ניתוח סקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה במדינות ערב מראה שהציבורים הערביים במדינות השונות עסוקים בראש ובראשונה באתגרי הכלכלה, בעוד הנושא הישראלי-פלסטיני מצוי בשולי העניין. עם זאת ולמרות הסכמי הנורמליזציה, הסירוב להכיר בישראל ולקשור עמה קשרים רווח ומציב למשטרים קווים אדומים בשיח עם ישראל
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...
ביקור נשיא סין, שי ג'ין-פינג, בערב הסעודית ושלוש ועידות הפסגה במהלכו הצעידו את היחסים בין סין למרחב הערבי לפחות צעד אחד קדימה. לצד ההסכמים שנחתמו והשותפויות עליהן סיכמו הצדדים, לביקור צד סמלי לא מבוטל בהיותו נועד להקרין עצמאות, לבסס את מעמדה המוביל של ערב הסעודית מבין מדינות ערב ולאפשר למחמד בן-סלמאן להפגין מנהיגות בפני עמו לפני העברת הכתר. גם אם מדינות המפרץ מפריזות בערכן העצמי, אין ספק שהמעורבות הסינית הגוברת על רקע משבר האנרגיה העולמי והתחרות הבין-מעצמית נותנת להן יותר חלופות. הן תמשכנה לגדר סיכונים כדי לקדם אינטרסים לאומיים,...
שיתוף הפעולה הגובר בין קטר ומצרים משליך על הגאופוליטיקה האזורית ובכלל זה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני: הוא תרם למאמצי ההרגעה בין ישראל לחמאס במבצע "שומר חומות", ובאופן משמעותי יותר במבצע "עלות השחר". התיאום המתהדק עם קטר מהווה מכפיל כוח למתווך המצרי ברצועת עזה ומקנה לשתי המדינות מנופי השפעה יעילים יותר בכל הנוגע לריסון החמאס והג'האד האסלאמי ולתהליך שיקום עזה – כל אלה מהווים אינטרס ישראלי מובהק. בה בעת, על ישראל להקפיד על כך שהגברת המעורבות הקטרית ברצועת עזה לא תעיב על יחסיה עם איחוד האמירויות ובחריין, שעודן...
בשנים האחרונות ניכר בערב הסעודית שינוי משמעותי, אם כי הדרגתי ואיטי, ביחס לקשרים עם ישראל. אמנם יש איתותים לפשרות אפשריות מצידה ביחס לקשר עם ישראל, אך מוערך כי התחממות אפשרית ביחסים תהיה במודל שונה מהסכמי אברהם. ערב הסעודית בחרה בקשר עם ישראל כאופציה אסטרטגית, אך נורמליזציה מלאה צפויה בראייתה רק עם התקדמות לפתרון הסוגייה הפלסטינית. ניסיון להאיץ בממלכה לחמם יחסים עם ישראל בטווח המיידי, ובוודאי לתת פומבי לקשרים הקיימים, עלול לפגוע בסיכויי המהלך. בשלב זה, דווקא הישארות סעודית "במדרון אחורי" בסוגיית הנורמליזציה, תוך סיוע מאחורי...
בשבת, 13 באוגוסט, ימלאו שנתיים להכרזה ההיסטורית על "הסכמי אברהם", לאחר שבועות ארוכים של מאמצים דיפלומטיים קדחתניים וחשאיים. בתוך ארבעה חודשים לאחר ההכרזה נחתמו הסכמים מדיניים בין ישראל לארבע מדינות. ההתקדמות עד כה היא שיטתית ומהירה והתמונה הכללית אופטימית ומבטיחה. חרף זאת, האתגרים רבים והפוטנציאל הגלום ב"הסכמי אברהם" עדיין רחוק ממיצוי. בין התחומים האזרחיים, שבהם מצוי פוטנציאל רב ובר השגה: פתיחת נתיב סחר יבשתי לישראל וממנה למדינות המפרץ; פרויקטים אזוריים; אנרגיה, מזון ומים; בריאות ורפואה דיגיטלית; חינוך ותרבות. יש...
מזה שבועות מפעילה טהראן לחץ מלווה באיומים כלפי מדינות המפרץ לבל יקדמו שיתוף פעולה בתחום ההגנה האווירית עם ישראל. ביקור הנשיא ביידן באזור והעיסוק הפומבי הנרחב בסוגייה מנוגד בתכלית למאמץ האיראני לשפר את היחסים עם מדינות המפרץ, שאף הן מעדיפות להפיג את המתיחות מול טהראן – הגם שמבחינתן מדיניותה, המקודמת בעיקר באמצעות שלוחים, מאיימת על אינטרסים שלהן. מבחינת ישראל, עדיף להמשיך ולקיים את הקשרים הביטחוניים הרגישים עם מדינות המפרץ מתחת לרדאר וכך למנוע מהן מבוכה וצורך להכחיש שיתוף פעולה עימה, שבכל מקרה קשיים רבים, פוליטיים וטכנולוגיים,...
מספר מדינות ערביות מבקשות למקם את עצמן בעמדת מיקוח משופרת מול ארצות הברית ולהעצים את חופש התמרון המדיני שלהן, כפי שבא לידי ביטוי על רקע המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה שהתלווה לה. מטרת מדיניות זו, ככלל, היא לאזן בין הצורך לשמור על קשר קרוב ככל האפשר עם ארצות הברית, בעלת הברית המסורתית שלהן, לבין הפוטנציאל הטמון בראייתן בשיתוף פעולה, בתחומים שונים, עם סין ורוסיה. שיתוף פעולה זה, בעיקר עם סין, מצביע על ניסיון לבסס מערכת יחסים מקבילה עם מעצמות מתחרות לארצות הברית, מתוך רצון לאפשר גיוון משענות עתידי. לישראל יכולת השפעה מסוימת, הן ישירה...
באחרונה נוספו עדויות אשר לנכונות הרשות הפלסטינית לשכך את המתיחות בינה לבין מספר מדינות ערביות מהמפרץ, שהחריפה לאחר החתימה על הסכמי אברהם. היחסים הרעועים והדם הרע, בעיקר בין ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לבין נשיא איחוד האמירויות הערביות, שיח' מחמד בן-זאיד, תקשה על פתיחת דף חדש במהרה. אולם, להתפתחויות מהזמן האחרון, ככל שהן מעידות על תפנית ביחסים בין הצדדים, עשויות להיות השלכות לא מבוטלות על הזירה הפלסטינית ועל אינטרסים ישראליים.
לקראת אפשרות לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במזרח התיכון ולפגישה בינו לבין יורש העצר הסעודי, מחמד בן-סלמאן, האיצו וושינגטון וריאד את המגעים ביניהן בניסיון לשפר את היחסים, שמאז כניסת ביידן לתפקידו אופיינו בקרירות. המתיחות החריפה על רקע המלחמה באוקראינה ותחושת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות שהממשל האמריקאי, בניגוד לקודמו, אינו רואה בהן בעלות ברית מרכזיות וכי לעיתים הוא פועל בניגוד לאינטרסים מהותיים שלהן. שיפור ביחסי ארצות הברית וערב הסעודית ישפיע גם על ישראל ובעיקר על עניינה בהמשך הנורמליזציה האזורית – העמקת ההסכמים עם מדינות במפרץ...
להתקרבות בין מדינות המפרץ לעיראק נודעת חשיבות כלכלית וגאו-אסטרטגית. לעיראק היא מאפשרת למשוך השקעות הכרחיות ולאזן את השפעתה של איראן. ובאמצעות מעורבותן בעיראק, מדינות המפרץ מבקשות לשפר את ביטחונן ואת השפעתן במרחב. אלא שהמבוי הסתום הפוליטי אליו נקלעה עיראק בעקבות בחירות 2021 וכן המעורבות הזרה בענייניה מקשים עליה להמשיך ולהתקרב למרחב הערבי ולתפקד כגשר בין המפרץ הפרסי לערבי. זאת ועוד, ההתקרבות בשנים האחרונות בין ישראל למספר ממדינות המפרץ עלולה להזיק לעיראק, שבשל השסעים הפנימיים בה אינה בשלה להצטרף למגמת הנורמליזציה.
