כל הפרסומים בנושא רוסיה

בשנה האחרונה מתחזקות במזרח התיכון המגמות הדוחפות את רוסיה ואת איראן לשמר יחסים קרובים, אף כי ניגודי אינטרסים מונעים מהשתיים להפוך לבעלות ברית אסטרטגיות. אמנם הן מתאמות עמדות במשא ומתן הנערך בווינה לגבי חזרה להסכם הגרעין, משתפות פעולה במספר מרחבים לדחיקת השפעה אמריקאית, וניכרת עליה בפומביות הקשרים הצבאיים-ביטחוניים שצפויים להניב עסקאות נשק. רוסיה אף מעבירה מעת לעת לירושלים מסרי ריסון, מחשש להתפתחות הסלמה מהירה בין ישראל לאיראן בזירה הצפונית. עם זאת, רצונה של מוסקבה להגביל את ההתבססות האיראנית בסוריה עומדת בעינה ותאפשר לישראל מרחב...

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל. המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...

הנשיא ג'ו ביידן ערך את ביקורו הראשון מחוץ לארצות הברית באירופה, ובמהלכו השתתף בכינוס המדינות המתועשות – ה-G7, בכינוס נאט"ו וכן ערך מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי. בסיום הביקור נועד ביידן בג'נבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מטרת הביקור, מבחינת הנשיא האמריקאי, הייתה "להוכיח מחדש את מחויבותה של ארצות הברית לבעלות בריתה ושותפותיה ולהדגיש את יכולתן של דמוקרטיות לעמוד באתגרים ולהרתיע איומים של העידן החדש". קונקרטית, הממשל מעוניין לגייס את המדינות השונות ליישר קו עם ארצות הברית להתמודדות עם היעד האמריקאי מספר אחת כיום...

מאמר זה הוא חלק משיתוף פעולה אסטרטגי שהשיקו המועצה האטלנטית (וושינגטון), המרכז האמירתי למדיניות (אבו דאבי) והמכון למחקרי ביטחון לאומי (תל אביב). הכותבים חברים בקבוצת העבודה במסגרת זאת, המתמקדת בנושא הקרנת העוצמה של סין ורוסיה במזרח התיכון. הדעות שמביעים הכותבים הן שלהם בלבד, לא של המוסדות שאליהם הם משתייכים. גרסה זו כוללת התאמות קלות ביחס לנוסח המקורי, שפורסם באתר ה-Atlantic Council. לחצו כאן לקריאת המאמר בשפת המקור. האם לרוסיה או לסין יש אינטרס ויכולת לקדם הסדר מוסכם בין ישראלי לבין הפלסטינים?  התלקחותו המחודשת של העימות האלים...

רוסיה משחקת בשנים האחרונות תפקיד גובר במזרח התיכון, ואילו האזור ממלא מקום משמעותי יותר בתחרות הבין-מעצמתית הגואה. בחינה של שלוש נקודות מבט שונות על מעורבות מוסקבה באזור – מארצות הברית, מישראל וממדינות ערב – מציגה מאזן שונה של איומים והזדמנויות נתפסים ביחס לרוסיה. שלוש פרספקטיבות אלה מסייעות להבין כיצד השחקנים באזור מגבשים אסטרטגיות התמודדות שונות ביחס לאתגר הרוסי.

המבוי הסתום הפוליטי והמשבר הכלכלי החריף מובילים את בכירי המערכת הפוליטית בלבנון לתור אחר גיבוי מדיני גם ברוסיה ולהזמין חברות רוסיות להשקיע בפרויקטים של תשתית ואנרגיה בלבנון, או לפחות לנצל את השיח עם רוסיה כדי לשפר כוח מיקוח ביחס לבקשות הסיוע מהמערב. רצף ביקורי פוליטיקאים לבנוניים במוסקבה, על רקע המשבר בלבנון מעלה שאלה ביחס לאינטרסים של רוסיה במדינה וליכולתה לתרום לייצובה. נראה כי רוסיה מעוניינת להעמיק את השפעתה בלבנון, שהיא רואה בה המשך ישיר לאינטרסים שלה בסוריה ובאגן המזרחי של הים התיכון. ביכולתה של מוסקבה לסייע ללבנון לפתור בעיות...

בזמן כהונתו של הנשיא טראמפ, ארצות הברית לא הציגה מדיניות קוהרנטית ואחידה כלפי רוסיה. הקונגרס דבק בגישה המסורתית של שימוש בסנקציות נגד הפעילות המזיקה של הקרמלין, בעוד הבית הלבן העדיף (ללא הצלחה בסופו של דבר) את טיפוח היחסים הבין-אישיים עם הנשיא פוטין, כדי לשפר את הקשרים בין שתי המדינות ולהעניק לארצות הברית יתרון בתחרות מול סין. במהלך כהונתו של הנשיא ביידן, הפערים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת סביב המדיניות כלפי רוסיה צפויים להצטמצם, אולם לא צפוי שתתרכך מורכבות היחסים ביניהן. בעידן של עוינות מוגברת בין ארצות הברית לרוסיה, מוסקבה תוכל...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

דו"ח ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי שופך אור על ההתנהלות הבריטית מול מאמצי רוסיה להחליש את בריטניה, כחלק מחתירתה לערער את מעמדן של דמוקרטיות מערביות, ולהרחיב שסעים חברתיים בה. לפי הדו"ח, בריטניה לא היטיבה להתמודד עם האיום בשל פגמים באסטרטגיה שננקטה לנוכח האתגר ועקב ליקויים ביישומה. זאת, על שום פערים בהסדרת היחסים בין הגופים האחראיים השונים, תיעדוף נמוך שניתן לאיום וכן חשש לעסוק בסוגיה הנפיצה. הדו"ח ממליץ להסדיר את תחומי האחריות, לבצע שינויי חקיקה רלוונטיים ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי בנושא. במאמר זה נטען כי...

במלאות 20 שנה לעלייתו לשלטון, על בשאר אל-אסד להתמודד עם אתגרי משילות וריבונות שהותירה מלחמת האזרחים שטרם הסתיימה, לרבות חורבן והרס תשתיות, נוכחות זרה בשטח סוריה, ובנוסף היעדר שליטתו באזור אדליב –  מובלעת המורדים המשמעותית האחרונה בצפון מערב המדינה, וכן בשטחים במזרחה. וכל זאת, על רקע משבר כלכלי מחריף, סנקציות אמריקאיות חדשות, מחאות ציבוריות ובקיעים במעגל מקורביו. צבר אירועים והתפתחויות אלה עשוי לייצר חלון הזדמנויות, צר וזמני אמנם, למהלך דיפלומטי מחודש בהובלה אמריקאית-רוסית-טורקית, שתכליתו העלאת סוריה למסלול אזרחי ופוליטי יציב,...