פרסומים

ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו אישר ב-22 בנובמבר 2018 את מינויו של אלוף אייל זמיר לתפקיד סגן הרמטכ"ל, בהמשך להמלצת האלוף אביב כוכבי, המיועד לתפקיד הרמטכ"ל הבא. זמיר שימש בעבר כאלוף פיקוד דרום וכמזכירו הצבאי של ראש הממשלה נתניהו. כמו כן, עשה מסלול ארוך בחיל השריון.

מסלול אישור סגן רמטכ"ל דומה לאישור מינוים של קצינים בכירים בסגל הפיקוד הכללי של הצבא (דרגת אל"ם ומעלה), כאשר הרמטכ"ל ממליץ ואילו שר הביטחון מאשר. במקרה זה, הממליץ הוא הרמטכ"ל המיועד. לפחות בעבר היה נהוג שהדרג המדיני "מביע דעתו" על מינוי סגן הרמטכ"ל, כמו גם על מינוי ראש אמ"ן, שהוא גם "המעריך הלאומי", ומפקד חיל האוויר, בשל תפקידו המרכזי של החיל. עם זאת, מדובר במסלול שונה מזה של אישור מינוי רמטכ"ל - הכולל בחינה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה ואת אישור הממשלה. מחלוקת עקרונית לגבי דרך אישור המינוי לתפקיד סגן הרמטכ"ל עלתה לכותרות בשלהי כהונתו של אביגדור ליברמן כשר ביטחון. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העומד בראש הקבינט המדיני-ביטחוני, סבר אז שמתפקידו גם לאשר את המועמד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, בנוסף על אישור שר הביטחון. לעומתו טען ליברמן, שמינוי סגן הרמטכ"ל אינו נוגע לממשלה ולראש הממשלה ואין צורך להביא את המינוי לאישורם. הוא אמר, שהנוהל הוא שהרמטכ"ל החדש אמור להציג את המועמדים לתפקיד סגנו בפני שר הביטחון, שיכול לאשר או לדחות את ההצעה. נכון לעכשיו, כשראש הממשלה נתניהו הוא גם שר הביטחון, התפוגגה בעיה זו. עם זאת, נותר הרושם שהדרג המדיני מייחס חשיבות רבה למינוי לתפקיד זה.

תפקיד סגן הרמטכ"ל נגזר כיום מהסמכויות שמטיל עליו הרמטכ"ל. על פי ניסיון העבר, בתפקיד מכהן אלוף ותיק, שהיה לפחות אלוף פיקוד או זרוע. מקובל שסגן הרמטכ"ל מרכז את עבודת המטה בתחום בניין הכוח בצה"ל, מעל רמת ראש אגף תכנון ובכפוף להנחיות הרמטכ"ל. סגן הרמטכ"ל אחראי גם לתאם את הפעולות בצה"ל של ראש אגף התקציבים - היועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל), ושל המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), שהם גופים משותפים לצה"ל ולמערכת האזרחית של משרד הביטחון. בתוך כך, הוא מרכז את עבודת המטה למימוש התכנית הרב-שנתית שגיבש הרמטכ"ל - מטלה שמחייבת ראיית רחבה ועמוקה של כלל צה"ל, תיאום פעולה בין גופים בצה"ל ובמשרד הביטחון, וכן דיאלוג עם גופים מחוץ לצבא, כמו משרד האוצר. במסגרת זו, סגן הרמטכ"ל מרכז את עמדת צה"ל בעניין תקציב הצבא ובתחום ההתייעלות. המטכ"ל עשוי להטיל על סגן הרמטכ"ל משימות אחרות, לרבות משימות מבצעיות. במאי 1991 פיקד סגן הרמטכ"ל, האלוף אמנון ליפקין-שחק (לימים הרמטכ"ל), על מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה. בכל מקרה, חלוקת העבודה בין הרמטכ"ל לסגנו עשויה להיות מושפעת גם מהכישורים והניסיון של כל אחד מהם בתפקידים קודמים.

האם סגן הרמטכ"ל הוא ממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו? חוק יסוד הצבא - 1976 קובע שהרמטכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ואין בו התייחסות לתפקיד סגן הרמטכ"ל. לפי החוק, הרמטכ"ל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון והוא נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון (המרות גוברת על הכפיפות). על פי פרשנות לחוק - הממשלה היא "המפקד העליון" על הצבא ושר הביטחון הוא בא כוחה. נוכח ניסוחו המצומצם של חוק יסוד הצבא עלו הצעות לפרטו בחוק נוסף (ראו: "הצעה לחוק צה"ל", מזכר 93, INSS, אפריל 2008). על כל פנים, בחוק יסוד הצבא אין אזכור לממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו, או למצב שבו הרמטכ"ל נמצא בנבצרות. הצעות חוק בנושא עלו לדיון בעבר, אך לא הגיעו למעמד חוק. בפועל התמנה ממלא מקום לרמטכ"ל אד הוק - כל אימת שהדבר נדרש. למשל, בינואר 2017, כאשר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שהה ימים ספורים בנבצרות רפואית, מילא את מקומו סגנו דאז, אלוף יאיר גולן. עם זאת, מינוי סגן הרמטכ"ל לממלא מקום אינו מובן מאליו. כאשר הרמטכ"ל יצחק רבין חש ברע ערב מלחמת 1967, מילא את מקומו ראש אג"מ עזר ויצמן, לבקשת שר הביטחון משה דיין. חיים בר-לב כיהן אז כסגן רמטכ"ל טרי (מונה במאי 1967).

כהונת סגן רמטכ"ל נתפסת כהכנה לקראת מועמדותו לתפקיד הרמטכ"ל הבא. הדבר מקנה למכהן בתפקיד יתרון במרוץ לרמטכ"לות. אמנם, אין הכרח שרמטכ"ל יהיה בעל עבר של סגן רמטכ"ל, אולם למעשה רק במקרים חריגים מונה לתפקיד רמטכ"ל קצין שטרם מילא בעבר תפקיד סגן רמטכ"ל, כגון המינוי של רא"ל מרדכי גור לרמטכ"ל, לאחר מלחמת יום הכיפורים. משך כהונת סגן הרמטכ"ל היא בדרך כלל כמחצית מתקופת כהונת רמטכ"ל (ארבע שנים, כולל שנת הארכה). המסורת של מינוי סגן רמטכ"ל לרמטכ"ל והתקופה הקצרה של שנתיים בתפקיד הוטבעה בצמרת הצבא מזה שנים, והיא נועדה להכין שני אלופים וותיקים כדי להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל. עד כה נמצא, שבמינוי לתפקיד רמטכ"ל זכו יותר סגני רמטכ"ל שכיהנו במחצית השנייה של תקופת הרמטכ"לות.

משמעויות

האתגר הישיר של המכהן בתפקיד סגן הרמטכ"ל טמון ביכולתו לסייע לרמטכ"ל בעבודת המטה במטכ"ל, בעיקר בתחום בניין הכוח. כיום עומדת על הפרק הכנת תוכנית החומש הבאה, שתחליף את תוכנית גדעון (2020-2016), ותתבסס גם על תוכנית הסיוע האמריקאי החדשה לישראל. ניתן להעריך, שאחד מאתגריה הוא בניין הכוח המתמרן של צה"ל וקביעת חלקו של השריון במערכות הבאות. ניסיונו הרב של זמיר בחיל השריון עשוי לסייע לו בתחום זה. ביחס לאויביה של ישראל, נראה שהאתגר הגדול של הרמטכ"ל וסגנו נוגע להיערכות למערכות מול איראן ושותפיה, בעיקר בחזיתות סוריה ולבנון ובתחום הגרעין. הזירה הפלסטינית תישאר אף היא במוקד עיסוקו של צה"ל.

לממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו יש חשיבות רבה בממשק שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני. טבעי שתפקיד זה יוגדר כאחד מתפקידי סגן הרמטכ"ל. כיום, עניין זה אינו מוסדר בחוק, מה שעלול לפגוע ברציפות פיקודית על צה"ל במצבי קיצון, עד שהממשלה תמנה, בהמלצת שר הביטחון, ממלא מקום או רמטכ"ל אחר. בהקשר זה, מומלץ להגדיר את תפקיד סגן הרמטכ"ל כדלהלן: הקצין הבכיר ביותר בצבא לאחר הרמטכ"ל; סגן הרמטכ"ל ישמש ממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו או אם נבצר ממנו למלא את תפקידו, זולת אם מינתה הממשלה ממלא מקום אחר לרמטכ"ל. רצוי שהגדרה מעין זו תיכלל בחוק.

מינוי סגן רמטכ"ל משפיע במידה רבה על המאגר המצומצם של המועמדים הריאליים לתפקיד הרמטכ"ל. כלומר, לבחירת סגן רמטכ"ל עשויה להיות השפעה מהותית על זהות הרמטכ"ל בסבב הבא, וזו כנראה הסיבה העיקרית לעניין הרב שגילה הדרג המדיני במינוי זה.