תקיפת תשתיות אזרחיות חיוניות נחשבת דרגה חמורה בסולם תקיפות הסייבר. לפי דיווחים בתקשורת, איראן תקפה תשתיות מים וביוב בישראל, שהגיבה בתקיפת סייבר נגד תשתיות בנמל איראני בבנדר עבאס. הגם שתקיפות אלה אינן ראשונות, הן ממחישות שזירות העימותים בין שתי המדינות כוללת תשתיות אזרחיות חיוניות. ישראל הצליחה עד כה להתמודד עם תקיפות הסייבר נגד תשתיות כאלה בלי שנגרם לה נזק רב, אך היא עלולה להיות פגיעה יותר ככל שיואץ מרוץ החימוש בתחום הסייבר ואיראן תשכלל את יכולותיה. על ישראל להניח שיהיו ניסיונות תקיפה נוספים ומתוחכמים יותר מאלה שנרשמו עד כה.
"מסע התרומות" הסיני ברחבי העולם בעקבות משבר הקורונה הוביל לביקורת כלפי בייג'ינג בזירה הבינלאומית. גורמים אירופאים ואמריקאים טענו כי סין נוקטת "דיפלומטיה של מסכות" באופן מכוון, במטרה למנף את משלוחי הסיוע לצרכים פוליטיים. ואכן, נראה שהן חברות עסקיות סיניות והן הממשל הסיני ביקשו באמצעות משלוחי התרומות לנצל הזדמנות שנוצרה עקב משבר הקורונה, בין היתר על מנת להציב אלטרנטיבה לארצות הברית כמנהיגה גלובלית.
משבר הקורונה הביא לשימוש חסר תקדים במדינות שונות בעולם, וגם בישראל, ביכולות מודיעיניות, שפותחו לשם מאבק במדינות יריבות ובארגוני טרור, לאיסוף ומחקר על אודות המגפה וההתמודדות עמה. ואכן הוכח שלקהילת המודיעין פוטנציאל לסייע גם בתחומים שאינם ביטחוניים. מצד שני, חדירתה של קהילת המודיעין למרחב האזרחי בישראל, בפרט המעקב אחר אזרחי המדינה, מעלה דילמות אתיות וחוקיות. במאזן כולל, נראה שמוטב לישראל לנצל יכולות שנמצאות בקהילת המודיעין כדי לשפר את תמונת המודיעין הרפואית עבור צרכני המודיעין האזרחיים, ביניהם משרד הבריאות, ולקבוע אילו מהן עשויות להציע...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
קידום ופיתוח של תשתיות בינה מלאכותית הם מהלכים רצויים ומבורכים בזכות הפוטנציאל שיש בהם לפתיחת הדלתות בפני עולם חדש ומופלא של יכולות סייבר חיוביות. אולם, לפוטנציאל זה יש גם צד אפל, ההולך ומתפתח בימים אלה. מדינות כמו סין משווקות באגרסיביות טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות למדינות בכל רחבי העולם, ובמיוחד לבעלות בריתה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, באפריקה שמדרום לסהרה ובאמריקה הלטינית. לא מדובר רק ברצון של סין להיות שותפה פעילה בכלכלה העולמית או לסייע בפיתוח תשתיות הסייבר של מדינות מתפתחות; סין גם מפיצה את הטכנולוגיות שלה בתחומי הצנזורה,...
מערכות אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית הולכות ותופסות מקום משמעותי בחיי היומיום ובמגוון תחומי חיים: תעשייה, רפואה, משקי בית וכמובן התחום הביטחוני. מערכות אלו, בהיותן ממוחשבות, חשופות לטעויות בקוד, שמצידן עלולות להוביל לקבלת החלטות שגויה ולביצוע פעולות לא רצויות. בנוסף לכך, הן פגיעות למתקפות סייבר שעלולות להוביל לפגיעה בפעילותן או אף להשבתתן. מאמר זה בוחן את הסיכונים המאיימים על מערכות אוטונומיות כחלק ממרוץ חימוש בין המעצמות, ודן בצעדים בתחום המדיניות שיאפשרו להתמודד עם סיכונים אלה ברמה הלאומית.
הקצב המהיר של החידושים הטכנולוגיים יצר שורה של הזדמנויות לשינויים בתחום הבריאות. שינויים אלה משפרים את איכות החיים, אך גם יוצרים זירת הזדמנויות לפושעי סייבר. שירותי הבריאות מופקדים על בריאותם של האזרחים, אולם במקביל הם גם אחראים לא פעם לחלק משמעותי מהתפוקה הכלכלית הלאומית. הגברת הסיכונים בתחום ביטחון הסייבר בענף הבריאות המשתייך למערכת התשתיות הקריטיות, מציבה איום על הביטחון הלאומי ומחייבת תגובה ממשלתית. מאמר זה משווה בין האסטרטגיות והתָקנות הלאומיות לביטחון סייבר של ישראל ושל הולנד, כחלק מאסטרטגיית ההגנה שלהן על ענף הבריאות מפני...
מאמר זה מבקש לבחון האם הדין הפלילי ערוך להתמודד עם תופעת האלימות המקוונת בקרב קטינים. במקרים רבים הדין הפלילי אינו דרך ההתמודדות המיטבית עם תופעת האלימות המקוונת, ולכן הפנייה אליו צריכה להיות מוצא אחרון, תוך נקיטת זהירות מיוחדת, בפרט כשאותה אלימות נובעת לעיתים לא מאופי "עברייני", אלא ממאפייניה של הרשת, הסוחפים קטינים נורמטיביים לבצע מעשים אסורים. הדרך העדיפה היא התמודדות מלכתחילה, כלומר התמקדות בחינוך ובמניעה ולא בענישה בדיעבד. מדובר בנושא חברתי מן המעלה הראשונה, אשר הורים, ילדים ומחנכים צריכים להיות מודעים לו.
מאמר זה עוסק בפרויקטים סיניים בסרי־לנקה, חלקם במסגרת יוזמת "חגורה ודרך", במטרה לגזור מהם תובנות לזירה הישראלית. זאת ועוד, המאמר ינסה להשיב על השאלה האם, ועד כמה, היוזמה הסינית "שייכת לעולם", כפי שנכתב באתר הרשמי שלה 1, או שמדובר בביטוי לשאיפה סינית להשפעה, העלולה להביא לסדר עולמי סיני חדש. 2 המאמר מציג את היוזמה לצד טיעונים נגדה, ובהמשך הוא מתאר את יחסי סין-סרי־לנקה ומפרט ארבעה פרויקטים סיניים המתקיימים באי. בעקבות זאת בוחן המאמר את יחסי ישראל-סין על רקע המעורבות הסינית בפרויקטים אסטרטגיים בישראל, תוך התמקדות...
מאז 2012 מבצעת סין בראשות הנשיא שי ג'ינפינג מהלכים שימצבו אותה כמעצמה עולמית. בין המהלכים – מודרניזציה גורפת של "צבא השחרור העממי" (PLA) של סין, במטרה להופכו לצבא בעל יכולת הקרנת כוח. בולט במיוחד המהלך שנעשה ב־ 2015 להקמת "כוח התמיכה האסטרטגי" כחיִל נפרד המרַכז תחתיו את כל הכוחות המבצעיים האחראים על לוויינים ורשתות, לרבות הכוחות העוסקים במִבצעי סייבר, לכדי ארגון אחד רב־סמכויות. ההחלטההמדינית לארגן מחדש את מבנה הכוח של הצבא הסיני משקפת את המקום שתופסים מבצעי המידע בביטחון הלאומי של סין, שרובם המכריע מתרחשים...
מטרתו של מאמר זה היא לעמוד על טיבם של העימותים המתרחשים ב"אזור האפור". המאמר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מתאר את "האזור האפור" ומגדיר את גישת העמימות הקשורה אליו. המאמר טוען כי המרכיבים הקריטיים של גישת העמימות הם השימוש באמצעים שאינם חוצים את סף המלחמה, בהדרגתיות בכפייה ובעמימות מכוונת; החלק השני דן בגישת העמימות כמשתנה תלוי, ומצביע על היעדר הכוח והיעדר הלגיטימיות לשימוש בכוח כמניעים העיקריים לאימוץ מדיניות של עמימות; החלק השלישי והאחרון בוחן כיצד שחקנים יכולים לשבש את ההערכה האסטרטגית של יריביהם באמצעות...
מאמר זה מציג את פעילות הסייבר המתפתחת של איראן, מתוך מטרה לזהות את הדפוסים העומדים מאחורי אסטרטגיית הסייבר שמיישם המשטר האיראני נגד איומים חיצוניים ופנימיים כאחד. המאמר פותח בתיאור פעולות הסייבר האיראניות, תוך התבססות על מידע שפרסמה הרפובליקה האסלאמית של איראן ועל דיווחים של חברות לאבטחת סייבר. לאחר מכן הוא מנתח את פעולות הסייבר של איראן. המאמר משרטט את המאפיינים והדינמיקה של פעולות הסייבר ההגנתיות וההתקפיות שלה, הן בזירה הפנימית והן בזירה החיצונית, ומציג ארבעה דפוסים נפוצים של פעילות הסייבר האיראנית שזוהו. לבסוף הוא מנתח את הממצאים...
