יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתקיים כשנה ושבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוא מועד ראוי לבחינה וניתוח של הנתונים על אודות חללי צה"ל ולמידה מהם. מאמר זה מציג נתונים על חללי צה"ל אשר מסרו נפשם במערכה זו, לזכרם ולכבודם.
בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור.
עם כניסתו...
לאחרונה ניכר בשיח הציבורי עיסוק מרובה באפשרות של מלחמה כוללת עם חזבאללה. מאמר זה מתמקד בנזקים הרבים הצפויים במלחמה כזו לעורף האזרחי הישראלי ולרציפות התפקודית שלו, ועקב כך לחוסנה של החברה הישראלית ולאפשרויות התאוששותה מהמלחמה. הניתוח מעלה צורך לשקול בזהירות רבה את הסיכונים הטמונים במלחמה כזו למרחב האזרחי, במיוחד כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה.
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה את הממשלה להורות על פינוי ישובים הסמוכים לקווי החזית בחזיתות הדרומית והצפונית ועל קליטתם במסגרות ברחבי הארץ. במקביל, התפנו ישובים ותושבים נוספים באופן עצמאי. מנתוני רשות החירום הלאומית (רח"ל), המובאים בסקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי עד ל-1 בנובמבר פונו או התפנו כ-253,000 תושבים מבתיהם. תהליך זה לווה בקשיים רבים לתושבים, למשק ולחברה הישראלית. במאמר זה נסקור את הקריטריונים והתוכניות לפינוי וקליטה של תושבים שגובשו לפני המלחמה ואת אופן יישומן במהלכה. כן נציע קריטריונים אלטרנטיביים לפינוי...
המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר תימשך, ככל הנראה, עוד תקופה ארוכה ולכן קיים צורך מבצעי להגדיל את מצבת כח האדם של צה"ל. על רקע זה מציע הצבא להאריך את שירות החובה של גברים לשלוש שנים, להרחיב במידה ניכרת את פרקי הזמן של שירות המילואים השנתי ולהעלות את גיל הפטור ממילואים. במאמר זה מובהרים ומוסברים תזכירי החוק שפורסמו בנושא זה, אשר להם משמעויות חברתיות מרחיקת לכת על יחסי הצבא עם החברה הישראלית שכן גלומה בקבלתן הכבדת הנטל על המשרתים, בעוד רבים אחרים פטורים משירות והפוטנציאל של נוספים אינו ממוצה על ידי הצבא.
מערך המילואים מגויס בימים אלה למעלה מחודשיים. יכולתו להמשיך ולשרת מושתתת על רוח האנשים, על האוירה במדינה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ועל תמיכת העורף – ערכית וכלכלית. ואולם קיימת סכנה כי רכיבים אלה ילכו וידעכו עם הזמן. מדובר בתוצאתו של תהליך, לא באירוע נקודתי, ולכן מוגבלת היכולת לזהותו. חיילי מילואים רבים הקריבו את חייהם ואחרים מוכנים להמשיך ולסכן את חייהם במלחמה צודקת זו. ואולם השירות הארוך יוצר למשרתים קשיים רגשיים ומעשיים, וההנחה שחיילי המילואים יעמדו לרשות צה"ל ללא מגבלת זמן ובמלא העוצמה אינה סבירה.
אתגר משמעותי גלום...
התודעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי הינה תוצאה של הטראומה הקולקטיבית של ה-7 באוקטובר, שעיצבה תחושה של איום קיומי ולכן הסכמה רחבה שישראל מצויה במלחמת אין-ברירה צודקת. זה הבסיס לתמיכה הציבורית הרחבה מאד במטרות המלחמה ובצה"ל. עם זאת, מלחמה ארוכה, ובוודאי אם תתרחב לחזיתות נוספות או תסתבך, תציב אתגר ניכר בפני חוסנה של החברה הישראלית ועלולה לערער את הסולידריות הציבורית. שחיקה אפשרית בחוסן, ככל שתהיה ניכרת וממושכת, עלולה להקרין לרעה על התמיכה הציבורית במאמץ המלחמתי.
מחאת אנשי המילואים והמשבר הפוקד את צה"ל ייבחנו במאמר זה משלוש זוויות: אי-התנדבות, הכלת המחאה, חוק הגיוס. מסקנת הניתוח היא כי גם אם נראה שמחאת אנשי המילואים נרגעה לכאורה, האיום באי-התנדבות למילואים עדיין בעינו והוא צפוי להתחדש אם תקודם בכנסת החקיקה לשינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים במסגרת "הרפורמה" שמובילה הממשלה, או אם חוק הגיוס, בגרסה זו או אחרת, יגיע לחקיקה. הצבא חייב להישמר מניסיונות לגרור אותו למגרש הפוליטי, וחשוב שתטופל ההשפעה של מחאת אנשי המילואים על לכידות היחידות והמערך כולו.
בימים אלה מקצה צה"ל חיילים מיחידות לוחמות למשימות הגנה על תושבי ירושלים, תל אביב וערים נוספות, כתגבור למשטרת ישראל. סיטואציה זו בעייתית במובנים רבים, שכן הסטת חיילים למשימות שיטור הוא צעד השמור למצבי חירום אמיתיים. ואולם, על אף המתיחות הביטחונית המאפיינת את העת האחרונה, נראה כי אין מדובר במצב המצדיק את נקיטתו. נירמול השימוש בחיילים חמושים להתמודדות עם איומים ביטחוניים בשטח המדינה, עלול להתפתח למדרון חלקלק, כשחיילי צה"ל עלולים למצוא עצמם בעימות עם מי שעליו נשלחו להגן, כשהם חסרי סמכויות כשוטרים וללא הכשרה מתאימה. יתר על כן,...
אסטרטגיית הפנים – האסטרטגיה עשויה להשתנות עם כינון הממשלה החדשה, בעיקר לגבי המשטר הדמוקרטי ומערכת האיזונים הנדרשת בין הרשויות והטיפול המערכתי במרכיבי ביטחון הפנים | הפער באסטרטגיה הישראלית – טיפול מערכתי בלתי מספק מול מגוון האתגרים הקיימים בזירה הפנימית, לרבות הצורך בקידום החברה הערבית, שיפור תחושת הבטחון האישי המעורערת נוכח הפשיעה הגואה וחיזוק ההיערכות לחירום, הן במרכיביו הביטחוניים והן באלה הקשורים לרעידות אדמה | מדיניות נדרשת בתחומי הפנים: שימור הדמוקרטיה המהותנית, על ידי הידוק האיזון בין שלושת הרשויות, חיזוק מעמדה של...
מערך המילואים מצוי כיום בתקופה מאתגרת. חיילי המילואים המהווים אחוז קטן בחברה הישראלית נתקלים בקושי הולך וגדל לשרת במילואים. החל מתחילת 2023 יגויסו גדודי המילואים לשתי תקופות של תעסוקה מבצעית בשלוש שנים, כפול מהקורה כיום. בנוסף, עלול מערך המילואים למצוא את עצמו מחליף את פלוגות מג"ב שאמורות לעזוב את אזור יהודה ושומרון לטובת משימות אחרות. כבר כיום ניכרת ירידה משמעותית באחוזי ההתייצבות לאימונים ותעסוקה מבצעית. הגדלת הנטל על המשרתים איננה עניין של מה בכך, וימים יגידו כיצד תשפיע מדיניות הממשלה החדשה על המוטיבציה להתייצבות של חיילי...
