סקר של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת לגבי החוסן של הציבור הישראלי לאחר כחודשיים של התמודדות מוצלחת עם נגיף הקורונה – הישג רפואי ניכר שגרר מחירים גבוהים לכלכלה ולחברה הישראלית. תמונת המצב היא של החרפה בתחושות של לחץ, חרדה, בדידות , ובעיקר חשש כלכלי עמוק בקרב אזרחים רבים. עם זאת, נראה כי הרוב הגדול של האזרחים בישראל הסתגל במהירות לאתגרים הקשים שהציבו בפניו ההנחיות של הממשלה. הסתגלות זו באה לידי ביטוי בציות נרחב לכללי הסגר ולאמון הרב בממשלה ויותר מכך ברשויות המקומיות. נראה כי בדומה לצורך בניטור תחלואה, יש גם צורך בהעמקת ניטור...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
צוות משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה* גיבש עמדה, לפיה צה"ל – בעיקר באמצעות פיקוד העורף – צריך לסייע בכל יכולותיו המגוונות לאזרחים ולמדינה במאבק עם מגפת הקורונה. זאת, כמערכת תומכת האמורה לחזק ולהשלים את פעולות הגורמים האזרחיים. ועם זאת, אל לו לצה"ל להיגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו, כדי למנוע התנגשות עם עקרונות הדמוקרטיה. העברת אחריות לניהול אסונות המוניים לצה"ל צריכה להישקל בקפידה רק במקרה קיצון של אסון לאומי, כשהמערכת המדינתית...
איראן אינה צפויה לוותר על התבססותה בסוריה, למרות קשייה הכלכליים וסכנת המחאה העממית הנרחבת, הקשורים במגפת הקורונה. אולם אפשרי שהיא תיאלץ לצמצם את פעילות ההתבססות שלה בסוריה, לפחות זמנית, בעיקר מסיבות כלכליות. על רקע זה עולה השאלה: האם טהראן עלולה לנסות לנצל את עיסוקה של ישראל במשבר הקורונה כדי לחולל עימות נרחב עמה – בעיקר באמצעות תגובה חריפה על תקיפות אוויריות ישראליות נגד יעדים איראניים ושיעיים בסוריה או בעיראק? להלכה, המשטר האיראני יכול לצפות שתגובה כזו תוכל לצמצם את תשומת הלב של הציבור האיראני למצוקה במשבר הקורונה, להבהיר לישראל...
משבר הקורונה הביא לשימוש חסר תקדים במדינות שונות בעולם, וגם בישראל, ביכולות מודיעיניות, שפותחו לשם מאבק במדינות יריבות ובארגוני טרור, לאיסוף ומחקר על אודות המגפה וההתמודדות עמה. ואכן הוכח שלקהילת המודיעין פוטנציאל לסייע גם בתחומים שאינם ביטחוניים. מצד שני, חדירתה של קהילת המודיעין למרחב האזרחי בישראל, בפרט המעקב אחר אזרחי המדינה, מעלה דילמות אתיות וחוקיות. במאזן כולל, נראה שמוטב לישראל לנצל יכולות שנמצאות בקהילת המודיעין כדי לשפר את תמונת המודיעין הרפואית עבור צרכני המודיעין האזרחיים, ביניהם משרד הבריאות, ולקבוע אילו מהן עשויות להציע...
השכונות הערביות במזרח ירושלים עלולות להיות מוקד לתחלואה ניכרת בנגיף הקורונה, בכלל זאת במהלך חודש הרמדאן ותוך סיכון של התפשטות לכלל העיר. לנוכח סכנה זו, ועל רקע ההזנחה הבסיסית בשכונות העיר המזרחיות, פנו הרשויות הישראליות לטיפול במגפה במזרח העיר, אמנם תוך חיכוך עם גורמי הרשות הפלסטינית, בעיקר בכפר עקב שמחוץ לגדר. העיכוב בטיפול במגפת הקורונה במזרח העיר גרר האשמות מצד הרשות הפלסטינית בדבר ניצול ישראלי של נסיבות אלה לקידום כוונות לרוקן את האזור מתושביו הפלסטינים ולספח שטחים, על פי "תוכנית טראמפ". ואולם, בה בעת מתקיים שיתוף פעולה...
בשנים האחרונות הוקדשה ברחבי העולם היהודי תשומת לב לשתי מגפות ותיקות – האנטישמיות הגוברת וקמפיין הדה-לגיטימציה לישראל. המאבק באנטישמיות זכה בעת האחרונה לקשב ולמשאבים הולכים וגדלים בקרב קהילות יהודיות, ממשלות בעולם וכן בקרב הממסד בישראל. בעת הנוכחית, משבר הקורונה משנה את סדר היום העולמי בכלל, ובפרט עבור קהילות יהודיות בתפוצות הוא מייצר מציאות קשה, שאת השלכותיה המלאות עוד מוקדם להעריך. ועם זאת, המאבק באיומים על ביטחונם ושלומם של יהודי התפוצות, לצד ההתמודדות עם ההשלכות הרב-ממדיות של משבר הקורונה על הקהילות בתפוצות, הם לא אתגר גדול בלבד,...
ביום חמישי, 23 באפריל 2020, נערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) סימולציה נוספת של דיון ב"קבינט הקורונה". הדיון עסק באסטרטגיית היציאה מהמשבר ובצעדים שאותם יש לנקוט כדי להחזיר לשגרה את המשק והחברה בישראל. התובנות העיקריות מהסימולציה קשורות בצורך לנהל סיכונים באופן משולב – רפואי, כלכלי וחברתי; בתהליך קבלת ההחלטות ובצורך להקים "מטה קורונה" מקצועי; בחשיבות הדיפרנציאציה כרעיון מארגן לשחרור המשק ובחיוניות הבדיקות העשויות לאפשר מימוש רעיון זה; בדרך להחזיר את מערכת החינוך לפעולה סדירה; בצורך להיערך לתרחישי הידרדרות...
מאמר זה מתמקד ברעיון, אפילו הכוונה, למצות את מה שנתפס כהזדמנות לכאורה, לקדם את החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון. בקרב קבוצת אינטרס השואפת להחיל מהלך זה, ובראשן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוררת תחושה כי בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הנשיא דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארצות הברית וחותר להטביע את חותמו על ההיסטוריה, וכן בחסות משבר הקרונה, בעוד מנהיגים בעולם טרודים בהתמודדות מול הנגיף, יש לישראל הזדמנות שלא הייתה בעבר, ואולי גם לא תשוב בעתיד הקרוב, להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתנחלויות. החלת הריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה...
משבר הקורונה עורר תגובות גם בקרב גורמי הסלפיה-ג'האדיה ברחבי העולם, ביניהם דוברי דאע"ש, אל-קאעדה וחכמי דת. קשת התגובות כללה הנחיות קפדניות למאמינים כיצד להישמר מפני המגפה כמצוות פיקוח נפש וכן הטפות לחזרה בתשובה ועידוד למאמינים להמשיך במאבק על אף המכות שספגו עם היעלמותה של "המדינה האסלאמית". המשבר הקשה הפוקד את המערב אף גרר תגובות של שמחה לאיד וקריאות למוסלמים להעניש את "הכופרים" ולנצל את מצבו הרעוע של המערב וחולשתו כדי להכות בו. למרות התבוסה הצבאית של "המדינה האסלאמית" ולנוכח "התגלות עוצמתו של...
יוזמה לשחרור אסירים שהעלה יו"ר חמאס ברצועת עזה, יחיא סנואר, מתוך חשש להתפרצות מגפת הקורונה ברצועה, וכן רצון לחזק את אמון הציבור בארגון ולהוכיח שליטה במצב, יצרה הידברות בלתי ישירה בין ישראל לארגון. אפשר שהידברות זו תוביל למהלך הסדרה נרחב יותר. על ישראל לא להסתפק במידע על אודות האזרחים וגופות החיילים המוחזקים ברצועה, אלא לחתור להחזרתם ובד בבד לפעול לקיבוע מציאות ביטחונית טובה יותר ביום שאחרי משבר הקורונה.
