לאחרונה הושלמה הקמתה של מערכת "תרועה", האמורה לספק (במגבלות) התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה. המערכת הינה צעד חשוב, אך כלל לא מספיק, במסלול הארוך הנדרש של בניית היערכות הולמת. המאמר מבהיר את יתרונותיה ומגבלותיה של המערכת החדשה, מצביע על רכיבים משלימים הנדרשים על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום בה ומציע מה נדרש, בנוסף למערכת "תרועה", בתחומים הפיזיים והתודעתיים, על מנת להשלים את ההיערכות החיונית מול הוודאות של התרחשות רעידת אדמה קשה, שנזקה צפוי לגרום אסון המוני בקנה מידה היסטורי.
בימים אלו מתארגנת מחאה נרחבת בקרב החברה החרדית בישראל נגד הרפורמה ששר התקשורת מבקש לחולל בתחום הסלולר הכשר: שקיפות בקבלת ההחלטות של ועדת הרבנים לענייני תקשורת וביטול הקידומת המזהה את מספרי הטלפון הכשרים. כוונת הרפורמה, בפרט ביטול הקידומת, עוררה בקהילה החרדית מחאה המאחדת את מרבית תתי הקהילות והחוגים. במאמר זה נסקרת תפיסת האיום שיוצר האינטרנט בחברה החרדית ונבחנת יעילותן של פעולות שננקטו עד כה על ידי הקהילה ומנהיגיה כדי לבלום איומים על ייחודיותה והתבדלותה. המאמר מסוכם בקביעה כי מרבית חברי הקהילה החרדית בישראל משתמשים ברשת האינטרנט על פי...
הרעיון להוביל תהליך לבניית מתווה מוסכם ל"עתיד משותף לחברה הישראלית" נולד בעיצומו של הגל השני של מגפת הקורונה. משבר הקורונה, שהפך עד מהרה מאירוע בריאותי חמור למשבר משולב (בריאותי, חברתי, כלכלי, ממשלי, תודעתי ופוליטי) זעזע את אמות הסיפים של ישראל ושיקף חולשות יסוד של החברה הישראלית. בעיצומו של המשבר, שיצר חוסר ודאות נמשכת וגלים של דכדוך ותקווה, שאלנו את עצמנו: האם ניתן להפוך את המשבר המשולב להזדמנות? האם בכוחנו כחברה, ועל אף השסעים העמוקים והמחלוקות החריפות המפלגות אותנו, להוציא מתוק מעז ולעצב מסגרת תפיסתית חזקה דיה להסכמה על...
רוב הציבור מאמין כי מצבה של ישראל מבחינת הביטחון הלאומי הוא טוב. רמת האמון במוסדות המדינה – הממשלה, המשטרה ומערכת המשפט – נמוכה יחסית, ולעומת זאת רמת האמון בארגוני הביטחון – צה"ל, המוסד, ושב"כ – יציבה וגבוהה. רוב הציבור חש שישראל תוכל להתמודד בהצלחה עם איומים ביטחוניים־חיצוניים ותומך בפעולה צבאית נגדם. הסכסוך הישראלי־פלסטיני ו"איראן גרעינית" דורגו כאיומים המשמעותיים ביותר. עם זאת, הציבור מודאג מהאיומים החברתיים הרבה יותר מאשר מהאיומים הביטחוניים ורובו סובר כי יש לתת עדיפות לתקצוב נושאי כלכלה, חברה וחוק וסדר על פני...
שלושה אירועים מכוננים אפיינו את ההתפתחויות בזירה הפנימית בישראל בשנה החולפת: האחד, המשכה של מגפת הקורונה במאפיינים ובעוצמות משתנים והצלחתה של ישראל לעצב מסגרת סבירה של שגרת חיים רצופה באי-ודאויות בצד המגפה. השני – מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021, שהציב אתגר מורכב לישראל הן בהיבט הביטחוני הצבאי מול חמאס והן בהיבט הפנימי, עקב המהומות החמורות בין ערבים ליהודים. השלישי היה הקמת הממשלה החדשה.
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
במובנו המסורתי, כפי שהתכוון אליו בן גוריון, צה"ל כבר מזמן איננו "צבא העם". להקשר זה נכנס שיח התגמולים המתנהל בעת הנוכחית כאמצעי לשמר את שרידיו של מודל זה. העלאת דמי הקיום של חיילי החובה הציף מחדש את הדיון בתגמולי המשרתים, תוך בלבול בין פיצוי (על אבדן והפסד), תגמול (על עשיה ותרומה) ושכר (במובנו המקובל, על פי שוק העבודה). התוספות לחיילי החובה – הגדלה פי שלוש בשש השנים האחרונות – היא ביטוי ללחץ ציבורי הנובע, בין השאר, מירידה במוטיבציה לשירות. אלא שהעלאת תגמולים כספיים לשם הגדלת המוטיבציה מרחיק את צה"ל...
תכניות הממשלה הרב-שנתיות למיגור הפשיעה בחברה הערבית ולפיתוח חברתי וכלכלי, יצרו מפגש אינטרסים בין המדינה לבין החברה הערבית ומנהיגותה והזדמנות נדירה לחולל שינוי ביחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. יישום מושכל של התכניות עשוי לצמצם את הבעיות שלשמן גובשו, אבל גם לצמצם את המתח בין ערבים ויהודים, לחזק את היציבות הפנימית, לשפר את הביטחון האישי ולשכך את הפחדים ההדדיים שגברו בעטיים של אירועי מאי 2021. ברם, הצהרות ופעולות בנוסח "צבאי" הננקטות במסגרת המאבק באלימות ובפשיעה, וכן התייחסות לאירועי מאי 2021 כ"אנתיפאדה", מציירות...
בתרגיל העורף הלאומי, שנערך בשבוע הראשון של נובמבר, תורגלו פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית, ביחד עם גורמי החירום האחרים, בהתמודדות עם מה שהוגדר "תרחיש חירום נרחב", במטרה לחזק את ממשקי העבודה ביניהם. התרגיל התמקד באתגרים פונקציונאליים, חשובים כשלעצמם. ועם זאת, לנוכח פערי המוכנות להתמודדות עם מצבי חירום ביטחוניים, וגם עם אסונות המוניים – ובכללם הימנעות מעירוב אזרחים בתרגיל, מודעות נמוכה בקרב הציבור אשר למשמעות האיומים, פערי מיגון והיערכות לקויה לפינוי אזרחים המוני – עדיין לא הושגה אותה קפיצת מדרגה, הנדרשת להגנת...
באוגוסט האחרון אישרה ועדת הכנסת הצעת חוק שתכליתה לחלץ את סוגיית גיוסם של חרדים לצה"ל מהמבוי הסתום. אולם, נוסח ההצעה ויותר מכך, חוסר הבהירות לגבי עמדתו של צה"ל והתנהלותו בעניין, בצד היעדר שינוי בגישתם של החרדים עצמם, אינם מבטיחים שהבעיה עומדת בפני פתרון. נראה שגם אם ההצעה תתקבל, מצב שילוב החרדים במוסדות המדינה, בצבא ובשוק התעסוקה לא ישתנה. במאמר זה מנותחות הסיבות לתחזית זו ומוצעות דרכים חליפיות לפתרון הקונפליקט לשביעות רצון הצדדים.
אמון הציבור בצה"ל הינו הנכס החברתי–לאומי המרכזי, המאפשר לו לגייס תמיכה, משאבים וכוח אדם איכותי, גם בנסיבות שצרכים אזרחיים מאיימים על בכירותו כמערכת ציבורית. לאחרונה הצטברו, ולא לראשונה, מספר אירועים מתחומים שונים, העשויים לשקף פערים מתרחבים בין הלכי רוח בציבור אשר לאופן ניהולו של צה"ל לבין הצגת הצבא את עצמו בנושאים אלה. אירועים אלה יכולים להסביר את הירידה ברמת האמון של הציבור וחלק מהמשרתים בו בצבא, ובו בזמן לעורר ספק לגבי מודעותם ומידת הבנתם של מפקדי צה"ל את החשיבות והרגישות הטמונה במערכת היחסים בינו לבין החברה...
רעידת אדמה הרסנית במדינת ישראל אינה שאלה של האם, אלא רק של מתי תתרחש. תרחיש יחוס שהוצג בוועדת החוץ והביטחון ב-2016 העריך שייהרגו כ-7,000 איש, עשרות אלפים ייפצעו, תשתיות ייפגעו, מאות אלפי מבנים יינזקו ומאות אלפים יפונו מבתיהם. בתרחיש שכזה, מדינת ישראל צפויה להיקלע למצב של אסון מתמשך, בעוד המערכות השלטוניות יתקשו להכיל את מגוון האירועים הקשים ולטפל בהם. ועם זאת, רשויות המדינה אינן עוסקות מספיק בהיערכות הנדרשת לקראת האיום האקוטי. ועדת השרים האמונה על הנושא לא התכנסה מאז 2014, הקצאות כספים לחיזוק מבנים לא ממומשות, ואין בישראל גורם מתכלל...
