פרסומים

עתידה של תוכנית טראמפ בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, מעורפל ושברירי: השלב הראשון של התוכנית מומש חלקית (החזרת כל החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, וכן יישום הסדרי היערכות צה"ל בפרימטר ביטחוני מורחב – הקו הצהוב), בעוד חמאס שומר על שליטתו בלב הערים, פועל לדיכוי כל ביטוי של התנגדות לשלטונו ומפר את ההסכם תוך גרירת רגליים בנוגע לשחרור יתר החללים החטופים שבידיו וסירוב להתפרק מנשק. אם מגמות אלו תמשכנה, נראה שהחלופה המיטבית לישראל היא להקים בשטחים שבשליטת צה״ל מרחב שלטוני פלסטיני חלופי – ממשלת טכנוקרטים, בזיקה...

ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...

במלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בפני הכרעה בין שלוש חלופות אסטרטגיות: המשך החתירה להסכם הפסקת אש לשחרור חלק מהחטופים תוך דבקות ביעד מיטוט חמאס ופירוקו מנשקו; הסכמה לסיום המלחמה על פי תנאי חמאס כדי להביא לשחרור כל החטופים; כיבוש הרצועה והחלת ממשל צבאי זמני, בתקווה שהמהלך יביא גם לשחרור החטופים. שלוש החלופות כרוכות במחירים משמעותיים לצד יתרונותיהן היחסיים, ואף לא אחת מהן מבטיחה את מימוש מטרות המלחמה במלואן. במאמר זה נבחן את משמעויותיו של כיבוש רצועת עזה והמענה שחלופה זו תציע למימוש מטרות המלחמה בהשוואה לשתי החלופות האחרות.

בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור. עם כניסתו...

עיון בהצהרת הסיכום שפורסמה בערבית מלמד כי מדובר בהצהרה בעייתית ביותר. בהצהרה, המאדירה את יכולת העמידה של העם הפלסטיני מול התוקפנות הישראלית וכוללת אמירות בוטות נגד "פשעי" ישראל, הפורום מרומם ומאדיר במשתמע גם את חמאס. זאת, למרות מס השפתיים באמירה נגד טרור ונגזרותיו, שאותם לא ייחס לחמאס, לחזבאללה או לפלסטינים בגדה המערבית. מבחינת ישראל, לקחי ה-7 באוקטובר, ולא רק הם, מחייבים להתייחס ברצינות למילים ולניסוחים ולחדול מניסיון לסבר את הגיונו של היריב. המשמעות המצטברת של הניסוחים מטרידה מאוד ואינה מבשרת על אודות שינוי או הפנמה של...

ניתוח השוואתי בין ארבעה סקרים, בזהירות המתחייבת בשל מגבלות מתודולוגיות, מצביע על הבדלים מהותיים בין הממצאים, בהתייחס לשאלות דומות שנשאלו בסקרים השונים ובעיקר על דיאלקטיקה, שבאה לידי ביטוי בביקורת כלפי חמאס ואי-שביעות רצון מתפקוד הארגון, בירידה בפופולאריות של יחיא סנואר ושל חמאס, וזאת לצד תמיכה גבוהה יותר בחמאס בהשוואה לתמיכה בפת"ח ובתמיכה בהמשך המאבק המזוין, שמוביל חמאס. הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, ביקורתי יותר כלפי חמאס וחיובי יותר בגישתו כלפי הרשות הפלסטינית, פת"ח ואבו מאזן. ייתכן שיהיה בכך כדי להכשיר את הקרקע למיגור...

הסיכון הכרוך בקריסת הרשות הפלסטינית מחד גיסא, לצד הצורך בשינויי עומק בה כתנאי לשיקומה, חזרתה לרצועת עזה ויצירת תנאים להסדר מדיני על בסיס עיקרון שתי מדינות כבסיס למימוש הנורמליזציה עם ערב הסעודית כמהלך משלים ומסייע לסיום המלחמה ברצועה מאידך גיסא, מחייבים גישה שונה מזו המקובלת מזה זמן. בין היתר, הקמת שתיים או שלוש ערים פלסטיניות (דוגמת העיר רוואבי שמצפון לרמאללה), ובהמשך העתקת הדגם גם לרצועת עזה, כרכיב של עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה, יכולה לייצר מענה לשורת אתגרים. מימוש מוצלח של המגה-פרויקט המוצע,יעודד פרויקטים נוספים בסדרי גודל...

על רקע חתירת הממשל האמריקאי והרשות הפלסטינית, בגיבוי חלקי במערכת הביטחון הישראלית, להשיב את הרשות ככתובת אזרחית וביטחונית לניהול רצועת עזה ולשיקומה, יש לזכור את לקחי הדינמיקה המחזורית – יריבות, ניסיונות פיוס ומשבר מחודש – של יחסי חמאס ופת"ח. משום שליריבות בין הארגונים נוספו בעת הנוכחית חילוקי דעות חריפים אשר למשמעות המלחמה המתנהלת בין ישראל לחמאס, קטן הסיכוי שהרשות תוכל לממש ברצועה כל מנדט שאולי יימסר לה. גם המשך שלטון חמאס באזור אינו אופציה. ומכיוון שאין מנגנון אזורי או בינלאומי המוכן ליטול את תפקיד ניהול ושיקום עזה, ישראל...

ב-10 (או ב-11) במארס אמור להתחיל הרמדאן – חודש חשוב במיוחד עבור המוסלמים ובכללם הפלסטינים. לרמדאן אופי ודינמיקה ייחודיים, העלולים לייצר אנרגיה שלא קיימת היום ולהניע פלסטינים להסלמה אלימה. בשל רגישות הרמדאן ופוטנציאל ההסלמה הגלום בו, חשוב לשקול מהלך ישראלי חריג, שמהותו היא היפוך מגמות והעברת האחריות למתרחש במהלכו לכתפי חמאס, באמצעות הצעה שתכלול את הפסקת הלחימה ברצועת עזה, הפסקת תפקוד חמאס כגורם שלטוני ברצועה, שחרור בני ערובה המוחזקים בידי הארגון ושחרור אסירים פלסטיניים על ידי ישראל. סביר להניח שחמאס ידחה את ההצעה, אלא שאז...

כחלק מהיערכות ל"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה, ארצות הברית חותרת לגבש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולכרוך בו מעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובכלל זאת ברצועה. על רקע זה, ועקב הזמן שחלף מאז פרסום היוזמה הערבית לשלום והחשיבות הגוברת שיש לסוגיה הפלסטינית במרחב הערבי, מתבקשת העלאת יוזמה ערבית מחודשת ומעודכנת לשלום בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. יוזמה כזו תישען על רכיבי היוזמה המקורית, בהתחשב בשינויים שחלו מאז, בראש ובראשונה 'הסכמי אברהם' והמלחמה בעזה.

ב-21 בינואר 2024 פורסם על ידי חמאס מסמך בשפה האנגלית הנושא את הכותרת "Our Narrative – Operation Al-Aqsa Flood" "הנראטיב שלנו – מבצע מבול אלאקצא". המסמך הוא נראטיבי, רווי דימויים ונתונים שקריים או נכונים חלקית, נטולי הקשר היסטורי והפניות למקורות דתיים או לפסקי הלכה, וכן אין מוזכרת בו השתייכות חמאס לתנועת האחים המוסלמים. כן אין אזכור לתפישת חמאס את עצמו לא רק כראש החץ של המאבק המזוין של העם הפלסטיני נגד ישראל, אלא כראש החץ של האומה האסלאמית בדרכה למימוש הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית, שתתחיל בהשמדת ישראל...

מנהיגי חמאס ברצועת עזה עוקבים אחר המתרחש בישראל ומשכללים את אסטרטגיית ההשהיה וההתשה, שתכליתה סיום המלחמה והבטחת המשך קיום חמאס כישות צבאית ושלטונית ברצועה, שהיא מהות הניצחון בעיניהם. ככל שהאופטימיות של הנהגת חמאס גבוהה יותר, כך יקטן התמריץ להתגמשות מצדה ולנכונות לשקול הצעות לסיום המלחמה, שמשמעותן היעלמותה ככוח צבאי ושלטוני ברצועה. הישג זה לחמאס, פירושו קיבוע מציאות בעייתית לא רק מול רצועת עזה, כי אם  בכל החזיתות של ציר ההתנגדות נגד ישראל, המתוזמרות על ידי איראן, באופן המעמיד את ישראל בפני מלחמת התשה מתמשכת וקושי במימוש ריבונותה במובן...