על רקע החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסיג כוחותיו מהחבל הכורדי מיהרו התקשורת הבינלאומית ופרשנים רבים להכתיר את רוסיה כ"מנצחת הגדולה" בסוריה, ולהציגה, כמי שנהנית בה מיד חופשית. מפגשי הפסגה הרבים שקיים לאחרונה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם מנהיגים במזרח התיכון הוצגו כרצף עדויות להתקפלות אמריקאית וכניסה רוסית לכל סדק שוושינגטון מפנה באזור. עם זאת, השחקנים האזוריים אינם ממהרים להתנתק מוושינגטון, מזהים את מגבלות כוחה של מוסקבה באזור ומנצלים את קשריהם המתרחבים עם רוסיה לשיפור כוח המיקוח מול ארצות הברית. בפועל, הכורדים הסוריים...
גל המחאה בחודשים האחרונים במוסקבה משקף התחזקות של האתגרים הפנימיים לשיטת המשטר של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. נראה שהסטת תשומת הלב של דעת הקהל הרוסית לעבר "האויב החיצוני" מוצתה, והשנה הקרובה (עד לבחירות לנשיאות ארצות הברית) תנוצל על ידי הקרמלין לניסיון להגיע להסדרות מול ארצות הברית והאיחוד האירופי כדי להפחית לחצים חיצוניים. זאת, לקראת תקופה מטלטלת בתחום הפנים ("מבצע היורש" לפוטין – 2024, או קודם; או הסיכונים הכלכליים – האטה עולמית או צניחת מחיר הנפט). מאמצי ההסדרה יתמקדו במשבר באוקראינה, וגם למזרח התיכון...
מפגש היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל, שהתקיים בירושלים, היה שלב ראשון בחידוש שיתוף הפעולה בין וושינגטון למוסקבה בסוגיות מזרח תכוניות, ובראשן האתגר האיראני והסדרה עתידית בסוריה. היועצים האמריקאי והישראלי ניסו ללחוץ על מוסקבה לצמצם את הסיוע לאיראן והתמיכה בה תמורת הקלה בסנקציות מערביות המוטלות עליה. רוסיה מצידה חותרת למצב את עצמה כמתווכת בין ארצות הברית וישראל לאיראן במכלול נושאים, מסוגיית הגרעין ועד השפעה אזורית. התקיפה האווירית הישראלית שבוצעה נגד מטרות איראניות בסוריה שבוע לאחר המפגש הייתה עדות לכך שרוסיה לא סיפקה...
פגישת היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל בסוף יוני היא הישג למדיניות ישראל, שמנווטת בין האינטרסים של מוסקבה ושל וושינגטון וממצבת עצמה כגורם בדיאלוג בין המעצמות בנושא עתיד סוריה והמעורבות האיראנית במדינה. מצד וושינגטון ומוסקבה זהו צעד נוסף במסגרת המאמצים להדק את השיח ולמקדו בסוגיות שבמחלוקת. בחירת המגרש הישראלי נועדה להדגיש את ייעודו האזורי, וכן אפשר שלארצות הברית ורוסיה יש עניין להביע תמיכה בישראל – הן בהקשר סוריה והן בהקשר איראן. לישראל מצדה עניין להיות משולבת בדיונים, אלא שבתוך כך ייתכן שהיא נוטלת על עצמה גם סיכון...
מאמצי ההשפעה המופעלים בעיקר על ידי מדינות מהווים אתגר ביטחוני ואיום על הדמוקרטיה במדינות רבות בעולם. מדינות אירופה זיהו אתגר זה כאיום ברמת הביטחון הלאומי ומתמודדות עמו דרך פעילות ממשלתית, פעילות אזרחית ושיתופי פעולה בין-מדינתיים, מה שיכול ללמד על גישות שונות ועל פתרונות שונים לבעיה. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את צורות ההתמודדות השונות של המדינות המרכזיות באירופה עם אתגר ההשפעה ולאמוד את השוני ביניהן באמצעות תיאורית התרבות הפוליטית. בנוסף לכך, המאמר מצביע על השוני הנובע מעצמתו ומשונותו של האיום. בדרך זו ניתן יהיה לשער מהם גבולות...
הישגי הקואליציה הפרו-אסדית עד כה במלחמה בסוריה טמונים בעיקר בשיתוף הפעולה האפקטיבי בלחימה במורדים שנרקם מאז 2015 בין איראן לרוסיה. כעת, עם שוך הקרבות, לצד אינטרסים משותפים לביסוס משטר אסד, עולים ומתחדדים מתחים אינהרנטיים בין רוסיה לאיראן סביב ההשפעה בסוריה. עם זאת, על אף חילוקי הדעות, יודגש כי אין מדובר ב"משחק סכום אפס". שתיהן ממשיכות לשתף פעולה במגוון נושאים בזירה הסורית ומעבר לה. איראן מצידה ממשיכה לראות בהתבססותה בסוריה יעד אסטרטגי, וגם אם עולים קשיים במימוש, נראה כי הנהגתה נותרה נחושה להמשיך בה, גם אם בהיקפים מצומצמים...
קובץ זה הוא פרי מאמץ משותף וראוי להערכה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ושל המכון למחקרי ביטחון לאומי. הקובץ כולל מאמרים העוסקים באתגרים הניצבים בפני מערכת התודעה בעידן התקשורת המודרני, וזאת מזוויות שונות ומגוונות. בכך הוא מרים תרומה חשובה לדיון הציבורי ולפיתוח הידע המקצועי בנושא זה בקהילת הביטחון והמודיעין של ישראל וגם מחוצה לה.
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
יותר משבועיים לאחר ביקור ראש הממשלה במוסקבה, עדיין לא נמסר לציבור בישראל מידע אמין על אודות הסוגיות החשובות ביותר ביחסים עם רוסיה בקשר לסוריה והנוכחות האיראנית בשטחה: האם יש שינוי במנגנון "מניעת החיכוך" בין ישראל לרוסיה? האם ראש הממשלה הצליח לשכנע את פוטין לא להעביר את סוללות ה-300S המוצבות בסוריה לשליטה סורית? האם הצמצום בתקיפות ישראל בסוריה היא תוצאה של הפסקת מאמצי ההתבססות האיראניים, או תוצאה של דרישה רוסית? מה המשמעות של היוזמה לכונן ועדה משותפת עם ישראל להרחקת ה"כוחות הזרים" מסוריה? המאמר מציב זו מול זו שתי...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...
כל אחת משמונה שנות מלחמת האזרחים בסוריה התאפיינה בתופעה או במגמה מרכזית, שהשפיעה על התפתחותה של המערכה ועל עתידה של המדינה. מה שהחל במרד אזרחי ב־ 2011 התפתח בשנים 2013-2012 ללחימה של ארגוני מורדים נגד המשטר בראשות הנשיא בשאר אל־אסד, שלצידו התגייסו בעלי בריתו איראן וחזבאללה. בשנת 2014 נמשכה מגמת ההתפצלות של המורדים לקבוצות רבות בעלות מאפיינים עדתיים ודתיים מובחנים, תוך התגברות הדומיננטיות בשדה הקרב של ארגוני סלפייה־ג'האדייה, ובראשם 'המדינה האסלאמית'. כך נוצרו בסוריה קבוצות לוחמות נבדלות, בעלות גישות שונות לגבי זהותה של סוריה ביום...
