תפקיד סגן הרמטכ''ל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תפקיד סגן הרמטכ''ל

תפקיד סגן הרמטכ''ל

מבט על, גיליון 1113, 4 בדצמבר 2018

English
שמואל אבן
רא

אלוף אייל זמיר ימונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, כך אישר ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו, בהמשך להמלצת האלוף אביב כוכבי, המיועד לתפקיד הרמטכ"ל. תפקיד סגן הרמטכ"ל עומד בצל תפקיד הרמטכ"ל. עם זאת, מדובר בתפקיד חשוב במטה הכללי של צה"ל, כאשר הממונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל הוא לרוב אחד המועמדים המובילים לתפקיד הרמטכ"ל בסבב הבא. מאמר זה עוסק בתפקיד סגן הרמטכ"ל וממליץ להגדירו – רצוי גם בחוק – כממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו.


ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו אישר ב-22 בנובמבר 2018 את מינויו של אלוף אייל זמיר לתפקיד סגן הרמטכ"ל, בהמשך להמלצת האלוף אביב כוכבי, המיועד לתפקיד הרמטכ"ל הבא. זמיר שימש בעבר כאלוף פיקוד דרום וכמזכירו הצבאי של ראש הממשלה נתניהו. כמו כן, עשה מסלול ארוך בחיל השריון.

מסלול אישור סגן רמטכ"ל דומה לאישור מינוים של קצינים בכירים בסגל הפיקוד הכללי של הצבא (דרגת אל"ם ומעלה), כאשר הרמטכ"ל ממליץ ואילו שר הביטחון מאשר. במקרה זה, הממליץ הוא הרמטכ"ל המיועד. לפחות בעבר היה נהוג שהדרג המדיני "מביע דעתו" על מינוי סגן הרמטכ"ל, כמו גם על מינוי ראש אמ"ן, שהוא גם "המעריך הלאומי", ומפקד חיל האוויר, בשל תפקידו המרכזי של החיל. עם זאת, מדובר במסלול שונה מזה של אישור מינוי רמטכ"ל - הכולל בחינה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה ואת אישור הממשלה. מחלוקת עקרונית לגבי דרך אישור המינוי לתפקיד סגן הרמטכ"ל עלתה לכותרות בשלהי כהונתו של אביגדור ליברמן כשר ביטחון. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העומד בראש הקבינט המדיני-ביטחוני, סבר אז שמתפקידו גם לאשר את המועמד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, בנוסף על אישור שר הביטחון. לעומתו טען ליברמן, שמינוי סגן הרמטכ"ל אינו נוגע לממשלה ולראש הממשלה ואין צורך להביא את המינוי לאישורם. הוא אמר, שהנוהל הוא שהרמטכ"ל החדש אמור להציג את המועמדים לתפקיד סגנו בפני שר הביטחון, שיכול לאשר או לדחות את ההצעה. נכון לעכשיו, כשראש הממשלה נתניהו הוא גם שר הביטחון, התפוגגה בעיה זו. עם זאת, נותר הרושם שהדרג המדיני מייחס חשיבות רבה למינוי לתפקיד זה.

תפקיד סגן הרמטכ"ל נגזר כיום מהסמכויות שמטיל עליו הרמטכ"ל. על פי ניסיון העבר, בתפקיד מכהן אלוף ותיק, שהיה לפחות אלוף פיקוד או זרוע. מקובל שסגן הרמטכ"ל מרכז את עבודת המטה בתחום בניין הכוח בצה"ל, מעל רמת ראש אגף תכנון ובכפוף להנחיות הרמטכ"ל. סגן הרמטכ"ל אחראי גם לתאם את הפעולות בצה"ל של ראש אגף התקציבים - היועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל), ושל המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), שהם גופים משותפים לצה"ל ולמערכת האזרחית של משרד הביטחון. בתוך כך, הוא מרכז את עבודת המטה למימוש התכנית הרב-שנתית שגיבש הרמטכ"ל - מטלה שמחייבת ראיית רחבה ועמוקה של כלל צה"ל, תיאום פעולה בין גופים בצה"ל ובמשרד הביטחון, וכן דיאלוג עם גופים מחוץ לצבא, כמו משרד האוצר. במסגרת זו, סגן הרמטכ"ל מרכז את עמדת צה"ל בעניין תקציב הצבא ובתחום ההתייעלות. המטכ"ל עשוי להטיל על סגן הרמטכ"ל משימות אחרות, לרבות משימות מבצעיות. במאי 1991 פיקד סגן הרמטכ"ל, האלוף אמנון ליפקין-שחק (לימים הרמטכ"ל), על מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה. בכל מקרה, חלוקת העבודה בין הרמטכ"ל לסגנו עשויה להיות מושפעת גם מהכישורים והניסיון של כל אחד מהם בתפקידים קודמים.

האם סגן הרמטכ"ל הוא ממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו? חוק יסוד הצבא - 1976 קובע שהרמטכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ואין בו התייחסות לתפקיד סגן הרמטכ"ל. לפי החוק, הרמטכ"ל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון והוא נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון (המרות גוברת על הכפיפות). על פי פרשנות לחוק - הממשלה היא "המפקד העליון" על הצבא ושר הביטחון הוא בא כוחה. נוכח ניסוחו המצומצם של חוק יסוד הצבא עלו הצעות לפרטו בחוק נוסף (ראו: "הצעה לחוק צה"ל", מזכר 93, INSS, אפריל 2008). על כל פנים, בחוק יסוד הצבא אין אזכור לממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו, או למצב שבו הרמטכ"ל נמצא בנבצרות. הצעות חוק בנושא עלו לדיון בעבר, אך לא הגיעו למעמד חוק. בפועל התמנה ממלא מקום לרמטכ"ל אד הוק - כל אימת שהדבר נדרש. למשל, בינואר 2017, כאשר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שהה ימים ספורים בנבצרות רפואית, מילא את מקומו סגנו דאז, אלוף יאיר גולן. עם זאת, מינוי סגן הרמטכ"ל לממלא מקום אינו מובן מאליו. כאשר הרמטכ"ל יצחק רבין חש ברע ערב מלחמת 1967, מילא את מקומו ראש אג"מ עזר ויצמן, לבקשת שר הביטחון משה דיין. חיים בר-לב כיהן אז כסגן רמטכ"ל טרי (מונה במאי 1967).

כהונת סגן רמטכ"ל נתפסת כהכנה לקראת מועמדותו לתפקיד הרמטכ"ל הבא. הדבר מקנה למכהן בתפקיד יתרון במרוץ לרמטכ"לות. אמנם, אין הכרח שרמטכ"ל יהיה בעל עבר של סגן רמטכ"ל, אולם למעשה רק במקרים חריגים מונה לתפקיד רמטכ"ל קצין שטרם מילא בעבר תפקיד סגן רמטכ"ל, כגון המינוי של רא"ל מרדכי גור לרמטכ"ל, לאחר מלחמת יום הכיפורים. משך כהונת סגן הרמטכ"ל היא בדרך כלל כמחצית מתקופת כהונת רמטכ"ל (ארבע שנים, כולל שנת הארכה). המסורת של מינוי סגן רמטכ"ל לרמטכ"ל והתקופה הקצרה של שנתיים בתפקיד הוטבעה בצמרת הצבא מזה שנים, והיא נועדה להכין שני אלופים וותיקים כדי להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל. עד כה נמצא, שבמינוי לתפקיד רמטכ"ל זכו יותר סגני רמטכ"ל שכיהנו במחצית השנייה של תקופת הרמטכ"לות.

משמעויות

האתגר הישיר של המכהן בתפקיד סגן הרמטכ"ל טמון ביכולתו לסייע לרמטכ"ל בעבודת המטה במטכ"ל, בעיקר בתחום בניין הכוח. כיום עומדת על הפרק הכנת תוכנית החומש הבאה, שתחליף את תוכנית גדעון (2020-2016), ותתבסס גם על תוכנית הסיוע האמריקאי החדשה לישראל. ניתן להעריך, שאחד מאתגריה הוא בניין הכוח המתמרן של צה"ל וקביעת חלקו של השריון במערכות הבאות. ניסיונו הרב של זמיר בחיל השריון עשוי לסייע לו בתחום זה. ביחס לאויביה של ישראל, נראה שהאתגר הגדול של הרמטכ"ל וסגנו נוגע להיערכות למערכות מול איראן ושותפיה, בעיקר בחזיתות סוריה ולבנון ובתחום הגרעין. הזירה הפלסטינית תישאר אף היא במוקד עיסוקו של צה"ל.

לממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו יש חשיבות רבה בממשק שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני. טבעי שתפקיד זה יוגדר כאחד מתפקידי סגן הרמטכ"ל. כיום, עניין זה אינו מוסדר בחוק, מה שעלול לפגוע ברציפות פיקודית על צה"ל במצבי קיצון, עד שהממשלה תמנה, בהמלצת שר הביטחון, ממלא מקום או רמטכ"ל אחר. בהקשר זה, מומלץ להגדיר את תפקיד סגן הרמטכ"ל כדלהלן: הקצין הבכיר ביותר בצבא לאחר הרמטכ"ל; סגן הרמטכ"ל ישמש ממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו או אם נבצר ממנו למלא את תפקידו, זולת אם מינתה הממשלה ממלא מקום אחר לרמטכ"ל. רצוי שהגדרה מעין זו תיכלל בחוק.

מינוי סגן רמטכ"ל משפיע במידה רבה על המאגר המצומצם של המועמדים הריאליים לתפקיד הרמטכ"ל. כלומר, לבחירת סגן רמטכ"ל עשויה להיות השפעה מהותית על זהות הרמטכ"ל בסבב הבא, וזו כנראה הסיבה העיקרית לעניין הרב שגילה הדרג המדיני במינוי זה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
"צבא הפרשים" הופך "לצבא ההייטק"
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא הפרשים" הופך לחלק מהותי ועיקרי של "צבא ההייטק"
03/06/25
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.