פתיחת השיחות הרשמיות בדבר הקמת פורום הגז של מזרח הים התיכון מהווה חיבור ראשון מסוגו של הבריתות המשולשות שרקמו בשנים האחרונות מצרים וישראל – כל אחת בנפרד – עם יוון וקפריסין, והיא גם תוצר של עסקת ייצוא הגז מישראל למצרים, שנחתמה בפברואר 2018. ייסוד הפורום משקף מגמה שבמסגרתה מערכות היחסים המשולשות לא זו בלבד שאינן הופכות למערכות מתחרות, אלא יוצרות נקודות השקה. בעוד שנושא האנרגיה הוא הבסיס להקמת פורום הגז, ניתן לזהות תהליכים גאו-אסטרטגיים רחבים יותר שהביאו לייסודו ואשר אותם עשויות מדינות האזור למנף לשיתופי פעולה נוספים.
בשנה האחרונה ניכרת פעילות ערה בשוק הנפט העולמי בעקבות הסנקציות שהטילה ארצות הברית על איראן והתפתחויות במשק העולמי. מבחינת הממשל האמריקאי, לערב הסעודית נועד תפקיד חשוב – לווסת את המחסור הצפוי בנפט האיראני בשוק ולמתן את מחיר הנפט בעולם, אלא שצורכי הממלכה עצמה מחייבים מחירי נפט גבוהים יותר. מה גם שהיא עומדת דה-פקטו בראש ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), שחותר להעלות את מחירי הנפט. נכון לתחילת 2019 מחיר חבית נפט (מסוג WTI), עומד על כ-46 דולר. מאמר זה בוחן כיצד מנסה הממלכה לתמרן בשוק הנפט בין צרכיה התקציביים מבית לבין הצורך...
הסבב השני של הסנקציות המחודשות, שהטיל הממשל האמריקאי על איראן, אינו מבטיח שינוי במדיניות הרפובליקה האסלאמית. יוזכר שאיראן, ידעה לעקוף סנקציות בעבר ועמדה בלחצים כבדים בלי לוותר על רכיבים מרכזיים במדיניותה. מעבר לכך, בעקבות הסכם הגרעין והסרת הסנקציות ב-2016, יתרות המט"ח של איראן תפחו ל-100 מיליארד דולר, והן אמורות לסייע למשטר לשרוד כלכלית גם לאחר תום הפטור הזמני מיישום הסנקציות, שארצות הברית העניקה לשמונה מדינות. אפקטיביות הסנקציות תימדד במידה רבה בהיקף ההכנסות שהאיראנים יפיקו מהנפט. זו אכן תלויה ביכולת האמריקאית להביא את היקף...
סין, רוסיה ויריבים פוטנציאליים אחרים של ארצות הברית מגבירים את מאמציהם לפגוע בשרשראות האספקה עליהן מסתמכים רשתות חשמל וענפי תשתית אחרים. כבר כיום מתקיימות יוזמות חשובות לחיזוק ניהול הסיכונים בשרשרת האספקה, אולם למרות האמצעים שננקטו, קהילת המודיעין האמריקאית סבורה שההיקף והתחכום ההולכים וגדלים של ההתקפות על שרשרת האספקה "מציבים חלקים שלמים של הממשל והכלכלה שלנו בסיכון".[1] אתגרים דומים עומדים בפני ישראל, בריטניה ושותפות ביטחוניות אחרות של ארצות הברית. אין כיום תהליך מקיף, המקודם על ידי בעלי עניין, שיבטיח לבעלי תשתיות...
ב-27 בספטמבר 2018 הכריזה דלק קידוחים כי חברת East Mediterranean Pipeline, אשר 25 אחוזים ממנה מוחזקים בידיה, רכשה חלק מן החברה המצריתEastern Mediterranean Gas, המסתכם ב-39 אחוזים, או 518 מיליון דולר, בצינור הנפט הנמתח לאורך 90 ק"מ, מאשקלון שבישראל לאל-עריש שבמצרים, וכן את הזכות הבלעדית להפעלתו. בהתחשב בסיכויי ההיתכנות הנמוכים של האופציות האחרות, הצורך בהגדלת מכירות הגז הטבעי בישראל עצמה ולשווקים חיצוניים על מנת להצדיק את ההשקעה הדרושה בפיתוחו של שדה לווייתן, וכן על מנת לגוון את היחסים בין ישראל ומצרים, הרי שרכישתן של הזכויות...
המחסור הגובר במים בעשורים האחרונים מאלץ את מצרים להתמודד עם מכלול אתגרים הנובעים מהסוגיה, ולחפש אחר פתרונות. למצרים וישראל ניסיון מוכח בקידום נושאים שאינם קשורים ישירות בביטחון, בפרט כשמדובר באינטרסים כלכליים מובהקים. וכיום, פתיחותה של מצרים לסיוע חיצוני בהתמודדות עם משבר המים הפוקד אותה, לצד הקו הפרגמטי שמוביל הנשיא א-סיסי בנושא, יוצרים אפשרות להרחבת הנורמליזציה בין המדינות. הידע הישראלי בתחומי ניהול משקי מים, מחזור, התפלה וחקלאות מדברית, מכיל פוטנציאל לשיתופי פעולה מגוונים העשויים לתרום להעמקת יחסי השלום.
שתי התפתחויות שנרשמו בשבועיים האחרונים מאיימות לצמצם משמעותית את אפשרויות ייצוא הגז של ישראל. האחת היא ניצחונו של ארדואן בבחירות בטורקיה וההרחבה הצפויה של סמכויותיו, שמפחיתים ואולי מבטלים את הסיכוי להקמת צינור גז תת-ימי מישראל לטורקיה. השנייה היא דיווחים ראשוניים (לא מאומתים) על מאגרי גז חדשים מול חופי מצרים*, המעמידים בסכנה את האפשרות שישראל תייצא למצרים או תעשה שימוש במתקני ההנזלה במצרים לצורך ייצוא לאירופה.
הים האדום ובמיוחד חלקו הדרומי, סביב מצרי באב אל-מנדב, הפך בשנים האחרונות לזירה לתחרות ולמאבק בין שחקנים אזוריים ומעצמות. לצד מדינות השוכנות לחופי הים האדום וקרן אפריקה, באזור גם נוכחות ארצות הברית, סין, איראן המעורבת במלחמת האזרחים בתימן ואף טורקיה. גם שחקנים תת-מדינתיים, כארגון 'המדינה האסלאמית', א-שבאב בסומליה וכן המורדים החות'ים ואל-קאעדה בתימן, פועלים באזור .בינתיים אין הפרעות לנתיבי השיט והתעופה של ישראל, המקשרים אותה אל האוקיינוס ההודי, המזרח הרחוק ואפריקה. אולם, על העוסקים בנושאים האסטרטגיים בישראל להגביר מודעות לזירה זו...
בשנים האחרונות קבע האיחוד האירופי מספר יעדים ארוכי טווח להגברת ביטחון האנרגיה של המדינות החברות בו. בראש היעדים הללו עומד הרצון להפחית את התלות ברוסיה כספקית האנרגיה העיקרית ליבשת. 1 עם זאת, לא כל מדינות האיחוד רואות ברוסיה את הבעיה המרכזית של משק האנרגיה שלהן, וחלקן אף מקדמות את המשך הדומיננטיות שלה ביבשת, ובראשן גרמניה. האתגר הגדול ביותר של האיחוד הוא למצוא דרך לגשר בין האינטרסים וצורכי האנרגיה הסותרים של מדינות אירופה, בייחוד בין מזרח למערב היבשת, במטרה לקדם משק אנרגיה אירופי משותף שיהיה תחרותי יותר ונקי יותר, ויהווה כוח מיקוח חזק...
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
הגיליון החמישי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשלושה נושאים ששזורים בשלוש זירות שונות: לבנון, מצרים ומדינות המפרץ. החלק הראשון עוסק בסוגיית הגז בים התיכון. ראשית סביב המחלוקת בין לבנון לישראל אשר לקידוחים בבלוק 9, וביתר דיוק המורכבות הפוליטית הלבנונית שמאחוריה, ושנית בנושא הסכם הגז הישראלי-מצרי. החלק השני מאיר סוגיה רוחבית, והיא מאמצי שחקנים במזרח התיכון לקדם סדר יום באמצעות פנייה לתעמולה המסתייעת בטכנולוגיות עדכניות כמו אנימציה ותלת ממד. החלק השלישי קשור למלחמה בסוריה – בה חלו מספר התפתחויות משמעותיות לאחרונה –...
עסקת הגז שנחתמה באחרונה בין שותפויות "תמר" ו"לוויתן" לקבוצת "דולפינוס" המצרית מהווה אינטרס גיאופוליטי מובהק למדינת ישראל והזדמנות להעמקת יחסיה עם שכנותיה. העסקה עוררה אמנם ויכוח ציבורי במצרים, אך מבחינה ביטחונית זרימת גז מישראל למצרים, ירדן והרשות הפלסטינית הופכת אותה לאינטרס אזורי, לא ישראלי בלבד. במציאות החדשה שתיווצר, כל פגיעה ביכולת הפקת הגז של ישראל, מצד חיזבאללה או חמאס תפגע גם באספקת החשמל של ירדן, מצרים והרשות. עסקה זו מצטרפת לחוזה הייצוא שנחתם מול ירדן בספטמבר 2016 וכן מהווה צעד נוסף להקמת תשתית...
