אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – המב"ם בסוריה ושימור השקט מול חזבאללה. מדיניות אי-התערבות בסוריה או בלבנון ברמה המדינית | המצב הנוכחי – המשך התבססות איראנית בסוריה בדגש על התבססות אזרחית רכה. שימור מעמדו הדומיננטי של חזבאללה ואף חיזוק ההרתעה שמפגין הארגון, לצד היעדר משילות בלבנון | הפער באסטרטגיה הישראלית – תודעת ביטחון עצמי כוזבת של נסראללה כמאיץ הסלמה; היעדר אסטרטגיה ישראלית מעודכנת מול מדינת לבנון; המערכה שבין המלחמות אינה נותנת מענה להתבססות האזרחית של איראן ואינה מצליחה לתקוע טריז בין אסד לאיראן | החלופות לאסטרטגיה – מול מדינת...
תפוצת הסמים בסוריה ובעיקר בלבנון איננה חדשה, כבר בשנות ה-50 וה-60 לבנון הייתה ידועה כמקור לקנביס, אשר גידולו נמשך שם עד היום, וחזבאללה מעורב ביצור וסחר בסמים עוד משנות ה-90 כאפיק הכנסה. הארגון שיגר פעילים שיחברו לקרטלים של סמים במרכז ובדרום אמריקה ואלה פיתחו רשתות הברחה והפצה של קוקאין לארצות הברית (דרך מקסיקו) ולאירופה (דרך אפריקה).
המשברים הכלכליים שפקדו את סוריה ולבנון והחריפו מאז 2019, כמו גם רמת המשילות הנמוכה במדינות הללו, הם שמסבירים את התפשטות התופעה. העוסקים במלאכה מנצלים את מצבם הכלכלי הקשה של תושבי המקום, המוכנים ליטול...
סיום כהונתו של נשיא לבנון בטרם נבחר לו מחליף הוביל שוב לוואקום שלטוני, אך הפעם חמור יותר מאשר בעבר משום שהממשלה גם היא ממשלת מעבר. הרכבו הנוכחי של הפרלמנט, האחראי לבחירת הנשיא, והמחלוקות הפנימיות בשורותיו מקשים על בחירתו של מועמד מוסכם. חזבאללה מנסה לקדם את סולימאן פרנג'יה כמועמד מטעמו ובמקביל חוסם אפשרות לבחירת אחרים. מצב זה, אם ימשך, אך יחמיר את המשבר בלבנון הכושלת. מבחינת ישראל, בטווח הקרוב לא צפוי שינוי ניכר במאזן ההרתעה מול חזבאללה וביישום ההסכם עם לבנון, אך בטווח הארוך, כאוס בלבנון עלול לגרום להשלכות שליליות לישראל.
בחודשים האחרונים ניהל חזבאללה מערכה תודעתית אינטנסיבית משולבת, בכלים קינטיים לצד דיפלומטיים, להשגת הסכם סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון, ובמרכזו אפשרות להפקת גז על ידי שתי המדינות, ולא רק על ידי ישראל. עם ההכרזה על הגעה להסכם הצהירו בכירי חזבאללה, בראשם נסראללה, כי השיגו ניצחון במערכה מול ישראל. קשה להכריע מי זכה בהישגים אסטרטגיים במערכה הנוכחית על הגבול הימי ושאיבת הגז, ובכלל זה גם במערכה התודעתית, הואיל וכל צד בטוח בהישגיו ומציג נימוקים שונים לכך. בה בעת, יש בישראל הרואים בתוצאת המשא ומתן הפסד. מאמר זה מסביר את ההיגיון שעמד בבסיס...
בחינת רכיבי ההסכם לסימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון והשלכותיו מעלה כי ההסכם מבטא פשרה בין הצדדים, אך בה בעת הוא מייצר מצב של win-win. השגתו מהווה ציון דרך חשוב ביחסי שתי המדינות והוא משרת את האינטרסים הכלכליים, הביטחוניים והאסטרטגיים שלהן. עבור ישראל, מכל מקום, יתרונותיו עולים בבירור על חסרונותיו ומסתמן כי ייחתם כמתוכנן לאחר אישורו בממשלה ב-26 באוקטובר, עוד טרם הבחירות בישראל וסיום הקדנציה של נשיא לבנון הנוכחי.
בחינת עיקריו של ההסכם בין ישראל ללבנון כפי שפורסמו עד כה מצביעה על כי חתימתו תהיה הישג חשוב לישראל. כבכל הסכם, הוא כולל רכיבים של פשרה והתחשבות באינטרסים וברגישויות של הצד הלבנוני ולכן צפוי שחזבאללה ישאף להציגו כ"ניצחון" (כפי שאירע בעבר בכל עימות צבאי עם הארגון). בה בעת, ההסכם, אם ייחתם, ישרת שורת אינטרסים ארוכה של ישראל בתחומים הכלכלי, הביטחוני והאסטרטגי. הסדרת המחלוקת בנושא הגז תהיה מצב של win-win לשני הצדדים. נראה כי רכיבי ההסכם יאפשרו להתגבר על הקשיים המשפטיים שהעלו מתנגדיו במערכת הישראלית. לאור זאת, חשוב שממשלת ישראל...
דפוס הפעולה הנוכחי שנוקטת ישראל מול ההסלמה בפיגועים ביהודה ושומרון מהווה כר פורה להתעצמות אתוס ההתנגדות הפלסטיני. מבחינת הפעילים החמושים הפלסטינים, מחיר החיכוך האלים עם כוחות צה"ל אינו כבד מדי. סמלי מאבק לאומי נולדים מידי יום ותחושת המסוגלות ותוחלת המאבק המזוין מתנחלת בלבבות ובתודעה הקולקטיבית של הדור הצעיר ומזינה מוטיבציה להצטרף למאבק. אלא שניהול הסכסוך על ידי ישראל במתכונת "כיסוח דשא" עומד בפני מיצוי ואף עלול להוביל להתפרצות אלימה נרחבת, בעודו מספק מענה לעצים הבודדים ולא ליער, שהוא האתגר האסטרטגי האמיתי הניצב לפתחה.
איום הכטב"מים בולט בכותרות בתקופה האחרונה, בעקבות שיגורם ביולי 2022 לעבר אסדת הגז הישראלית בשדה 'כריש' על ידי חיזבאללה; פרסום על אודות פרויקט פיתוח כטב"מים של חמאס; תקיפת בסיס א-תנף האמריקאי בסוריה באמצעות כטב"מים; ואף דיווחים על רכישה רוסית של כטב"מים איראנים. ארסנל כזה בידי גורמים עוינים מסתמן כאיום גובר על ישראל. על בסיס ההנחה שכטב"מים, בעיקר התקפיים, יהיו רובד נוסף לירי תלול מסלול על ישראל, נדרשת חשיבה מחודשת על דרכי ההתמודדות עם האיום במישורי הדוקטרינה, הפיתוח וההפעלה. כך, יידרשו מענים טכנולוגיים...
שיגור הכטב"מים על ידי חזבאללה לעבר אסדת שדה הגז כריש נועד להעביר מסר כפול – לישראל וללבנונים, נוכח הנחישות הישראלית להמשיך בהפקה משדה זה ועם חידוש המאמץ הדיפלומטי לפתור את מחלוקת הגבול הימי בין המדינות, הפעם ביוזמת לבנון. ההתנגדות הפומבית מצד בכירים בהנהגה הלבנונית לפעולת חזבאללה והצעת הפשרה שלבנון העבירה מסמנים כי, בניגוד לחיזבאללה, היא מעוניינת להגיע עם ישראל לפשרה, שיש בה כדי לסייע לה להיחלץ מהמשבר הכלכלי החמור בו היא נתונה. הניסיון הדיפלומטי הנוכחי מסתמן לפי שעה כרציני מקודמיו ומן הראוי שישראל תפעל למיצויו, לתועלתה...
בין ישראל לחזבאללה מתנהלת מערכה על השליטה האווירית בשמי לבנון ובצפון ישראל, שהארגון הרחיבה גם למרחב המים הכלכליים של ישראל על ידי שיגור שלושה כלי טייס בלתי מאוישים לעבר אסדת הקידוח הישראלית בשדה הגז כריש. מומלץ לישראל לשקול מינוף של המאבק שמתנהל בממד האווירי ולהגיב להתגרות של חזבאללה בתקיפת מערכות ההגנה האווירית האיראניות שסופקו לארגון בלבנון. זאת, על מנת לסמן לארגון ולנותנת החסות שלו, כי ישראל אינה נרתעת מעימות ולא תמשיך להבליג על הרחבה של גבולות ועצימות המערכה שהם מנהלים נגדה.
תוצאות הבחירות לפרלמנט הלבנוני משקפות שינויים במפה הפוליטית, ובעיקר את היחלשות מחנה חזבאללה והתחזקות מתנגדיו. עם זאת, מחנה המתנגדים עדיין חלש ומפוצל ולכן אין התוצאות מאפשרות הרכבת ממשלה יציבה ומתפקדת, שלבנון זקוקה לה נואשות. חזבאללה הצליח אמנם לשמר את התמיכה בו בקרב המגזר השיעי, אולם היחלשות בעלי בריתו והביקורת המתרחבת כלפיו מעמידים אותו בפני אתגרים חדשים. על מנת לשמר את מעמדו הדומיננטי והשפעתו הגביר הארגון את מאמציו למצב עצמו כגורם לאומי אחראי וכמגן לבנון, אשר בראש מעיניו הדאגה לשיפור מצבה הכלכלי החמור של המדינה ושמירת ריבונותה...
בלבנון נערכים לקיומן ב-15 במאי של הבחירות לפרלמנט, האמור לבחור באוקטובר השנה את נשיא המדינה. אלה הבחירות הראשונות שייערכו בלבנון מאז פריצתה של המחאה הציבורית הרחבה באוקטובר 2019 וקריסת המדינה עקב המשבר הכלכלי החמור. התרחשויות אלה הובילו לתהפוכות פוליטיות, שעיקרן השתתפות של מפלגות עצמאיות חדשות רבות, התפרקות המחנה הסוני והיחלשות שותפיו של חזבאללה במחנה ה-8 במארס ובמיוחד המפלגה הנוצרית הגדולה )הזרם הפטריוטי החופשי"). עם זאת, בעיקר בשל שיטת הבחירות, ספק רב אם תוצאות הבחירות יספקו מענה לציפיות הציבור, ייצרו שינוי של ממש ביחסי הכוחות...
