מסמך זה מרכז עדכונים על הליכים ומהלכים מרכזיים במשפט הבינלאומי בשנת 2025, בדגש על זיקתם לביטחון הלאומי. תשומת לב מיוחדת ניתנת להתפתחויות הנוגעות לישראל.
החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעניינה של ישראל ממשיכה להתנהל. במהלך שנה זו קיבלה ערכאת הערעורים של בית הדין את ערעורה של ישראל וקבעה כי על הערכאה הראשונה לדון לגופן בטענות ישראל על העדר סמכות שיפוט. מנגד, נדחתה עמדתה של ישראל כי יש לפתוח חקירה חדשה בגין האירועים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל" ונקבע כי ניתן לבחון אותם במסגרת החקירה הקיימת.
במקביל, בית הדין הבינלאומי לצדק...
מאמר זה נכתב כמענה ישיר לטענות הפופוליסטיות המופנות כלפי בית המשפט העליון, אשר לפיהן הוא פוגע בביטחון המדינה או "קושר את ידי צה"ל" באופן הפוגע בלחימה – טענות שהתחזקו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מדובר בהאשמה שגויה ומסוכנת, שאינה עומדת במבחן המציאות.
ניתוח שיטתי של פסיקות בג"ץ בנושאים ביטחוניים לאורך השנים, ובפרט בתקופת הלחימה הנוכחית, מראה כי בית המשפט נוהג ריסון רב. שיעור העתירות שמתקבלות בפועל הוא זניח ובית המשפט נוטה לתמוך בעמדות המדינה, לעיתים תוך פרשנות של המשפט הבינלאומי שאינה חופפת לעמדה המקובלת...
בשבועות האחרונים גוברים קולות בזירה הפוליטית בישראל ובפרט מקרב לובי המתנחלים מעבר לקו הירוק, הקוראים לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה – החלת הריבונות הישראלית עליהם – כמענה לגל הנכונות המוצהרת של מדינות רבות להכיר במדינה פלסטינית. עידוד הסיפוח, שאינו תופעה חדשה כלל ועיקר, נועד לחסום כל דרך להיפרדות ישראלית בגדה המערבית או ממנה ולכינון מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד. על מנת לסייע להבנת השלכותיו האפשריות של סיפוח שטחים נבחנו אירועי סיפוח טריטוריות שהתבצעו באורח חד‑צדדי בהיסטוריה העולמית. הניתוח העלה כי סיפוחים נוטים...
מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, הסיוע ההומניטרי ממלא תפקיד כפול: מצד אחד, הוא צורך קיומי עבור האוכלוסייה הפלסטינית השרויה במצוקה קשה ומתמשכת; בה בעת הוא הפך מוקד למחלוקות ולמאבקים בין אינטרסים מתחרים. מאמר זה מציג את ההתפתחויות שחלו בזירה ההומניטרית לאורך חדשי המלחמה ואת הדיונים והמחלוקות שהתעוררו בהקשר מורכב וטעון זה על פי שלוש תקופות. כל אחת מהן משקפת שינוי במנגנון הסיוע ו/או בהיקף שלו, וממחישה כיצד הפכה סוגיית הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה לזירת עימות נוספת במסגרת המלחמה המתמשכת, כלי אסטרטגי במאבק על שליטה, עיצוב נרטיבים וצבירת לגיטימציה...
במהלך חודש מאי פתח צה"ל במבצע "מרכבות גדעון", אשר נועד לממש את מטרות המלחמה ברצועת עזה – להביא להשבת החטופים ולמוטט את חמאס צבאית ושלטונית. ואולם, לא לגמרי ברור מה נכלל בתוכנית הלחימה, ואף קיימות סתירות בין מה שמוצג על ידי גורמים מתוך צה"ל לבין אמירות של גורמים מדיניים בהקשר זה. כן לא ברור עד כמה יש כוונה לממש את כל שלבי המבצע ואף יתכן שחלק מהפרסומים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אך בלי כוונה לממשם. ועדיין, הפרטים שפורסמו, ובפרט ההצהרות של הדרגים המדיניים ביחס לתוכנית, מעוררים חששות סביב שתי שאלות מרכזיות:...
ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א.
לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים...
ב-21 בנובמבר, כחצי שנה לאחר שהתובע, כרים קאן, הגיש בקשה לצווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון לשעבר יואב גלנט, החליט בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג לקבל את הבקשה ולהוציא נגדם צווי מעצר. במקביל הוציא בית הדין צו מעצר גם נגד מוחמד דף, בהיעדר אישור רשמי לחיסולו. מבחינת ישראל, מדובר בהחלטה תקדימית וחמורה. הוצאת הצווים מטילה על ישראל כתם כבד והיא מלווה השלכות נוספות, הרבה מעבר להשלכותיה האישיות על נתניהו וגלנט. בפני ישראל עומדות מספר אפשרויות התמודדות עם הצווים, וכדי לקדם אותן היא נדרשת לפעול כבר עכשיו. האשמות חמורות...
מאז תחילת המלחמה מפרסם האו"ם דוחות ועדכונים לגבי המצב ההומניטרי ברצועה, המעלים תמונה קשה של משבר תזונתי חמור ואף של רעב המתפשט ברצועה. דוחות אלה מתבססים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות בעזה, שאינם משקפים את כלל הסיוע הנכנס לרצועה. האו"ם מצטט נתונים אלה ללא אימות וסימוכין, בהעדר שקיפות וללא כל התייחסות לנתונים שמפרסמת ישראל ולמאמציה ההומניטריים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשי חמאס ואחריותו למצב בעזה. בכך יצר האו"ם בדיווחיו תמונה מסולפת של המצב ברצועה, ששימשה בסיס לטענות נגד ישראל על מניעת סיוע הומניטרי והרעבה מכוונת...
מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
אחד מרכיבי העוצמה של ישראל הוא החיבור שלה למערכת הבינלאומית. חיבור זה נתון תחת סכנה. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה המתנהלת נגדה בזירה הבינלאומית, שחורגת בעוצמתה, הן בהיקפה והן בחומרתה, מהמתקפות המדיניות, התקשורתיות והציבוריות עליה, אשר התעוררו על רקע ובגין מבצעים צבאיים קודמים שניהלה. כתוצאה ממערכה זו ניכרת תופעת דמוניזציה של ישראל והתדרדרות במעמדה הבינלאומי. כשלון של ישראל להתמודד בהצלחה עם מערכה זו עלול להשליך על הכלכלה והביטחון הלאומי שלה, לפגוע בהשגת יעדי המערכה הצבאית, ולהסיגה לאחור בכל המישורים. כדי לבלום את המערכה נדרש שינוי...
היחסים בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל נקלעו למשבר שבא לידי ביטוי במישורים שונים, וביניהם הימנעות ארצות הברית במועצת הביטחון מהחלטה להפסקת אש והתבטאויות ביקורתיות מצד בכירי הממשל. ישראל נתונה גם תחת לחצים מדיניים מצד בעלות ברית אחרות, כולל מדינות אירופה, הכוללים הטלת מגבלות על אספקת אמל"ח לישראל או שקילת הגבלות כאלו. בנוסף, ישראל נחשפה לראשונה בתקופה האחרונה לסנקציות אישיות נגד אזרחים ישראלים בגין התנהלותם האלימה ביהודה ושומרון. השימוש כלפי ישראלים בצעד זה, שהופעל עד כה בעיקר נגד אזרחי מדינות סוררות דוגמת רוסיה, סין ואיראן, הוא...
ב-26 בינואר נתן בית הדין הבינלאומי לצדק (להלן – ביה"ד) את החלטתו בבקשת דרום אפריקה לסעדים זמניים במסגרת ההליך שיזמה נגד ישראל בסוף חודש דצמבר 2023, בטענה להפרת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם (אמנת הג'נוסייד). ביה"ד לא קיבל את בקשת ישראל לדחות את התביעה על הסף והורה על מספר צווים זמניים, שיהיו בתוקף עד מתן פסק הדין הסופי בהליך, שצפוי להימשך מספר שנים. עם זאת, נדחתה בקשתה המרכזית של דרא"פ להוציא צו המורה לישראל להפסיק לאלתר את הלחימה ברצועת עזה.
אמנת הג'נוסייד אוסרת על רצח עם, המוגדר במסגרתה כמעשים...
