מזה תקופה וביתר שאת מאז ימי "ההפיכה המשטרית", אנו מתריעים כי מתהווה משבר ביחסי ארצות הברית-ישראל. המלחמה דחקה את המתחים הקשים שהצטברו ערב פריצתה, אך עתה, לאחר תקופה של שיתוף פעולה אסטרטגי חסר תקדים, מעמיקים הפערים סביב ניהול המלחמה ובמיוחד "היום שאחרי". הממשל מטיל ספקות גוברים לגבי יכולתו של צה"ל להשיג את היעדים הצבאיים ופועל לצמצום הלחימה ולמעבר למישור המדיני, שבמרכזו מאמץ לקדם הקמת מדינה פלסטינית כמפתח לעיצוב סדר אזורי חדש. עשרות שנות תסכול מצטבר נוכח דחיית ישראל את עמדות ארצות הברית בהקשר הפלסטיני פורצות...
הממשל האמריקאי, בצד המשך הסיוע לישראל במערכה הצבאית ובמאמצים לשחרור החטופים, מקדיש עתה את עיקר מרצו לקידום תוכנית לעיצוב הארכיטקטורה האזורית ביום שלאחר המלחמה, אף שברור כי הדרך עדין ארוכה. בראיית הממשל, נטל ההוכחה לגבי עשיית המלחמה הזדמנות מדינית מוטל על ישראל. הוא מזהה, אולי לראשונה במובהק, נכונות לכך בצד הערבי, הגם שהיא מותנית בקידום פתרון הנושא הפלסטיני. יש לקחת בחשבון כי הפערים בין ארצות הברית לבין ישראל צפויים להתרחב שכן להערכת הממשל, ממשלת ישראל אינה משתפת עימו פעולה בקידום מתווה מדיני ליום שלאחר המלחמה. כבר כיום, הממשל אינו...
העימות המתמשך בים האדום בין הח'ותים לבין כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית והפגיעות החוזרות ונשנות של מיליציות פרו-איראניות נגד יעדים אמריקאיים בעיראק ובסוריה מקרבים את הצדדים בסבירות גבוהה להתדרדרות לעימות נרחב יותר. בהובלת הממשל האמריקאי פרסמו 13 מדינות הצהרה המתרה בח'ותים כי יישאו בתוצאות, אם ימשיכו בפעולותיהם, וארצות הברית חיסלה מפקד בכיר במיליציות הפרו-איראניות בעיראק. הממשל מאשים ישירות את איראן כעומדת מאחורי פעילויותיהן של בעלות בריתה. אמנם לארצות הברית ולאיראן אין עניין בעימות ישיר ביניהן, אך נראה כי נחישות המיליציות ובעיקר...
הממשל האמריקני מבקש להעביר לישראל סיוע כספי מיוחד בשל המלחמה בעזה, בסך כולל של למעלה מ-14.25 מיליארד דולר. ניתוח של סעיפי ההצעה, שטרם אושרה סופית בקונגרס, מעלה כי תאפשר לחדש מלאים בפריטי חימוש חיוניים – בראש וראשונה מיירטים להגנה אווירית. כרבע מהסכום יאפשר מימוש לקחים מן המלחמה, ועל המערכת הישראלית לגבש תפיסות מתאימות כדי להשתמש בו כראוי.
מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...
הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...
הממשל האמריקאי ממשיך לגבות את ישראל ולתמוך ביעד של הבסת חמאס, ולכן נמנע עד כה מלקרוא להפסקת אש ואף מנע קבלת החלטה בנושא במועצת הביטחון. אולם, הממשל מציב גבולות ברורים יותר לפעילות ישראל, בעיקר לגבי הבטחת הסיוע ההומניטרי והקפדה על חיי אזרחים, ומגלה תסכול נוכח מה שנתפס כהיענות בלתי-מספקת לדאגותיו ובעיקר היעדר חזון ל"יום שאחרי". זאת, לאחר שהממשל הציג עקרונות, שמבחנתו צריכים להיות בסיס לדיון אשר לעתיד הרצועה. למרות ההבנה כי לארצות הברית אינטרס ברור לתמוך בישראל עד השגת היעדים הצבאיים של המלחמה, יש לקחת בחשבון כי שינוי משמעותי...
הממשל האמריקאי ממשיך להעניק לישראל אשראי מדיני כדי לאפשר את המשך הלחימה בחמאס. ואולם, ישראל חייבת להימנע מהתייחסות לסבלנות האמריקאית כמובנת מאליה ויש לקחת בחשבון שבנקודת זמן מסוימת, ואולי קרובה, לא עוד יסתנכרנו השעון המדיני האמריקאי והשעון הצבאי הישראלי. לכן, יש לייחס עדיפות לנקיטת מדיניות שתתמוך בשימור המחויבות האמריקאית ובהבטחת מרחב הפעולה המדיני, המאפשר את המשך המערכה להשגת היעדים הצבאיים.
התגברות התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק ובסוריה והתגבור המקביל של הכוחות האמריקאיים באזור, לצד אזהרות בכירי הממשל המטילים את האחריות למתיחות על איראן – כל אלה מעידים על אפשרות להסלמה. אמנם, ארצות הברית ואיראן שתיהן אינן מעוניינות בעימות ישיר ביניהן, אך להתפתחויות אלה, נוסף לאפשרות של הידרדרות בין חיזבאללה לישראל, פוטנציאל ממשי להביא להתנגשות ישירה בניהן. אם ההרתעה האמריקאית תיכשל, יעלה הצורך לתרגם את האיומים שמשדר הממשל למעשים ובכלל זאת פעולות קינטיות ישירות נגד יעדים איראניים. ככל שהמסרים האמריקאים...
ביקור הנשיא ביידן בישראל ובאזור בעיצומה של הלחימה ממחיש ביתר שאת את התייצבותה המלאה של ארצות הברית לצד ישראל ואת תמיכתה המעשית בשימור ובחיזוק יכולות צה"ל ובהרתעת איומים פוטנציאליים מזירות אחרות, בדגש על חיזבאללה ואיראן. אך הביקור נועד גם כדי להבין מהן מטרות המערכה, הסיכויים להשיגן והדגשים לגבי היום שאחרי. התמשכות המערכה צפויה לייצר פערים בין מדיניות ישראל וארצות הברית עקב רגישות הממשל להתפתחויות בזירת הלחימה, לחצים שיפעילו שחקנים אזוריים ובינלאומיים ודעת הקהל בארצות הברית עצמה. כבר עתה הממשל מתעקש על מימוש לאלתר של מנגנון שיאפשר...
המלצה: על ישראל לחתור לכינון חוזה הגנה עם ארצות הברית, מוגבל לאיומים קיצוניים וקיומיים ומתוחם למזרח התיכון, נוכח הנסיבות האסטרטגיות המשתנות והאיומים על עתיד היחסים.
במסגרת היוזמה האזורית שמקדם הממשל האמריקאי, מבקשת ערב הסעודית לחתום על הסכם הגנה בינה לבין ארצות הברית. חיזוק המחויבות לבעלת ברית מרכזית כערב הסעודית ועמה הגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון היא אינטרס ישראלי מובהק. ולכן לא אמורה להיות לישראל בעיה מהותית עם התחייבות אמריקאית ביטחונית לממלכה, ובכלל זאת הסכם הגנה בין המדינות. אולם, ישראל צריכה להתנות את הסכמתה בהתקרבות בין ארצות הברית לערב הסעודית בכך שלא יהיו ויתורים אמריקאים בתחום הגרעין, שיש בהם פוטנציאל פגיעה בביטחונה.
