משבר הקורונה המשולב – הבריאותי, הכלכלי, החברתי והממשלי – מתאפיין באי-ודאות רבה, מחליש את יכולת ההתמודדות הלאומית ולכן פוגע בביטחון הלאומי.
בישראל שני מרכיבים שמעצימים את נזקה של מגפת הקורונה: המשבר החוקתי-הפוליטי והריכוזיות של המערכת הציבורית. אלה פוגעים בלגיטימיות השלטונית, סודקים את החוזה בין הציבור להנהגה ויוצרים מצב שבו נפגעת היכולת להתמודד עם המגפה ועם השלכותיה. אופן ניהול המגפה פגע באמון הציבור, בסולידריות החברתית, באיתנות הכלכלית ובהתגייסות האזרחית למאבק בקורונה, ולכן שיבש את הרציפות התפקודית של המערכת הלאומית....
המזרח התיכון הוא אחד האזורים הפגיעים בעולם לשינויי אקלים, כולל התחממות עקבית, מחסור במים ובמזון, עליית פני הים והתגברות התדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצון. שינויים אלו עלולים להגביר את אי היציבות האזורית, להוביל לגלי הגירה המוניים ולהביא לפריחתם של ארגוני טרור. מעבר להשפעות האקלים על היציבות הגאופוליטית באזור, אשר עלולה להפוך לאתגר ביטחוני עבור ישראל, יש להן גם השלכות ישירות על ציוד לחימה ותשתיות ביטחוניות וכן על כשירותם ובריאותם של אנשי צבא וביטחון. כדי להתמודד עם השפעות האקלים וחשיבותן לביטחון הלאומי של ישראל וליכולתה להגן...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בספטמבר 2020 הושקה בישראל רשת התקשורת של הדור החמישי (5G) על בסיס תשתיות תקשורת מערביות וללא תשתיות סיניות. בכך מצטרפת ישראל מעשית לתוכנית 'רשת נקייה' של ארצות הברית. יוזמה סינית, שהושקה בתגובה לתוכנית האמריקאית, מעידה כי במערכת הבינלאומית מסתמנת מגמה של היפרדות טכנולוגית, שצפויות לה השלכות אסטרטגיות – מדיניות, כלכליות וטכנולוגיות. מומלץ שמדינת ישראל תזהה את מוקדי החיכוך הטכנולוגיים הבאים בין שתי המעצמות ותרתום את המגזר הממשלתי, האקדמי והפרטי להשתלבותה כשחקן משמעותי בפיתוחי טכנולוגיות העתיד, ובהן הדור השישי (6G), במסגרת...
בנובמבר 1995 נוסד 'תהליך ברצלונה' במטרה לחזק את האינטגרציה בין מדינות הים התיכון. בהמשך לתהליך זה, ובניסיון לתקן את פגמיו, הוקם ביולי 2008 'האיחוד למען הים התיכון' (UfM) כמסגרת בין-ממשלתית רחבה, בה חברות 43 מדינות, ביניהן ישראל. לאחר התחלה הססנית, גיבש הגוף האזורי החדש בהדרגה את זהותו הארגונית ורשם הישגים, ובכלל זה קידום עשרות פרויקטים בערך כולל של מיליארדי דולרים בתחומי התעסוקה, החינוך, הסביבה, האנרגיה והאקלים. עבור ישראל מהווה הארגון אפיק בעל פוטנציאל חיובי, אך עד כה תרומתו המעשית לשיפור מיצובה האזורי נותרה שולית. ההזדמנויות...
גל החום האחרון ושריפות היער שהשתוללו לאחרונה בישראל, כמו גם בסוריה ובלבנון השכנות, הם תזכורת חדה לכך ששינויי האקלים כבר כאן, וכי השפעותיהם כבר מורגשות במזרח התיכון. לאור הצפי להתגברות גלי החום, צמצום מקורות המים והעלייה במפלס הים במזרח התיכון, ישראל עשויה למצוא את עצמה מתמודדת עם בעיה קשה של אי-יציבות אזורית וכמות גדולה של פליטי אקלים הצובאים על גבולותיה. כדי להתכונן טוב יותר לעתיד אפל מסוג זה, על ישראל לשלב את שינויי האקלים בתוך סדר היום של הביטחון הלאומי ולכלול את איומי האקלים מבית ומחוץ בהערכות הביטחון הלאומי שלה. עליה לשקול את...
בשנים האחרונות, וככל שסין מתחזקת, הממשל בבייג'ינג מפעיל מדיניות ענישה נגד מדינות שפוגעות באינטרסים סינים, לעתים בשל פעילות שקשורה לקשריה ההדוקים של אותה מדינה עם ארצות הברית. צעדי הענישה מכוונים ל"בטן הרכה" של הסחר במטרה לפגוע בסקטור יצרני מרכזי ולסמן את הקווים האדומים עבור סין. כך נעשה בין היתר מול נורבגיה, דרום קוריאה, קנדה ואוסטרליה. האם סין תפעל כך נגד ישראל? למרות התהדקות הקשרים המסחריים, בישראל לא נוצרה תלות בסין. על ישראל להמשיך ולגוון שיתופי פעולה בינלאומיים ולהימנע ממצב שמדינה זרה, כמו סין, תוכל לנקוט דיפלומטיית...
לאחרונה העביר מבקר המדינה ביקורת על הדרך שבה פעלה המדינה בהקשר למעורבות זרה בתשתיות הלאומיות. לדבריו, היעדר חובת היוועצות הרגולטורים בוועדה המייעצת עלולה להוביל אותם לתעדף שיקולים כלכליים על פני שיקולי ביטחון לאומי. הצורך ליישם את המלצות המבקר מתחדד בתקופה בה היריבות בין סין לארצות הברית מתעצמת, והממשל האמריקאי מפעיל לחץ על בעלות ברית להקים או לחזק מנגנוני פיקוח על השקעות ולשקול היטב הכנסת חברות סיניות לתשתיות לאומיות. למרות הרצון של ממשלת ישראל להימנע מקביעת מנגנון קבוע ובעל סמכות, ולא רק כגורם מייעץ, לבחינת השקעות זרות, המציאות...
הסכם תיחום הגבול הימי בין יוון למצרים, שנחתם ב-6 באוגוסט, מהווה תגובת נגד ישירה להסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב, שנחתם בנובמבר 2019. ההסכם היווני-מצרי תואר על ידי מנהיגי אתונה וקהיר כשלב חדש ביחסיהן הדו-צדדיים. יתרה מכך, הוא מסמל צעד חשוב בתהליך גיבושו של הציר האנטי-טורקי במזרח הים התיכון, שבמרכזו יוון, קפריסין, מצרים וישראל, ואשר נתמך על ידי צרפת ואיחוד האמירויות. המאבק במזרח הים התיכון נסוב סביב זכויות לפיתוח ולניצול משאבי אנרגיה והרצון המנוגד של מצרים ושל טורקיה לשמש 'האב' אנרגיה אזורי. בנוסף, מאבק זה...
ביקורו של נשיא צרפת עמנואל מקרון בביירות לאחר אסון הפיצוץ תואם את מגמת העלייה בפעילות צרפת במזרח הים התיכון, במיוחד בהקשר לוב ובסכסוך הטורקי-יווני-קפריסאי. פעילות זו מהווה ניסיון לבלום את היחלשות השפעתה של צרפת באזור מול תחרות גוברת של שחקנים אחרים. אחרי גל הטרור שפגע בצרפת בעשור האחרון, הים התיכון הפך גם לאזור חיוני במאבקה בתנועות ג'האדיסטיות. אך למרות יתרונות מסוימים, הן בעוצמה הקשה והן בעוצמה הרכה, חוסר תכנון מדיני, ניצול לא יעיל של הכלים שברשותה ושגיאות טקטיות, הובילו לכך שלמרות הצהרותיה הקולניות, צרפת עדיין לא הצליחה לשנות את...
חברת הנפט והגז האמריקאית "שברון" הודיעה ב-20 ביולי כי היא רוכשת את חברת נובל אנרג'י – גם היא אמריקאית – השותפה בקונסורציום שהוא בעליו של מאגר הגז הטבעי לווייתן, שבו מצויים שני שלישים מעתודות הגז הטבעי של ישראל. בהודעה הרשמית בדבר הרכישה נאמר שכך רוכשת שברון נכסים מניבים במימי ישראל ומחזקת את מעמדה במזרחו של אגן הים התיכון. מעורבות חברה אמריקאית גדולה כשברון תחזק את מעמדה של ישראל בפורום הגז של מזרח הים התיכון, שבו מעורבות גם מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין, יוון ואיטליה. חשיבות יתרה נודעת גם לעיתוי ההודעה,...
הניו יורק טיימס פרסם ב-11 ביולי טיוטת נוסח הסכם אסטרטגי בין איראן לסין ל-25 שנים, שהודלפה על ידי גורמים בטהראן ולמורת רוחה של בייג'ינג. לפי הטיוטה, סין אמורה לקבל עדיפות בהשקעות בתשתיות במיליארדי דולרים באיראן ואספקה סדירה של נפט וגז בהנחה משמעותית, וכן לחזק את שיתופי הפעולה הצבאיים בין המדינות. מוערך כי האיראנים עמלים על גיבוש ההסכם עוד מאז ביקור שי ג'ין-פינג ב-2016 באיראן. הסינים מצדם מעוניינים בעיקר ברווח מסחרי לטווח ארוך, תוך הקפדה על איזון בין היחסים עם איראן לבין יחסיהם עם המפרציות ובהתאם לכך אין להם כוונה לקדם ברית צבאית עם...
