פרסומים

מושג הניצחון הפך טעון פוליטית, ובעיקר המושג ״ניצחון מוחלט״. בשיח רווח גם המונח "הכרעה", כשהאבחנה בין שני המושגים אינה שיטתית וברורה. במאמר זה מנותח המושג "ניצחון" מנקודת מבט מקצועית, תוך אבחנה בינו לבין "הכרעה". לאבחנה מושגית זו השלכות ישירות על תפיסת הניצחון של ישראל במלחמה מול חמאס, וכן על מידת הנכונות של הציבור בישראל לקבל מציאות שבה המלחמה תסתיים באופן שונה מציפיותיו של חלק מהציבור לגבי מצב הסיום (חמאס ממשיך להתקיים). במובן זה, התכנית לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים הישראליים, שהציג הנשיא טראמפ בספטמבר...

ארצות הברית מפגינה נחישות רבה בהתקדמות ליישום מתווה הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה ולעיצוב רצועת עזה מחדש, בלי חמאס וכשהאזור מפורז מיכולות צבא וטרור. הפער בין היעד האסטרטגי לבין אתגרי היישום מצביע על כך שהצלחת המתווה תדרוש מעורבות אמריקאית כופה וממושכת, תיאום הדוק עם ישראל, ושכנוע אמריקאי את מדינות ערב המתונות להתערבות פעילה בייצוב, פירוז ושיקום רצועת עזה. אשר לכוח הייצוב הבינלאומי המתגבש (ISF), על ישראל לעמוד על כך שיפעל בהתאם ליעדים מוכווני ביצוע, החל מייצוב ראשוני, דרך תהליך פירוק מנשק ועד העברת השליטה לרשות הפלסטינית, לאחר שזו...

אנו אחרי שנתיים סוערות – אחת התקופות המשמעויותיות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ולמרות שאת רוב ההשלכות מוקדם לנתח לאשורן, ועל אף שעדיין לא ברור האם המלחמה הסתיימה, נדרש סיכום ראשוני. גם אם תחודש הלחימה רצוי שהיא תהיה שונה ורצוי שהמערכה הבאה תותאם לנסיבות החדשות, שיש להבינן. מאמר זה מנתח ומסכם את האירועים העיקריים ואת מהלכי המלחמה החשובים, ומצביע על עיקר השינויים שהמלחמה יצרה: 1) ערעור מעמדה הבינלאומי של ישראל ועלייה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם; 2) עליית מעמדה של המלחמה ביחסים הבינלאומיים; 3) היחלשות הציר השיעי ועליית ציר...

ההסכם שהושג הוא הישג עצום לישראל. הוא כולל את מה שחמאס לא הסכים לו עד היום: שחרור החטופים כולם מיד, ובכך ויתור על קלף המיקוח העיקרי שבידו לפני שצה"ל נסוג מהרצועה, וסעיף פירוז שמופיע בהסכם, גם אם חמאס התחמק מקבלתו. סעיף זה הוא מבחינת חמאס חרב פיפיות: אם ייענה הוא הפסיד, ואם לא, הוא יותקף מדינית וצבאית כמי שמפר את ההסכם, כשהחטופים לא בידיו. העדיפות העליונה לכל הצדדים הייתה שלב א', וטוב שכך, כי בלי זה לא היה הסדר, על כל יתרונותיו לישראל. עם זאת, ההמשך מעורפל מאוד ומוטל בספק. סביר יותר שחמאס לא יתפרק מנשקו, יפעל לשמירת נוכחותו ואף...

עתידה של תוכנית טראמפ בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, מעורפל ושברירי: השלב הראשון של התוכנית מומש חלקית (החזרת כל החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, וכן יישום הסדרי היערכות צה"ל בפרימטר ביטחוני מורחב – הקו הצהוב), בעוד חמאס שומר על שליטתו בלב הערים, פועל לדיכוי כל ביטוי של התנגדות לשלטונו ומפר את ההסכם תוך גרירת רגליים בנוגע לשחרור יתר החללים החטופים שבידיו וסירוב להתפרק מנשק. אם מגמות אלו תמשכנה, נראה שהחלופה המיטבית לישראל היא להקים בשטחים שבשליטת צה״ל מרחב שלטוני פלסטיני חלופי – ממשלת טכנוקרטים, בזיקה...

מפה אינטראקטיבית זו מציגה את קו הנסיגה של צה"ל ("הקו הצהוב"), את הפרות הפסקת האש המרכזיות של חמאס, וכן את האלימות הפנימית ברצועה בין פלגים ושבטים מקומיים מול חמאס. המפה כוללת מגוון כלים אינטראקטיביים, בהם שכבות בסיס מתחלפות, כלים לציור ולהוספת הערות אישיות, מדידת מרחקים ושטחים, וכן אפשרות לשיתוף המפה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי (אוסינט) ודיווחים תקשורתיים.

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | תמצית הממצאים צה"ל והדרג הצבאי ממשיכים להנות מאמון גבוה, בעוד האמון בדרג המדיני נותר נמוך. רוב גדול תומך בהסכם לסיום המלחמה בעזה, אך מרבית הציבור סקפטי באשר לאפשרות של שנים ארוכות של שקט בעקבותיו. עם תום המלחמה, הציבור תומך...

דסקדור של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע המדויק לקראת ימי המלחמה

סקר זה בוחן סוגיות ועמדות חברתיות ופוליטיות בקרב הציבור הפלסטיני בגדה המערבית, על רקע אירועי ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. זהו סקר ייחודי המתמקד בגדה המערבית בתקופת המלחמה ומספק תמונת מצב עדכנית על תפיסות הציבור הפלסטיני. הדוח מציג ניתוח ראשוני של דעת הקהל ומדגיש את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני ישראלים ופלסטינים. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية מתודולוגיה הסקר נערך בין 1 עד 7 בספטמבר 2025 בהובלה משותפת של המרכז לאיסוף ולניתוח נתונים ותוכנית המחקר "מסכסוך...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | תמצית הממצאים בחלוף כשנתיים למלחמת חרבות ברזל, רוב הציבור הישראלי (66 אחוזים) מדווח כי אמונו בצה"ל נותר כשהיה או עלה מאז תחילת המלחמה, בעוד כשליש (31 אחוזים) ציין כי...

ממרחק המאה ה-19 מתבונן נפוליאון בונפרטה על מלחמת 'חרבות ברזל'. המוטו שלו בניהול מלחמות הוא ניצחון בכל מחיר, והוא מעביר את מבחן הניצחון מהתחום הסובייקטיבי של דעה לתחום האובייקטיבי של קביעת עובדות. בין תובנותיו: "בפני אויב נמלט יש להציב גשר של זהב – או קיר של פלדה". אף על פי שנפוליאון אינו מתבטא לגבי אסטרטגיה, הוא מציע בהקשר זה תובנה חדה: "האסטרטגיה היא ידיעת הניהול הנכון של הזמן והמרחב".

יוזמת טראמפ לרצועת עזה, שקיבלה את תמיכתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל מדינות ערב, מהווה ניסיון חשוב לשבור את המבוי הסתום שאליו נקלעה ישראל במלחמתה בחמאס, ולעבור ממסגרת של עימות דו־צדדי למהלך רב־צדדי במעורבות ארצות הברית ומדינות ערב. כמו כן מסמנת היוזמה כוונה מבורכת לשלב את המעשה המדיני עם המעשה הצבאי, באמצעות שיקום הרצועה וטיפוח חלופה שלטונית ורעיונית לחמאס, כמאמצים חיוניים במסגרת אסטרטגיה רב-ממדית למיגורו של הארגון. היוזמה חיובית לישראל, בעיקר אם חמאס יקבל אותה, אך גם במקרה הסביר שידחה אותה. עם זאת, ניצול ההזדמנויות הגלומות בה...