פרסומים
מבט על, גיליון 41, 31 בדצמבר 2007.

נראה כי בשנה האחרונה התגבשה אצל אל-קאעדה והטליבאן מגמה ברורה להעתקת מוקד הפעלת מתאבדים לזירת הלחימה בפקיסטאן ובאפגניסטן. אין בכך כדי לומר שאל-קאעדה ושותפיו נגמלו מכוונתם להשתמש בטרור מתאבדים במקומות אחרים בעולם, ולראיה הם ממשיכים לבצע פיגועי התאבדות במדינות שונות, בעיקר בעיראק ולאחרונה אף באלג'יריה. רציחתה של בנזיר בוטו, מנהיגת האופוזיציה בפקיסטאן, בידי מתנקש מתאבד, מהווה שיא, כנראה זמני בלבד, במתקפת המתאבדים האינטנסיבית המתחוללת מזה כשנה בפקיסטאן. המחבר מציג תמונת מצב וכיווני התפתחות אפשריים..
נראה כי בשנה האחרונה התגבשה אצל אל-קאעדה והטליבאן מגמה ברורה להעתקת מוקד הפעלת מתאבדים לזירת הלחימה בפקיסטן ובאפגניסטן. אין בכך כדי לומר שאל-קאעדה ושותפיו נגמלו מכוונתם להשתמש בטרור מתאבדים במקומות אחרים בעולם, ולראיה הם ממשיכים לבצע פיגועי התאבדות במדינות שונות, בעיקר בעיראק ולאחרונה אף באלג'יריה.
רציחתה של בנזיר בוטו, מנהיגת האופוזיציה בפקיסטן, בידי מתנקש מתאבד, מהווה שיא, כנראה זמני בלבד, במתקפת המתאבדים האינטנסיבית המתחוללת מזה כשנה בפקיסטן. הניסיון הקודם לרצוח את בוטו, לפני כחושיים, בוצע גם הוא באמצעות שני מתאבדים, אשר פוצצו עצמם סמוך לשיירה שהובילה אותה משדה התעופה עם חזרתה למדינה לאחר שמונה שנות גלות. המתאבדים כשלו במשימתם העיקרית אך הרגו כמאה וחמישים בני אדם. יוזכר גם כי פוצץ עצמו מתאבד בתוך מסגד במהלך עיד אל-אדחא והרג כחמישים איש. פיגועים אלה הינם ביטוי מובהק להידרדרות הביטחונית החמורה המתרחשת בפקיסטן ובה בעת הם משקפים את התרת הרסן המוחלטת מצד אל-קאעדה ושותפיו, שכבר מזמן אינם מהססים לבצע הרג המוני גם נגד מוסלמים, במקומות מקודשים ובעיצומם של ימי החג, בהם חל איסור חמור על פעילות מלחמתית ושפיכות דמים.
פקיסטן, שלה חלק מרכזי בבניית כוחה של תנועת הטליבאן וסיוע עקיף לאל-קאעדה, לא חוותה עד שנת 2002 פיגועי התאבדות בתחומה, למעט פיגוע התאבדות בודד בשנת 1995 בקונסוליה המצרית בקראצ'י. בין השנים 2002 - 2006 בוצעו בתחומה מספר פיגועי התאבדות מידי שנה, שחלקם כוון נגד זרים אך ברובם נבעו ממאבק עדתי נגד המיעוט השיעי. ואולם, החל משנת 2007 וביתר שאת במחצית השנייה שלה, חל גידול ניכר במספר פיגועי ההתאבדות. אלה כוונו נגד כוחות הביטחון ויעדי השלטון. עד כה בוצעו כחמישים פיגועי התאבדות אשר גרמו למאות הרוגים. אחד ההסברים לגידול העצום בפיגועי ההתאבדות טמון ככל הנראה בהחלטת אל-קאעדה והטליבאן לגרום לסילוקו מהשלטון של פרבז מושארף על ידי ערעור היציבות בפקיסטן או באמצעות פגיעה ישירה בו משום שהוא נתפס בעיניהם כמשתף פעולה עם אויביהם מהמערב ובראשם ארה"ב. העימות החזיתי עם מושארף הגיע לשיאו ביולי השנה בעקבות התקפת צבא פקיסטן על המסגד האדום באיסלמאבאד בו התבצרו קיצונים מוסלמיים. התקפה זו גרמה למות עשרות מקרב המתבצרים ובהם גם עבד אל-רשיד ג'אזי, שניהל את המסגד יחד עם אחיו עבד אל-עזיז. בקלטת שפרסם אוסמה בן לאדן בעקבות האירוע הוא קרא לחיסולו של מושארף הכופר, המשתף פעולה עם אויבי האסלאם. באחת מקלטותיו האחרונות קרא גם איימן ט'וואהרי, סגנו של בן לאדן, לחיסולה של בוטו. קריאתו נענתה גם אם יתברר כי ידו של אל-קאעדה לא הייתה במעל וניתן להניח כי גם קריאתו של בן לאדן לא תיוותר ללא ניסיונות נוספים לממשה.
במקביל למתקפת המתאבדים בפקיסטן, חל גידול עצום גם בהפעלת מתאבדים על ידי הטליבאן, אל-קאעדה וקבוצות ג'יהאד מקומיות באפגנסיטאן. למרות עשר שנות המאבק בכיבוש הסובייטי (1979 - 1989) ועד שנת 2001 לא בוצע במדינה אף פיגוע התאבדות אחד. רק בספטמבר 2001, יומיים לפני מתקפת ה-9/11, שיגר אל-קאעדה מתנקשים לחיסולו של מסעוד שאח, ראש החזית הצפונית ויריבם הגדול של הטליבאן. משנה זו ועד 2004 בוצעו פיגועי התאבדות ספוראדיים בממוצע של 5 בשנה. ואולם מאז החלה התופעה להתרחב בהדרגה והגיעה לשיאה בשנים 2006 - 2007 כאשר בכל אחת מהן בוצעו כ-120 פיגועים שגרמו למאות הרוגים. מתקפת המתאבדים המתואמת הנוכחית בפקיסטן ובאפגניסטן מסמנת יותר מכל את תהליך ההתאוששות של אל-קאעדה והטליבאן לאחר שהם נאלצו לוותר על בסיסי הכוח שלהם ולהימלט לאזור הגבול האפגאני-פקיסטאני בעקבות מתקפת כוחות הקואליציה הבינלאומית נגד הטרור שהחלה בשלהי אוקטובר 2001.
ראוי להדגיש כי למעט מערכת טרור המתאבדים המתחוללת כיום בעיראק, ברוב מדינות המזרח התיכון השכילו כוחות הביטחון להיערך בצורה יעילה מול מתקפות המתאבדים שבוצעו בתחומן על ידי אל-קאעדה ושותפיו. כך, במדינות כמו סעודיה, ירדן, מצרים, מרוקו ואלג'יריה – למרות שני הפיגועים הבולטים שבוצעו בבירתה לאחרונה – סוכלו רוב הפיגועים מבעוד מועד ורשתות הטרור שתכננו אותם נוטרלו.
יתכן כי עוצמתה והיקפיה של מתקפת המתאבדים שפשתה בפקיסטן ובאפגניסטן הפתיעה את כוחות הביטחון שלהן והם נמצאים עדיין בשלב של חיפוש מענה אפקטיבי לאתגר שניצב בפניהם. לאור הניסיון המצטבר במדינות שהתמודדו עם התופעה ניתן להניח, כי גם הן תמצאנה את הדרך לצמצם את ממדיה באופן משמעותי תוך שיתוף פעולה ולימוד מניסיונם של אחרים.
ההצלחה היחסית של גורמי הביטחון במדינות השונות לצמצם את פעילותם של המתאבדים אינה מאפשרת להם לנוח על זרי הדפנה משום שלמרות הפניית תשומת הלב והמשאבים הנוכחית של אל-קאעדה ושותפיו לזירה הפקיסטאנית-אפגאנית, ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, כי מדינות אחרות במזרח התיכון, במפרץ ובאירופה עלולות לחזור ולהוות יעד מרכזי לפעילותם בעתיד. כוונה זו קבלה ביטוי בקלטותיו של ט'וואהרי, ובאחרונה אף מפי בן לאדן עצמו. יתכן כי דווקא המצוקה הנוכחית בה מצוי אל-קאעדה בעיראק עלולה להוביל את מנהיגיו להחליט לממש את הרווחים שצברו במערכה שניהלו במדינה זו ולהפנות את כוחותיהם, לרבות המגויסים החדשים מקרב "בוגרי עיראק", למשימות הבאות של הג'יהאד העולמי ברחבי העולם. לכן אפשר ובעתיד הלא רחוק, יועתק שוב מרכז הכובד של פעילות אל-קאעדה ושותפיו לאזורי פעולה ישנים וחדשים. ניתן להעריך כי פעילות זו תתבסס כמנהגם על טרור מתאבדים שבעבורם הוא לא רק דפוס פעולה יעיל וסמל מסחרי אלא בעיקר הוכחה לדבקותם "בדרך האל".