פרסומים

הגדה המערבית ורצועת עזה – פער ניכר במוכנות להתמודדות עם המגפה

המצב הירוד של התשתיות האזרחיות ברצועת עזה מתאפיין בין היתר במערכת בריאות מעורערת, דלת ציוד – בכלל זאת ערכות בדיקה לקורונה ומיגון לצוותים הרפואיים - ומיטות אשפוז. אנשי הצוות הרפואי אינם מיומנים דיים. וברקע, משבר אמון של האוכלוסייה במערכת הבריאות ובמערכת השלטונית של חמאס בכלל. באוויר מרחפת תחושה שאיום המגפה גדול מיכולותיה של הרצועה ושל הנהגת חמאס בפרט להתמודד עמו. אמנם, מספר הנדבקים בנגיף עד כה נמוך יחסית, אך אפשר שמדובר בנתון המשקף את מיעוט הבדיקות שבוצעו באזור. בשבועות האחרונים נסגרו מעברי הגבול ברצועה והוקמו מתקני בידוד סמוך למעבר רפיח, בבתי ספר ובמבני ציבור נוספים, והוכרז על בניית כאלף חדרי בידוד. כן נאסרו התקהלויות ונסגרו מסגדים. אלא שאין מעקב אחר אלה שנכנסו לפני שהוכרז בידוד ואין מעקב אחר נשאים פוטנציאלים. לפיכך גובר חשש מעלייה פתאומית במספר החולים והתפשטות רחבה של המגפה. עם זאת, מסתמנת ירידה בחרדה של תושבי הרצועה בחלוף כשלושה שבועות של בידוד הנכנסים אליה, עקב אי ההתפרצות או עליה ממשית במספר החולים. על כן, הסגר נתפס כבלם אפקטיבי מפני המחלה. כנראה שמפלס החרדה ירד גם בעקבות הסכמת הרשות הפלסטינית לפתוח את בית החולים "הטורקי" שהוקם ברצועה זה מכבר, ועד כה לא הופעל בשל התנגדותה.

הנהגת חמאס ולצדה ארגוני זכויות אדם מטילים את האחריות לגורל הרצועה על ישראל. ח'ליל חיה, חבר הלשכה המדינית של חמאס המתגורר ברצועה, אמר ב-24 במארס כי ישראל אחראית לספק לרצועה את צרכי המאבק בווירוס הקורונה, וכי עליה להסיר את הסגר ולחדש את העברת הסיוע לנזקקים ברצועה. דברים אלה מבטאים רצון להפעיל לחץ על ישראל ועל גורמים בזירה הבין-ערבית והבינלאומית להושיט עזרה, ובמקביל להסיט אחריות מחמאס, העלול להיחשף למחאה המונית אם תחול הידרדרות חמורה במצב.

בישראל עצמה ניכרת מודעות לסכנה המרחפת על רצועת עזה במקרה של התפשטות נרחבת של המגפה. לכן, ישראל הרחיבה את היקף הציוד הרפואי המוכנס לאזור, ובכללו 20 מכונות הנשמה, המצטרפות ל-80 המצויות בו, כ-300 ערכות בדיקה וכ-50 אלף מסיכות וציוד רב נוסף האמור להגיע מסין בימים אלה. גם קטר נרתמה לסייע: האמיר הבטיח להעביר סיוע כספי נוסף בסך 150 מיליון דולר, בשש פעימות חודשיות. מימוש ההבטחה הקטרית (אם מדובר בכסף מזומן) יחייב הירתמות ישראלית ומצרית, בעת השבתה של רוב שדות התעופה. תאום מתחייב גם לגבי העברת חולים מהרצועה לבתי החולים במזרח ירושלים, כנהוג על ידי משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית - הגם שאין לה שליטה בנעשה ברצועה.

לעומת זאת, המצב בשטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית טוב במידה ניכרת. הרשות אף הקדימה את ישראל בצעדים שנקטה לאחר התפרצות המחלה בבית לחם, תוך הפגנת מודעות לסיכונים הבריאותיים הכרוכים בחיכוך עם ישראל וישראלים, ובכללם תושבי ההתנחלויות ומזרח ירושלים. עיקר מאמציו של משרד הבריאות הפלסטיני מתמקדים בגדה המערבית. המשרד פעל לזהות אזורי ההידבקות ולמפות אותם, לכתרם ולהרחיב הסגר בהדרגה, בהתאם להתפשטות הנגיף. הנחיות לציבור נאכפות בכוח, ביניהן איסור על התקהלויות וכניסת ערבים ישראלים לערים בגדה, ונראה שלפי שעה קצב ההתפשטות נשלט. בנוסף פעל משרד הבריאות הפלסטיני להקלת הסנקציות שהטילה הרשות על חמאס ברצועת עזה וביקש ליישם ברצועה את אותן הנחיות שהוחלו בגדה, למרות האפשרות  שחמאס לא בהכרח יישמע לקריאה. ראש הממשלה מחמד שתיה אף הודיע על החזרת פקידי הרשות ברצועה, החל מאפריל הקרוב, למתכונת העבודה הקודמת, בטרם הוחל בקיצוצי השכר ובסטטוס שלהם כעובדים.

זאת ועוד, מראשית המשבר הקפידה הרשות לתאם עם ישראל את כל פעולותיה בהקשר למגפת הקורונה, ואף הדגישה פומבית את חשיבות התאום (ברוח עקרונות המעוגנים בהסכם הביניים, 1995, לגבי שיתוף פעולה וחילופי מידע במקרי מחלות או מגפות). דובר הממשלה אבראהים מלחם ציין כי הוקם חדר מבצעים משותף עם הצד הישראלי לשם המאבק. למעשה, התיאום עם ישראל הוא בין הגורמים לאמון הציבור הפלסטיני בצעדים שנוקטת הרשות, וגם למשמעת להנחיות.

(בווידאו: כתבה על החשש בעזה ובגדה מהתפרצות נגיף הקורונה, "קול אמריקה", 1 באפריל 2020)

לנוכח המשבר, ישראל החליטה להעביר לרשות 120 מיליון שקל מכספי הסילוקין שגבתה עבורה. וזאת, לצד הידוק התיאום הבריאותי והעברת ציוד רפואי. נמשכת עבודת פועלים פלסטינים בישראל על בסיס הסכמה משותפת כי יישארו ללון בסמיכות למקום עבודתם. עם זאת, בהמשך קראה הרשות לחזרתם לשטח הגדה עקב מקרה הידבקות של אחד מהם וחשש מהדבקה נרחבת (כמו גם זעם על תנאי הלינה שהוקצו לפועלים על ידי מעסיקים בישראל).

תפקודה של הרשות זוכה להערכת הציבור הפלסטיני: סקר דעת קהל שנערך באחרונה בקרב הציבור הפלסטיני על ידי מכון המחקר בראשות ד"ר נביל קוקאלי, הורה על 80 אחוזים של אמון בתפקוד הרשות. במקביל נרשמו יוזמות פרטיות, המסייעות לפעולותיה של הרשות ותומכות בהן. כך למשל, הועברו תרומות מזון מחברון לתושבי בית לחם, הסובלת יותר מערים אחרות מההידבקות; הועבר סיוע למשפחות נזקקות, ובוצעה הגדלה בחינם של רוחב הפס האינטרנטי לטובת הגולשים על ידי חברת התקשורת פלטל.

משמעויות לישראל

סיכונים: על מקבלי החלטות בישראל להניח שהיקף התחלואה בקורונה ברצועת עזה ובגדה המערבית חמור מהמדווח. האתגר המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא המצב ברצועה, הן בשל פוטנציאל ההתפשטות המהיר והנרחב של המגפה, הן בשל היכולות המוגבלות של  חמאס והרצועה, כאזור מצוקה צפוף אוכלוסין, להתמודד עם משבר נרחב. ובנוסף, אין בין ישראל לרצועה מנגנוני תיאום שוטפים ויעילים, כאלה שבין ישראל לרשות הפלסטינית.

התפשטות המגפה ברצועת עזה ואובדן שליטה של החמאס יעמידו את ישראל בפני סיטואציה מורכבת וקשה עקב פוטנציאל הזליגה מהאזור לשטחה. אפשרי גם ניסיון של חמאס להסלים את המצב הביטחוני בכוונה להסיח את דעת הציבור מאזלת ידו לנוכח המגפה. אמנם, באחרונה ניכר מאמץ של חמאס להוכיח שליטה ברצועה על רקע המגפה, ובין היתר הוחמרו הגבלות תנועה ואכיפה. אך אובדן אמון של תושבי הרצועה בהנהגת חמאס עלול להוביל לזרימה של המוני אנשים לעבר גדר הגבול.

אשר לשטחי הגדה המערבית, גם במקרה זה על ישראל להיערך לאפשרות של התפשטות רחבה של המגפה וקושי משמעותי של הרשות להכיל את המשבר, בין היתר בגין תשתיות רפואיות מוגבלות ומחסור בערכות בדיקה ובמכונות הנשמה. לכן חשוב לתגבר את בתי החולים הפלסטינים בירושלים, בהתחשב בכך שהם רכיב חיוני במערכת הבריאות הפלסטינית ועורף לטיפול רפואי מתקדם באוכלוסיית הגדה וגם זו שברצועה. התפרצות רחבה עלולה לגרום קריסה של המשק הפלסטיני, אובדן אמון ציבורי בהנהגת הרשות ואף כאוס כתוצאה ממחסור במזון, מים, חשמל ותרופות. לכן, סיוע לרשות ושיתוף פעולה עמה, ובמסגרת זו הופעה משותפת של גורמי מקצוע משני הצדדים, למשל רופאים, שיבהירו לציבור הפלסטיני והישראלי כאחד את חומרת המשבר, ובנוסף המשך התאום הביטחוני, יסייעו להכיל את המשבר. עם זאת, נכון לישראל להיערך גם לתרחיש קריסה של הרשות, בין שכתוצאה מקריסה כלכלית או מקשיי תפקוד.

לגבי שני האזורים – הגדה והרצועה, על ישראל להיערך לבלימת ניסיונות לחדור לשטחה ולתגובה למקרה שחלקם יצליחו. הידוק מתואם ככל האפשר של הגבול בינה לבין שניהם יידרש במקרה של התפשטות המונית של המגפה - גם אם המציאות בגדה המערבית מורכבת יותר בשל הימצאות הישובים היהודים בלב השטח.

(בווידאו: ההתמודדות עם נגיף הקורונה בבית לחם)

הזדמנויות: נראה שהנהגת החמאס מודעת לחריפות האתגר שבפניה, ובתוך כך לתלותה בישראל. יתרה מזאת, התפשטות המגפה בשטח הרצועה עלולה לסכן את שרידותה. לכן, דווקא שעה קשה זו עשויה לדרבן את חמאס להתגמש ביחס לתנאי ההסדרה עם ישראל. בהנחה שהאינטרס הישראלי הוא הסדרה רחבה מול רצועת עזה, ייתכן שמשבר הקורונה מזמן לישראל הזדמנות לקדמה. אפשר שלנוכח פגיעותה הנוכחית, הנהגת חמאס תיאות להחזיר את גופות חיילי צה"ל ושני האזרחים הישראלים שבידה. צורך לפנות בתי הכלא בישראל עקב חשש מהתפרצות המגפה בין כותליהם עשוי אף להוסיף שחרור אסירים פלסטינים כרכיב בעסקת חילופין בין ישראל לחמאס.

מאידך גיסא, אם האינטרס הישראלי הוא להחזיר את הרשות הפלסטינית לשליטה אפקטיבית ברצועת עזה, כשלב הכרחי בנתיב לחידוש התהליך המדיני, ייתכן שמשבר הקורונה יהווה תמריץ והזדמנות לנקוט מהלכים בכיוון זה. בין היתר, בחסות מצרית וסעודית, אולי גם במעורבות קטר ולצד מעורבות של שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב. חומרת המשבר והבנת חמאס את חולשתו, ובה בעת סיוע רפואי מצד הרשות הפלסטינית לתושבי עזה והקלות בסנקציות שהטילה הרשות על חמאס, עשויים לקרב אפשרות של הסדרת היחסים בין שתי ההנהגות, גם אם לא בהכרח פיוס, ובמסגרת זו נכונות מצד הרשות ליטול יותר אחריות על היבטים אזרחיים ברצועה, גם אם לא שליטה מוחלטת באזור.

סיכום

בזירה הפלסטינית מתבססת על רקע משבר הקורונה הכרה ציבורית וגם בקרב שתי ההנהגות – הרשות הפלסטינית וחמאס - בדבר החיוניות שבשיתוף הפעולה עם ישראל. המגפה ממחישה עד כמה שיתוף פעולה, גם מעבר למישור הביטחוני, הוא מחויב המציאות ועשוי להיות מצלי חיים. שתיהן תנסנה לשנס מותניים לאחר המשבר על מנת לבחון פעם נוספת אם ניתן להרחיב את התאום שגובש במהלכו. ההתפתחויות הבאות תהיינה קשורות בהיקף השיקום שיידרש בכל אזור, ובקשב שיהיה בישראל, בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית, לאפשרות של חידוש תהליך מדיני. יש להעריך, שאם חלקים מ"תוכנית המאה" שהציג הממשל האמריקאי ייעקרו מתוכה, יגבר הסיכוי שהרשות הפלסטינית תשוב למשא ומתן, בהכרח על חשבון אפשרות לשיפור היחסים עם חמאס. לעומת זאת, אם "עסקת המאה" תעמוד על הפרק כפי שהוצגה, יגברו סיכויי ההתקרבות בין הרשות לחמאס.

מכל מקום, תפקוד מוצלח של הרשות הפלסטינית לנוכח משבר הקורונה יעיד גם בפני ישראל על שיפור ביכולת המשילות שלה. על רקע זה ייתכן שינוי בגישה הישראלית, הספקנית והביקורתית כלפי מוסדות הרשות ותפקודם, מה שאולי אף יעודד הרחבה של מרחב הגמישות בעיצוב היחסים איתה.