ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
המערכה על התודעה בין ישראל לחזבאללה מהווה נדבך חשוב בעימות בין שני הצדדים, ושניהם יכולים לטעון במסגרתה להישגים, גם אם מוגבלים. במוקד הפרק הנוכחי של מאבק זה עומדים מצד אחד, חשיפה נוספת של ראש ממשלת ישראל באו"ם את אחסנת אמצעי הלחימה של חזבאללה בקרב אוכלוסייה אזרחית בלב ביירות וניסיון הכחשה של הארגון, ומצד שני איומי נצראללה ב"נקמה" בישראל בעקבות הריגת אחד מפעיליו בסוריה. פתיחת המשא ומתן על סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון, על רקע קריסת המערכות הכלכלית, הפוליטית והבריאותית בלבנון, מייצרת הזדמנות לישראל להעביר מסרים...
בישראל, המושג "תקשורת אסטרטגית" (Strategic Communications) נעדר מהשיח האקדמי והמקצועי. במקומו קיימות שלוש גישות שונות להעברת מסרים מטעם המדינה – הסברה, דיפלומטיה ציבורית, ומערכה על התודעה. באמצעות סקירה היסטורית של תהליכי הפיתוח והיישום של הגישות השונות, מאמר זה מציע שתי תרומות לתחום התקשורת האסטרטגית. הראשונה היא ניתוח המראה כיצד ישראל מצאה עצמה עם גישות שונות, מדוע חסרה לה מסגרת חשיבה קוהרנטית אחת, והאם אחת הגישות יכולה להיחשב כמקבילה למושג 'תקשורת אסטרטגית'. התרומה השנייה היא ניתוח המקרה של ישראל לשם ביסוס הטענה בדבר...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
התפרצות וירוס הקורונה מלווה בריבוי שמועות ופייק ניוז, שתכליתם להעצים את הפחד מהמגפה או להצביע על האשם בהתפשטותה. השמועות מקודמות הן על ידי מדינות בעלות אינטרס להסתיר את המתרחש בשטחן או להסיח את הדעת מהתנהלותן בהקשר זה, הן על ידי אזרחים תמימים, וגם על ידי חובבי תיאוריות קונספירציה ואמצעי תקשורת, שמהדהדים חלק מהשקרים. ככל שהזמן חולף מתחזקת המודעות להצפה במידע בלתי מבוסס או אינטרסנטי, וגובר צורך להתמודד עם התופעה. ההתמודדות נעשית תוך שיתוף פעולה של ארגונים בינלאומיים, חברות טכנולוגיה וממסדים מדיניים. גם החברה האזרחית והתקשורת הממוסדת...
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפה ובעוצמתה של מלחמת המידע בין המעצמות והכוחות השונים בזירה הבין-לאומית, ומבצעי השפעה הפכו לכלי לגיטימי בידי שחקנים פוליטיים תועלתניים ומעצמות גלובליות כאחד. העיסוק העיקרי בהקשר זה הוא במִבצעי השפעה ברשתות החברתיות, והספרות המקצועית אינה מתייחסת באותה מידה למִבצעי השפעה הנעשים ברשת האפלה; עיקר העיסוק המחקרי במבצעים כאלה כיום הוא בהקשר של עשייה פלילית. הרשת האפלה פותחה על ידי הצי האמריקאי לצורכי מודיעין, ולאחר מכן קודמה על ידי המערב ככלי ציבורי להגנה על פרטיות ואנונימיות. כיום היא משמשת כר פורה...
בשנים האחרונות מתרבים הניסיונות של מדינות זרות להשפיע על התהליכים הדמוקרטיים במדינות יריבות להן. מטרת הניסיונות היא לפגוע בתהליך הבחירות באותן מדינות באמצעות תקיפות סייבר על מערכות המחשוב התומכות תהליך זה, או להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות מאמצי השפעה. התבוננות על תהליך הבחירות בישראל מאפשרת לבחון קיומם של ניסיונות השפעה כאלה עליה ולהציע דרכים להתמודד עימם. המאמר מציע להפריד בין מאמצי השפעה זרים ובין מאמצי השפעה פנימיים, שהינם חלק מההליך הדמוקרטי, ומתווה כיווני פעולה לשיפור ההתמודדות עם ניסיונות ההשפעה הזרים.
מאמר זה בוחן את התנהלות הצמרת הביטחונית של ישראל טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים מנקודת מבט של ניהול סיכונים ותוך עיון במסמכים שנחשפו לאחרונה. מניתוח האירועים עולה שלרמטכ"ל, דוד אלעזר, הייתה גישה ברורה של ניהול סיכונים. ב־5 באוקטובר 1973, יום לפני המלחמה, הוא הכריז על כוננות עליונה בצבא הסדיר ועל תגבור הקווים. הוא עשה זאת חרף הערכת ראש אמ"ן שהסבירות למלחמה נמוכה מנמוכה והערכתו שלו שהסבירות למלחמה נמוכה מהסבירות שלא תפרוץ מלחמה. ברם, החלטתו של רב־אלוף אלעזר הייתה רחוקה מלהספיק כדי לעמוד במתקפה שפרצה למחרת ב־13:50, בין היתר משום...
"האקדמיזציה של המודיעין" מוגדרת כמחקר, המְשגה והוראה של עולם המודיעין באקדמיה, במטרה ללמוד על העקרונות, הפעילות וההשפעה של המודיעין על הביטחון הלאומי של מדינה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בה. קובעי מדיניות ומנהיגים פוליטיים החלו להכיר בחשיבות הגוברת של תפקיד המודיעין כמעצב תהליכי מדיניות וקבלת החלטות כבר לאחר מלחמת העולם השנייה. ההתפתחויות מאז שלהי המאה ה-20 ובעיקר לאחר ספטמבר 2001 והחששות שהתלוו אליהן האיצו את האקדמיזציה של המודיעין והעניקו לה את תשומת הלב והבולטות הראויות לה. העלייה בביקוש לאנשי מודיעין הביאה אוניברסיטאות...
תקריות רבות של דליפת חומרים מסווגים השייכים לסוכנויות מודיעין הובילו לטענה כי עובדי קבלן העובדים עבור סוכנויות המודיעין והביטחון מוּעדים לפורענות וכי הם הסיבה לתקריות אלו בשל חוסר נאמנותם או היותם לוקים ברשלנות. לצד זאת, דליפות של מידע מסווג, שכללו רכיבים ותוכנות פריצה, הובילו לשאלה האם האיום הפנימי בקרב סוכנויות המודיעין והביטחון מוביל גם להגברת התפוצה של נשק סייבר מתוחכם ולהעברתו לידיהם של שחקנים שאינם בעלי יכולת לפתחו מלכתחילה. מקרה בוחן בולט מהשנים האחרונות הוא דליפתו של רכיב הפריצה EternalBlue של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של...
בשנתיים האחרונות רווחים בשיח הפוליטי בדמוקרטיות ברחבי העולם חששות מפני ניסיונות זרים, בעיקר של רוסיה, להשפיע על מערכות בחירות. בחצי השנה האחרונה התקיימה בצל חששות אלה שורת מערכות בחירות ברחבי העולם. לקראת מערכת הבחירות הקרובה בישראל, שתתקיים בספטמבר 2019, מנותחים במאמר זה לקחיהן של מערכות בחירות אלו בהקשר זה. מהניתוח עולות המסקנות הבאות, שתואמות גם את אלו שהופקו ממערכת הבחירות שהתקיימה בישראל באפריל האחרון: עקב פעולות נגד שננקטו על ידי ענקיות המדיה והמדינות עצמן, פחתו ניסיונות ההשפעה הזרה ברשתות החברתיות באמצעות בוטים. לעומת זאת,...
