עסקת הגז עם מצרים: ישראל מעמיקה עוגן במזרח הים התיכון - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עסקת הגז עם מצרים: ישראל מעמיקה עוגן במזרח הים התיכון

עסקת הגז עם מצרים: ישראל מעמיקה עוגן במזרח הים התיכון

מבט על, גיליון 1033, 12 במרץ 2018

English
עודד ערן
עילי רטיג
אופיר וינטר
הנשיא עבד אל-פתח אל-סיסי ושר האנרגיה טארק אל-מולה בחנוכת שדה גז בפורט סעיד. 31 בינואר 2018.

עסקת הגז שנחתמה באחרונה בין שותפויות "תמר" ו"לוויתן" לקבוצת "דולפינוס" המצרית מהווה אינטרס גיאופוליטי מובהק למדינת ישראל והזדמנות להעמקת יחסיה עם שכנותיה. העסקה עוררה אמנם ויכוח ציבורי במצרים, אך מבחינה ביטחונית זרימת גז מישראל למצרים, ירדן והרשות הפלסטינית הופכת אותה לאינטרס אזורי, לא ישראלי בלבד. במציאות החדשה שתיווצר, כל פגיעה ביכולת הפקת הגז של ישראל, מצד חיזבאללה או חמאס תפגע גם באספקת החשמל של ירדן, מצרים והרשות. עסקה זו מצטרפת לחוזה הייצוא שנחתם מול ירדן בספטמבר 2016 וכן מהווה צעד נוסף להקמת תשתית גז משותפת לאזור, שתפעל לטובת כל הצדדים המעורבים – גם בהקשר סכסוך הגבולות בין ישראל ללבנון.


ב-19 בפברואר הודיעו שותפויות הגז בישראל על חוזה לייצוא 64 ממ"ק גז-טבעי למצרים בהיקף של כ־15 מיליארד דולר לעשר שנים. החוזה בין בעלי שדה "תמר" ו"לוויתן" לקבוצת דולפינוס המצרית ומבוסס על מסמך הבנות מאוקטובר 2014. ניתן להעריך שלממשלת ישראל היה תפקיד משמעותי בהשגת העסקה, הן בקידומה מול ממשלת מצרים וייתכן שגם בכיסוי הערבויות הנדרשות מדולפינוס לצורך אישורה.

האור הירוק בקהיר לחתימת עסקת הגז, לאחר השתהות מצרית ארוכה, נסמך על מגוון שיקולים: ראשית, שאיפת מצרים להסדרת הפיצויים בסך 1.76 מיליארד דולר שחברות הגז המצריות נדרשו לשלם לחברת החשמל במסגרת פסק בוררות בינלאומי מ-2015; שנית, ההחלטה לייעד את מרבית הגז בשדה Zohr לשוק המצרי סולל את הדרך להזרמת גז מישראל, מקפריסין וממדינות נוספות למתקני ההנזלה בדמיאט ובאידקו לשם ייצוא לאירופה, צעד שממקסם את הערך הכלכלי והפוליטי הטמון בכך שמצרים היא היחידה באזור שברשותה תשתיות להנזלת גז. שלישית, הבטחה להכנסות משוערות של כ-22 מיליארד דולר בעשר שנים וחיזוק הקשר הכלכלי בין מצרים לאירופה.

למרות היתרונות, עסקת הגז עם ישראל עוררה ויכוח ציבורי במצרים. גורמים אסלאמיסטיים הגולים ברובם מחוץ למצרים יצאו נגד "ייבוא גז ערבי-אסלאמי גנוב ממדינת הכיבוש, והכנסת מיליארדים לאוצר של הציונים". גורמי אופוזיציה שפועלים בתוך מצרים, ציינו את החשש מיצירת תלות מצרית בישראל, אך ביקורותיהם התמקדו בהטלת ספק בתועלת הכלכלית הגלומה בעסקה עבור הציבור המצרי הרחב ובחוסר השקיפות שנלווה לחתימתה.

בתגובה, דוברי המשטר הצביעו על השיקולים הטורקיים-קטריים החומריים העומדים מאחורי חלק מן הביקורות על העסקה. הם גימדו את תפקיד הממשלה המצרית בתיווך העסקה, המעיטו במשמעויותיה הפוליטיות והדגישו את יתרונותיה הכלכליים. הנשיא א-סיסי, שעסוק בימים אלה במערכת הבחירות לכהונה שנייה, הביע סיפוק מכך שהגז מהאזור ייוצא דרך מצרים ולא דרך מדינות אחרות, ברמז לטורקיה. לדבריו, מצרים השיגה הודות לעסקה דריסת רגל במזרח הים התיכון, מיצבה את עצמה כמרכז אנרגיה אזורי ובמילותיו - "הבקיעה גול ענק".

ה"גול" שחגג א-סיסי מציב, לכאורה, את ישראל ומצרים כשחקניות המשחקות באותה "קבוצה" ופועלות למען קידום מטרותיהן המשותפות. מאמרים בעיתונות המצרית הממסדית הדגישו את הרווח שמפיקות מהעסקה שתי המדינות, וחלק הצביעו על הזיקה בין התיאום הביטחוני בסיני להרחבת שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה. ראייה מצרית זו מעניקה עומק נוסף ליחסי השלום, ומבליטה את האינטרס ההדדי ארוך הטווח בטיפוחם. עסקת הגז גם יוצרת פלטפורמה לשיתופי פעולה דו-צדדיים ורב-צדדיים נוספים באזור, שיכללו את מצרים וישראל. עם זאת, מוקדם עדיין להכתיר את העסקה כפריצת דרך בתחום הנורמליזציה. עסקות אנרגיה נערכו בין ישראל למצרים מאז שנות השמונים, כך שהעסקה הנוכחית אינה מהווה תקדים. בנוסף, קשה להעריך בשלב זה באיזו מידה פירות העסקה יחלחלו לציבור המצרי הרחב ויגבירו את הערכתו ואהדתו לשלום.

סוגיה מרכזית שלא קיבלה מענה בהסכם היא אופן שינוע הגז מישראל למצרים. בהודעה מאוחרת יותר של חברות הגז לבורסה צוין כי מתנהל כעת משא ומתן עם חברת EMG להפיכת כיוון הצינור המקורי, שהושבת ב-2011. מדובר בחלופה הזולה והמהירה ביותר, אך היא כוללת אתגרים ביטחוניים משמעותיים שכן היא חשופה לחבלות בחצי האי סיני, בין שייעשו ממניעים אידאולוגיים ובין שלצורך סחיטה מצד השבטים באזור. במידה וחלופה זו לא תתממש, חלופה זולה נוספת תהיה בניית צינור יבשתי באורך 100 ק"מ מדרום לרצועת עזה שתחבר בין צינור הגז בדרום ישראל לבין צינור הגז המצרי בסיני דרך מעבר כרם שלום או ניצנה. חלופה זו תאפשר לישראל גישה לצינור הגז הערבי לירדן (שממשיך גם ללבנון ולסוריה), אך תהיה חשופה גם היא לאיומים ביטחוניים. חלופה בטוחה אך יקרה הרבה יותר כוללת הנחת צינור תת-ימי ישיר משדה "תמר" למצרים באורך של כ-300 ק"מ. העובדה שנחתמה עסקה בין הצדדים ללא ביאור נושא השינוע, סעיף שהוא בעל השלכות מהותיות על רווחיות העסקה ומחיר הגז שיידרש, מעלה אפשרות ששיקולים פוליטיים וכלכליים נוספים שיחקו תפקיד בהצלחת העסקה או בתזמון שלה. בנוסף לבעיית השינוע, גם כישלון בפתרון סוגיית החוב לחברת החשמל עשוי להקשות על ביצוע ההסכם.

האלטרנטיבה "המצרית" לשינוע הגז מישראל, ובעתיד מקפריסין ואולי גם מלבנון, מתחוורת כריאלית יותר מהנחת צינור לטורקיה. זאת, נוכח ההקצנה במדיניות האזורית של טורקיה, ההרעה ביחסיה עם אירופה, וההתחזקות האפשרית של חיזבאללה אחרי הבחירות הקרובות בלבנון, שדרך מימיה הכלכליים אמור לעבור הצינור. לכך נוספת מדיניות אנרגיה חדשה שמנהיגה טורקיה בשנה האחרונה, ועיקרה הפחתת הגידול בצריכת הגז הטבעי במשק לטובת שימוש בפחם ואנרגיות מתחדשות (ובהמשך גם אנרגיה גרעינית). לעומתה, מצרים מציעה לישראל שוק מקומי צומח ואפשרות לשימוש במתקני הנזלה לצורך שינוע לאירופה. בהתחשב בתחרות הרבה הצפויה על שוק הגז המונזל באירופה בשנים הקרובות, השימוש במתקני ההנזלה הקיימים הוא החלופה הריאלית היחידה בפני שותפויות הגז בישראל אם ברצונן להציע מחיר תחרותי.

בנוסף לצינור למצרים נבנה צינור לירדן, כחלק מהסכם לאספקת 45 ממ"ק גז על פני 15 שנה, שנחתם ב-2016. הצינור יעבור מצפון לבית שאן ויעביר גז גם לרשות הפלסטינית, תוך שהוא מאפשר הזרמת גז בכמות גדולה פי שלושה מהנדרש עבור העסקה הירדנית ופותח אפשרות ל"חיבור צפוני" עם צינור הגז הערבי העובר בירדן.

לעסקאות עם ירדן ומצרים ערך אסטרטגי רב עבור ישראל והאזור. להן מתווסף הסכם עתידי אפשרי עם הרשות הפלסטינית, שיאפשר אספקת גז וייתכן שגם הפקת גז מול חופי עזה. הסכמים אלו מייצבים את יחסיה של ישראל עם שכנותיה על ידי יצירת מארג אינטרסים הדדיים, ופותחים אפשרות של שיתוף פעולה אזורי מעבר לנושא הגז הטבעי, כמו למשל בייצוא וייבוא של חשמל ומים מותפלים.

מבחינה ביטחונית, זרימת גז מישראל למצרים, ירדן והרשות הפלסטינית הופכת אותה לאינטרס אזורי, לא ישראלי בלבד. במציאות החדשה שתיווצר, כל פגיעה ביכולת הפקת הגז של ישראל, מצד חיזבאללה או חמאס תפגע גם באספקת החשמל של ירדן, מצרים והרשות. האיום יהווה רכיב חשוב בשיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני מצד המדינות השכנות לאיתור ומניעה של פעולות חבלה, וכן זרז עבורן להרגעת הרוחות במידה ותפרוץ לחימה עם אחד מהארגונים. מבחינה כלכלית, הצגת שותפות בין ישראל לשכנותיה בכל הקשור למשאבי אנרגיה תעודד כניסה של משקיעים נוספים לאזור מזרח הים התיכון ותסמן להם שניתן להוציא לפועל פרויקטים רחבי היקף להפקה וייצוא המחייבים שתוף פעולה אזורי.

לעסקה ייתכנו גם השלכות לגבי הסוגיה הלבנונית. המחלוקת הבלתי פתורה עם לבנון לגבי סימון הגבולות הימיים מהווה מטרד מדיני וביטחוני עבור ישראל. מאידך גיסא, היא לא מנעה ממצרים או מירדן להיכנס להתקשרות ארוכת טווח בתחום האנרגיה עם ישראל. ברור שלעימות כוחני בין ישראל ולבנון יהיו השלכות הרסניות, במיוחד ללבנון, בין היתר בהרחקת אפשרותה לנצל נפט וגז במימיה, אך הוא עלול לפגוע גם באינטרסים ישראליים בהקשר של פיתוח מאגרי הגז הקרובים לגבול. הדעת נותנת שהרטוריקה הלוחמנית הנשמעת בימים אלו בלבנון והדחיה החוזרת של הצעות הפשרה של ארצות הברית הן רק קולות רקע לבחירות המתקרבות במדינה. אבל, מוטב שהמדינות המקיימות שיח מדיני עם לבנון, ובמיוחד אלו שחברות אנרגיה שלהן מעורבות בפיתוח הגז, תפעלנה להפסקת דברי הרהב מלבנון.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםמצריםאקלים, תשתיות ואנרגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Gehad Hamdy/dpa via Reuters Connect
התעצמות הצבא המצרי ועיבוי נוכחותו בסיני - משמעויות לישראל
46 שנים להסכם השלום: האם יש הצדקה לחשש שעלה בציבור הישראלי מפני היערכות מצרים למלחמה עם ישראל?
26/03/25
כינוס הליגה הערבית בקהיר ו"המתווה הערבי" לשיקום רצועת עזה: משמעויות
ניתוח הצהרת הסיכום בערבית של הכינוס שנערך לגיבוש מתווה לעזה ל"יום שאחרי" מציג תמונה בעייתית שלא מבשרת על שינוי והבנה של המציאות פוסט 7/10
10/03/25
Official White House Shealah Craighead
המרחב הערבי וממשל טראמפ 2.0
סעודיה, מצרים, ירדן, איראן והפלסטינים: כיצד תיראה מדיניות טראמפ כלפי המזרח התיכון?
23/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.