הצעת חוק בנושא גיבוש אסטרטגיה ימית להתמודדות עם איום הטרור הימי במזרח התיכון, המוגשת בימים אלו בקונגרס האמריקאי, הינה הזדמנות נוספת להבנת התווך הימי, כמרכיב משמעותי באסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם האיום האיראני.
"אם מעמידים אותי במצב שבו אני מתבקש לבצע משהו שבעיני הוא בלתי מוסרי, לא אתי או לא חוקי, אני מאמין שיש לי דרך פעולה אחת בלבד, והיא להציג את עמדתי באופן הנחרץ ביותר, ואם עדיין אין ביכולתי לגשר על הפער, פשוט להתפטר"
אדמירל סטנספילד טרנר, לשעבר ראש ה-CIA[1]
הנהגה של מערכת ביטחונית מחייבת איתנות ועמידה בלחצים כבדים. אחד מהם הוא הצורך להישאר בתפקיד גם בתנאים קשים, על מנת להבטיח את יציבות המערכת ולשדר לפקודים כי מנהיגות משמעה המשך האחיזה בהגה ואי-נטישת התפקיד. לפיכך, מקרים של התפטרות מהפיקוד הבכיר הם נדירים. ועם זאת יש לשאול: האם...
ההסכם החשוב והתקדימי בין משרד הביטחון למשרד האוצר ינותח במאמר זה בשלושה היבטים: השלכות המעמד והסמכויות של השר סמוטריץ' במשרד הביטחון, השינוי במדיניות כוח האדם והמשמעויות של אישור תקציב רב- שנתי למערכת הביטחון לצורך תוכנית רב שנתית. המסר העיקרי הוא, שלצד היציבות והחדשנות של התוכנית והפוטנציאל החיובי שבה לגבי בנין הכוח של מערכת הביטחון ואשר לשיפור התנאים של משרתי הצבא, רובצת עננת מורכבות קשה בתחום השינוי במבנה הסמכויות הנוגע לזירה הפלסטינית, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהסכם. כן קיימת אי-בהירות ביחס ליישום ההסכם בפועל ובעיקר חשש כי אם...
כל מדינה, יהא משטרה אשר יהיה, מתמודדת עם פרדוקס: על מנת למלא את חובתה הבסיסית להגן על חיי אזרחיה מאויבים חיצוניים, היא מסכנת את חייהם באמצעות גיוסם לצבא. על מנת להיחלץ מהסתירה, המדינה פונה לפתרונות יצירתיים, וביניהם גיוס שכירי חרב, מיקור חוץ של הביטחון, ואש במקום תמרון. האם מענים אלה מספקים פתרון לפרדוקס?
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – בניין כוח לפי האפשרויות והמסורת, ללא הכרעה בשאלות יסוד ובראשן תפקיד זרוע היבשה | המצב הנוכחי – פערים בין הזרועות, אתגרי כ"א בחובה, קבע ומילואים, מענה חסר לתרחיש רב-זירתי | הפער באסטרטגיה הישראלית – זרוע היבשה בפיגור טכנולוגי ותפיסתי לעומת חיל האוויר והמודיעין; מודל כ"א אינו נותן מענה לשינויים בפני האיום ובחברה; ספק באשר להישג הנדרש בתרחיש רב-זירתי וליכולת להשיגו | החלופות לאסטרטגיה – הגנה בשיתוף אחרים – ברית הגנה עם ארה"ב, נאט"ו או מדינות האזור. זוהי אפשרות תאורטית בלבד, משום שאינה...
מערך המילואים מצוי כיום בתקופה מאתגרת. חיילי המילואים המהווים אחוז קטן בחברה הישראלית נתקלים בקושי הולך וגדל לשרת במילואים. החל מתחילת 2023 יגויסו גדודי המילואים לשתי תקופות של תעסוקה מבצעית בשלוש שנים, כפול מהקורה כיום. בנוסף, עלול מערך המילואים למצוא את עצמו מחליף את פלוגות מג"ב שאמורות לעזוב את אזור יהודה ושומרון לטובת משימות אחרות. כבר כיום ניכרת ירידה משמעותית באחוזי ההתייצבות לאימונים ותעסוקה מבצעית. הגדלת הנטל על המשרתים איננה עניין של מה בכך, וימים יגידו כיצד תשפיע מדיניות הממשלה החדשה על המוטיבציה להתייצבות של חיילי...
במלחמות העבר, ויותר מזה במערכות שהתחוללו בעשורים האחרונים, מיעט צה"ל להשתמש בפעולה מערכתית עמוקה שתשפיע על תוצאות המערכה הצבאית. ואולם דווקא קיומה של מפקדת העומק, שהוקמה לפני כעשור, לכאורה כדי לתקן מצב זה, מחזק את המגמות שבגללן הוא קיים: נטייה מופרזת לשליטה מרכזית ומיקרו-ניהול, החלשת הפיקודים המרחביים ויחידות השטח, תכניות אופרטיביות שאין מאחוריהן בניין כוח מתאים ופגיעה בתחושת העצמאות של המפקדים. (תגובה לפודקאסט המיוחד "בעורף האויב").
חיכוכים שאירעו בין חיילי גבעתי המשרתים בחברון לבין פעילי שמאל הם קצה קרחון של תופעות רבות משמעותיות ונרחבות, הקשורות להתנהלות מבצעית של החיילים מול אזרחים, לאחריות מפקדים ולמהות משימות השיטור הצבאי בשטחים הפלסטיניים. כן משקפות התקריות מאפיינים של המבנה הדמוגרפי של היחידות במרחב החיכוך. יתר על כן, החיכוכים עצמם והתגובות להם מלמדים על פער תפיסתי וערכי לגבי הפעלת הכוח בין הדרג הלוחם וציבור רחב, המזדהה עמו ומגבה אותו, לבין הדרג הפיקודי הבכיר של צה"ל. לכל אלו השלכות מרחיקות לכת עד מסוכנות על יחסי צבא-חברה ויחסי דרג מדיני-דרג צבאי...
מינוי רמטכ"ל חדש לצה"ל הוא הזדמנות לבחון לעומק את סוגיות היסוד והאתגרים המשמעותיים שצפויים ללוות את כהונתו העתידית. הצלחת רמטכ"ל והעצמת כוחו של צה"ל אינן באחריותו הבלעדית של מפקד הצבא והן אינן סוגיות צבאיות בלבד, אלא מדובר בנושא קריטי לביטחון הלאומי של ישראל הדורש מעורבות והכוונה של הדרג המדיני. מאמר זה מתייחס למספר מהסוגיות הבוערות ביותר בתחום בניין הכוח של צה"ל, שעימן עתיד הרמטכ"ל הנכנס להתמודד: שחיקת רעיון צבא העם; גיבוש מדיניות כוח אדם בצה"ל, הסובל מדעיכה בנתוני הגיוס; שחיקה ביכולת השימור של...
המרכיבים השונים של כוח האדם בצה"ל – הגיוס, שירות החובה, הקבע והמילואים – עומדים בשנים האחרונות בפני שורה של אתגרים המתלכדים לכדי סכנת משבר חמור. רבים בשורות הצבא כבר מודים במציאות מסוכנת זו, אך הניסיונות השונים לתיקון לא פתרו את הבעיה. זאת בין השאר משום שניסו לטפל בחלקים שונים שלה בלי להציג מודל רציף, עקבי בהגיונו ומעודכן לצורכי השעה ולאתגרי העתיד, עבור השירות בצה"ל על כל צורותיו
מודל השירות הרב-ממדי הוא הצעה לתיקון כזה: תפיסה של רב-ממדיות, גמישות והתאמה מרבית לצורכי הצבא והפרט, שתלווה את המשרתים בצה"ל מהמיון טרם הגיוס...
דפוס הפעולה הנוכחי שנוקטת ישראל מול ההסלמה בפיגועים ביהודה ושומרון מהווה כר פורה להתעצמות אתוס ההתנגדות הפלסטיני. מבחינת הפעילים החמושים הפלסטינים, מחיר החיכוך האלים עם כוחות צה"ל אינו כבד מדי. סמלי מאבק לאומי נולדים מידי יום ותחושת המסוגלות ותוחלת המאבק המזוין מתנחלת בלבבות ובתודעה הקולקטיבית של הדור הצעיר ומזינה מוטיבציה להצטרף למאבק. אלא שניהול הסכסוך על ידי ישראל במתכונת "כיסוח דשא" עומד בפני מיצוי ואף עלול להוביל להתפרצות אלימה נרחבת, בעודו מספק מענה לעצים הבודדים ולא ליער, שהוא האתגר האסטרטגי האמיתי הניצב לפתחה.
