המבוי הסתום הפוליטי והמשבר הכלכלי החריף מובילים את בכירי המערכת הפוליטית בלבנון לתור אחר גיבוי מדיני גם ברוסיה ולהזמין חברות רוסיות להשקיע בפרויקטים של תשתית ואנרגיה בלבנון, או לפחות לנצל את השיח עם רוסיה כדי לשפר כוח מיקוח ביחס לבקשות הסיוע מהמערב. רצף ביקורי פוליטיקאים לבנוניים במוסקבה, על רקע המשבר בלבנון מעלה שאלה ביחס לאינטרסים של רוסיה במדינה וליכולתה לתרום לייצובה. נראה כי רוסיה מעוניינת להעמיק את השפעתה בלבנון, שהיא רואה בה המשך ישיר לאינטרסים שלה בסוריה ובאגן המזרחי של הים התיכון. ביכולתה של מוסקבה לסייע ללבנון לפתור בעיות...
מסתמנת עליית מדרגה בנכונות חזבאללה ליטול סיכונים מול ישראל, אשר בשלב זה לא ברור אם הארגון יתמיד בה. אין מדובר בהכרח בתפנית בכוונות – חזבאללה עדיין מעוניין להימנע ממלחמה – אלא במאמץ המצוי ב"גרעון הרתעתי", כלומר לבסס את משוואת ההרתעה מול ישראל. התנהלות זאת מבטאת שינוי בהתייחס לאיפוק שגזר על עצמו הארגון בחודשים האחרונים לכהונת הנשיא טראמפ, כדי למנוע תגובה חריגה נגדו. אמנם ממשל ביידן טרם השלים את גיבוש מדיניותו מול לבנון וחזבאללה, אך בהנהגת הארגון, בדומה לפטרוניתו איראן, ניכרת הערכה כי נוצר חלון הזדמנות לקדם...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
האתגר העיקרי לישראל בזירה הצפונית הוא התבססות הציר האיראני-שיעי ובניית "מכונת המלחמה" האיראנית בסוריה ובלבנון. התבססות זו איטית ביחס לחזון ולתכנון האיראני, עקב המערכה שבין המלחמות (מב"ם) הישראלית; חיסול מפקד כוח קודס, סולימאני; מדיניות "מקסימום הלחץ" האמריקאית; משבר כלכלי, פוליטי, משילותי ורפואי בלבנון, המשליך גם על חזבאללה; והתמודדותה של איראן עם משבר הקורונה. מומלץ לישראל להמשיך בנחישות במב"ם – לשחיקה ולהאטת התבססות איראן וחזבאללה, ולהתמקד בשיבוש פרויקט דיוק הטילים תוך התאמת השיטות וקצב הפעולה לתנאי...
כל אויביה של ישראל מודעים לכוחה, עסוקים בבעיותיהם הפנימיות ואינם מעוניינים בהסלמה. אולם מלחמה בשנת 2021 אפשרית – בזירה הצפונית ומול עזה – עקב "דינמיקה של הסלמה". צה"ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות הקטלניות ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר, ויגרום נזק רב מאוד לאויבים. אבל במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע ורקטות לעורף, ועם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. צפויים גם חדירת כוחות קרקעיים לשטחנו, ומתקפות סייבר ותודעה לערעור יכולת העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית....
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנים האחרונות הפכה הזירה הצפונית לאתגר הצבאי העיקרי לישראל, עם התגבשותו של הציר האיראני-שיעי, התבססותו בסוריה ובלבנון והרחבת מרחב החיכוך בינו לבין ישראל. התעצמותו של חזבאללה בלבנון והתקרבותם של איראן ושלוחיה לגבול ישראל בחזית הסורית יוצרים אתגרים חדשים לישראל במלחמה הבאה בזירה הצפונית, אשר תהיה שונה מקודמותיה וצפוי כי תכלול את זירות לבנון, סוריה ואף מערב עיראק.
מזכר זה מסכם פרויקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הפרויקט כלל תהליך חשיבה ממושך בהשתתפות מומחים בתחומי הצבא והמודיעין ונועד לבחון ולנתח את הגורמים שעשויים להוביל למלחמה הבאה...
המתיחות הממושכת השוררת בצפון בין צה"ל לחזבאללה משקפת אפשרות כי למעשה, הצדדים מצויים מספר מהלכים מוטעים מימי קרב העלולים להסלים למלחמה, כמעט ללא התרעה נקודתית שתיתן בידי צה"ל שהות להיערך. במקביל מתמודדת ישראל עם משבר הקורונה ועם משבר פוליטי מתמשך, שמעכב את מימושם של תהליכים חיוניים בבניין הכוח של צה"ל, בדגש על תקציב ורכש של כלי טיס ומערכות לחימה, כמו גם על גרף האימונים של הצבא. המשבר הפוליטי יצר גם ליקויים בשיח המתמשך בין הממשלה לצבא, שהינו רכיב קריטי ביכולתה של ישראל לקבל החלטות, הן בתחום בניין הכוח ולא פחות חשוב –...
ב-17 באוקטובר ציינו בלבנון את יום השנה לפריצת "מהפכת אוקטובר" בהפגנות מצומצמות יחסית לאלה שהתרחשו בפרוץ המחאה, שבה השתתפו מאות אלפים מכל העדות. בחלוף שנה – במהלכה סבלה לבנון משבר מרובע: כלכלי, פוליטי, בריאותי והאסון הנורא בנמל – ניתן לומר, כי לפי שעה, מהפכה זו נכשלה. הקריאה לשיפור המצב ולשינוי השיטה הפוליטית נותרה ללא מענה והמצב במדינה רק החמיר. לבנון הפכה למדינה כושלת; מצבו של הציבור המיואש הורע; וההנהגה הפוליטית המושחתת שמרה על נכסיה ונותרה על כנה – כולל ראש הממשלה חרירי שהתפטר בראשית המהפכה, אך קיבל לידיו לאחרונה...
בנובמבר 1995 נוסד 'תהליך ברצלונה' במטרה לחזק את האינטגרציה בין מדינות הים התיכון. בהמשך לתהליך זה, ובניסיון לתקן את פגמיו, הוקם ביולי 2008 'האיחוד למען הים התיכון' (UfM) כמסגרת בין-ממשלתית רחבה, בה חברות 43 מדינות, ביניהן ישראל. לאחר התחלה הססנית, גיבש הגוף האזורי החדש בהדרגה את זהותו הארגונית ורשם הישגים, ובכלל זה קידום עשרות פרויקטים בערך כולל של מיליארדי דולרים בתחומי התעסוקה, החינוך, הסביבה, האנרגיה והאקלים. עבור ישראל מהווה הארגון אפיק בעל פוטנציאל חיובי, אך עד כה תרומתו המעשית לשיפור מיצובה האזורי נותרה שולית. ההזדמנויות...
