ב-23 באפריל הקונגרס האמריקאי אישר חבילת סיוע החוץ שהציג הנשיא ביידן, בסך 95 מיליארד דולר עבור אוקראינה, ישראל, וטאיוואן. ההצבעה העידה על מגמות עומק בקונגרס האמריקאי ובקרב שתי המפלגות ביחס למדיניות החוץ האמריקאית בכלל ומדינת ישראל בפרט. התפלגות ההצבעה בשתי המפלגות ביחס לסיוע לישראל ויתר הסוגיות שנכללו בחבילה, וכן ההתפלגות ההצבעה לפי המחנות האידיאולוגיים בשתי המפלגות, נבחנות על בסיס נתונים שנאספו על ידי דסק הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. מהנתונים עולה כי רוב חברי הקונגרס עדיין מחויבים לביטחון ישראל, אך ניכרת שחיקה משמעותית בתמיכת...
הצגת "המתווה הישראלי" לעסקת חטופים וקידום הפסקת אש על ידי הנשיא ביידן נובעת ככל הנראה מהערכתו כי המאמץ הצבאי הישראלי מיצה את עצמו. למרות שהממשל רואה בחמאס אחראי לעיכוב בקידום העסקה, חשיפת המתווה אמורה בראייתו לדרבן גם את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל החלטה – אמנם בנסיבות פנים-ישראליות של ויכוח חריף בין מצדדי העסקה למתנגדיה. לממשל האמריקאי עצמו אין כרגע תוכנית חלופית מגובשת לאפשרות (הסבירה) שהמתווה שהציג הנשיא יקרוס והלחימה תימשך, ובמקרה זה הממשל צפוי להטיל את ההאשמה על חמאס. בה בעת, אפשר שהתסכול בקרב הממשל ואצל...
לישראל אינטרס לכרוך הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית במעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובעיקר בהירתמותה לניהול ולשיקום רצועת עזה. אולם, סירוב ישראלי להגדיר אופק מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשילוב מותנה והדרגתי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה עלול להרחיק הסכם ישראלי-סעודי. וברקע, יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית משתפרים בהדרגה ומתהווה תרחיש, הגם שסבירותו כעת אינה גבוהה, שוושינגטון וריאד תחזקנה את הקשר ביניהן בלא כריכתו בנורמליזציה סעודית-ישראלית. כתוצאה מכך, מידי ישראל תישמטנה שתי הזדמנויות אסטרטגיות: (1) גיבוש מערך כוחות אזורי בהובלת...
היחסים בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל נקלעו למשבר שבא לידי ביטוי במישורים שונים, וביניהם הימנעות ארצות הברית במועצת הביטחון מהחלטה להפסקת אש והתבטאויות ביקורתיות מצד בכירי הממשל. ישראל נתונה גם תחת לחצים מדיניים מצד בעלות ברית אחרות, כולל מדינות אירופה, הכוללים הטלת מגבלות על אספקת אמל"ח לישראל או שקילת הגבלות כאלו. בנוסף, ישראל נחשפה לראשונה בתקופה האחרונה לסנקציות אישיות נגד אזרחים ישראלים בגין התנהלותם האלימה ביהודה ושומרון. השימוש כלפי ישראלים בצעד זה, שהופעל עד כה בעיקר נגד אזרחי מדינות סוררות דוגמת רוסיה, סין ואיראן, הוא...
במוקד חילוקי הדעות בין ארצות הברית לישראל עומד בעת הנוכחית המבצע הצבאי ברפיח, שישראל מתעתדת להוציא לפועל. הממשל מפעיל לחץ להימנע מהמבצע וקובע כי את היעדים המרכזיים מול רפיח ניתן להשיג באמצעים אחרים. זאת בנוסף לפערים שנותרו בעינם המתייחסים לדרישה האמריקאית מישראל לגבש תוכנית אסטרטגית ברורה ליום שאחרי המלחמה ולספק מענה מקיף לסוגיה ההומניטרית ברצועת עזה. נושאים אלה והאפשרות לעסקת חטופים קרובה בתמורה להפסקת אש לשישה שבועות יעמדו במוקד ביקורי הבכירים הישראליים בוושינגטון בימים הקרובים. ברקע גם התנצחות פומבית בין הנהגות שתי המדינות על רקע...
פורום הנגידים של סבא"א סיים את המושב הרבעוני שלו שהתקיים ב-8-4 במארס, ושוב לא אומצה החלטה נגד איראן. זאת, למרות שדו"ח סבא"א אינו מותיר ספק שאיראן מקדמת במרץ את תוכנית הגרעין ומונעת מהסוכנות לממש את אחריות הפיקוח עליה. ארצות הברית ומדינות אירופה הגיבו לדו"ח בחריפות, אך שוב נמנעו מלדרוש ממועצת הנגידים לנקוט צעד מעשי מול איראן. עם זאת, הן איימו כי ידרשו זאת אם איראן לא תשתף פעולה עד לכינוס הבא. נראה כי בעת הנוכחית, המדינות המערביות, למרות שהן מודעות לחומרת ההתפתחויות בתוכנית הגרעין האיראנית, מתמקדות בעיקר בניהול...
התגובה הצבאית של ישראל לטבח ה-7 באוקטובר עוררה מחאות במערב. ישראל זכתה לגיבוי מלא מצד ממשל ביידן, הן בהיבט הצבאי והן בזה הדיפלומטי, אך בקרב הציבור האמריקאי, התומך בעיקרו בישראל, ככל שהמבצע הקרקעי של ישראל ברצועת עזה נמשך ומספר הקורבנות הפלסטיניים עולה, כך פוחתת התמיכה. סקרי דעת קהל שנערכו בארצות הברית באחרונה הדגישו את הקיטוב בתמיכה בישראל ואת התרחבות הפערים בין השתיכויות פוליטיות שונות, ואת השחיקה בתמיכה בישראל בקרב אוכלוסיות של צעירים ומיעוטים. הירידה בתמיכה היא בגדר איתות מדאיג ליחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות הברית. במאמר זה...
ההתייצבות האמריקאית לצד ישראל במלחמת "חרבות ברזל" היא חסרת תקדים, למעט אולי במלחמת יום הכיפורים. ארצות הברית שותפה ליעד מיגור החמאס וליצירת מציאות ביטחונית חדשה ברצועת עזה ובאזור הגבול. בפועל התקיימה חלוקת עבודה לא-פורמלית בין המדינות, כשישראל מתמקדת בחמאס וארצות הברית מרתיעה את איראן ושלוחיה מהסלמה עד כדי מערכה אזורית. אלא שלצד זאת הציב הממשל גבולות למהלכי ישראל – ולאופי הלחימה בעזה, תוך דרישה לצמצום הפגיעה באזרחים ולמתן סיוע הומניטרי מירבי; להכלת המלחמה לרצועה עזה ולמניעת הסלמה בזירות נוספות; לאיסור גירוש פלסטינים...
מזה תקופה וביתר שאת מאז ימי "ההפיכה המשטרית", אנו מתריעים כי מתהווה משבר ביחסי ארצות הברית-ישראל. המלחמה דחקה את המתחים הקשים שהצטברו ערב פריצתה, אך עתה, לאחר תקופה של שיתוף פעולה אסטרטגי חסר תקדים, מעמיקים הפערים סביב ניהול המלחמה ובמיוחד "היום שאחרי". הממשל מטיל ספקות גוברים לגבי יכולתו של צה"ל להשיג את היעדים הצבאיים ופועל לצמצום הלחימה ולמעבר למישור המדיני, שבמרכזו מאמץ לקדם הקמת מדינה פלסטינית כמפתח לעיצוב סדר אזורי חדש. עשרות שנות תסכול מצטבר נוכח דחיית ישראל את עמדות ארצות הברית בהקשר הפלסטיני פורצות...
הממשל האמריקאי, בצד המשך הסיוע לישראל במערכה הצבאית ובמאמצים לשחרור החטופים, מקדיש עתה את עיקר מרצו לקידום תוכנית לעיצוב הארכיטקטורה האזורית ביום שלאחר המלחמה, אף שברור כי הדרך עדין ארוכה. בראיית הממשל, נטל ההוכחה לגבי עשיית המלחמה הזדמנות מדינית מוטל על ישראל. הוא מזהה, אולי לראשונה במובהק, נכונות לכך בצד הערבי, הגם שהיא מותנית בקידום פתרון הנושא הפלסטיני. יש לקחת בחשבון כי הפערים בין ארצות הברית לבין ישראל צפויים להתרחב שכן להערכת הממשל, ממשלת ישראל אינה משתפת עימו פעולה בקידום מתווה מדיני ליום שלאחר המלחמה. כבר כיום, הממשל אינו...
העימות המתמשך בים האדום בין הח'ותים לבין כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית והפגיעות החוזרות ונשנות של מיליציות פרו-איראניות נגד יעדים אמריקאיים בעיראק ובסוריה מקרבים את הצדדים בסבירות גבוהה להתדרדרות לעימות נרחב יותר. בהובלת הממשל האמריקאי פרסמו 13 מדינות הצהרה המתרה בח'ותים כי יישאו בתוצאות, אם ימשיכו בפעולותיהם, וארצות הברית חיסלה מפקד בכיר במיליציות הפרו-איראניות בעיראק. הממשל מאשים ישירות את איראן כעומדת מאחורי פעילויותיהן של בעלות בריתה. אמנם לארצות הברית ולאיראן אין עניין בעימות ישיר ביניהן, אך נראה כי נחישות המיליציות ובעיקר...
הממשל האמריקני מבקש להעביר לישראל סיוע כספי מיוחד בשל המלחמה בעזה, בסך כולל של למעלה מ-14.25 מיליארד דולר. ניתוח של סעיפי ההצעה, שטרם אושרה סופית בקונגרס, מעלה כי תאפשר לחדש מלאים בפריטי חימוש חיוניים – בראש וראשונה מיירטים להגנה אווירית. כרבע מהסכום יאפשר מימוש לקחים מן המלחמה, ועל המערכת הישראלית לגבש תפיסות מתאימות כדי להשתמש בו כראוי.