהם: מבצע "חומת מגן" באפריל 2002בגדה המערבית, מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה". ייתכן שעל סמך השוואה זו אפשר להגדיר מסקנות כלליות אשר יהיו רלוונטיות גם למקרים דומים בעתיד. שש מהסוגיות שאעסוק בהן מתייחסות בעיקר לעבר ולהווה, אולם עם השלכות קדימה. הסוגיה השביעית היא ניסיון להעריך מה יקרה אם תפרוץ בעתיד מלחמת לבנון השלישית, ו בעקבות כך מה תהיה דרך הפעולה הנכונה מבחינת ישראל.
הכפר רג'ר: בעיה ופתרונה
מבט על, גיליון 123, 7 באוגוסט 2009.
בביקורו בכפר רג'ר, אמר שר החוץ ליברמן, כי יש להקים חומה בין שני חלקי הכפר רג'ר, זה שנמצא בשטח ישראל וזה שבשטח לבנון. הוא הוסיף כי השיקול הביטחוני הוא השיקול המוביל. המחבר בוחן את הכדאיות של מהלך כזה, ועוד קודם לכן מסביר כיצד הגענו למצב בו אנשים הרואים עצמם סורים ועם זאת נושאים תעודות זהות ישראליות ייאלצו לגור בלבנון.
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....