בשיח הישראלי המתנהל ברשתות החברתיות, ובפרט לקראת הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר, פועלים מספר שחקנים זרים. המוכרים שבהם הם איראן, רשת איסנאד, הפועלת מטורקיה ומזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger. הגורמים האלה שונים זה מזה במשאבים העומדים לרשותם, במבנה ובמניעיהם.
מוערך כי המטרה המשותפת של הגורמים השונים היא שחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, בתהליך הבחירות ובחלקי החברה האחרים. הכרעה לטובת מחנה מסוים או שינוי בדפוסי ההצבעה היא מטרה משנית, אם בכלל. עם זאת, הגם שאין ראיה לתיאום ביניהם בהקשר הישראלי, הם...
מחקר מדיניות זה מציע ניתוח השוואתי של לקחי ההתמודדות של מדינות שונות באירופה עם איום ההתערבות הזרה במרחב המידע. המחקר עשוי להוות בסיס מעשי להיערכות מדינת ישראל לקראת בחירות, על בסיס הבנה שהניסיון האירופי הוא תשתית ללמידה, ותוך התאמה למאפיינים הייחודיים של ישראל.
בימים אלה מתרחבת בארצות הברית מחאה ציבורית נגד מצלמות Flock Safety לזיהוי לוחיות רישוי, ומחדדת את הדיון בגבולות השימוש בטכנולוגיות מעקב לצרכי ביטחון לאומי. מאמר זה משווה בין המערכת האמריקאית ל״עין הנץ״ בישראל, ובוחן כיצד איסוף נתוני תנועה ויכולות הצלבה תורמים לסיכול איומים ולאכיפת חוק, אך גם מעוררים סיכונים לפרטיות, לאמון הציבור ולביטחון המידע. לבסוף מוצעים עקרונות למדיניות מאוזנת, המשלבת יעילות מבצעית, פיקוח, צמצום מידע והגנת סייבר, תוך שמירה על הלגיטימציה הדמוקרטית לאורך זמן.
