כל הפרסומים בנושא אנטישמיות ודה-לגיטימציה

השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...

בשנים האחרונות הוקדשה ברחבי העולם היהודי תשומת לב לשתי מגפות ותיקות – האנטישמיות הגוברת וקמפיין הדה-לגיטימציה לישראל. המאבק באנטישמיות זכה בעת האחרונה לקשב ולמשאבים הולכים וגדלים בקרב קהילות יהודיות, ממשלות בעולם וכן בקרב הממסד בישראל. בעת הנוכחית, משבר הקורונה משנה את סדר היום העולמי בכלל, ובפרט עבור קהילות יהודיות בתפוצות הוא מייצר מציאות קשה, שאת השלכותיה המלאות עוד מוקדם להעריך. ועם זאת, המאבק באיומים על ביטחונם ושלומם של יהודי התפוצות, לצד ההתמודדות עם ההשלכות הרב-ממדיות של משבר הקורונה על הקהילות בתפוצות, הם לא אתגר גדול בלבד,...

בשלהי ינואר 2020 התקיים בירושלים המפגש החמישי של פורום השואה העולמי בהשתתפות חסרת תקדים, ביחס למפגשים קודמים של הפורום, של 47 מנהיגי מדינות, לרגל 75 שנה לשחרור אושוויץ-בירקנאו. מבחינת מדינת ישראל – גם בהמשך למפגש זה – נכון יהיה לבחון מספר אפיקי פעולה. אין לצפות שחלק מהמדינות שהפגינו חזית אחידה נגד אנטישמיות יחדלו מלבקר ואף לגנות את מדיניות ישראל בפורומים בינלאומיים אחרים, ולכן מומלץ להתייחס עניינית לטענות קונקרטיות נגד מדינת ישראל ותוך הימנעות ככל הניתן מזיהויים כנגועים באנטישמיות. בנוסף, ישראל צריכה למסד קו ישיר לנציגים...

בחודש אוקטובר הציג הממונה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם לענייני חופש דת או אמונה, בפני העצרת הכללית של האו"ם, דוח שהוקדש לתופעת האנטישמיות. ניתן לראות בדוח מאמץ מקיף להתמודד עם התופעה בקנה מידה עולמי. ממצאיו ומסקנותיו מעוגנים בנתונים שנאספו בפרק זמן של שלושה חודשים במהלך שנת 2019 (מארס עד מאי), והוא מתבסס על מידע שנאסף משחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים כאחד. עד כה בחר הממסד הישראלי להתעלם מהדוח כמעט לגמרי, בעוד ארגונים יהודיים מרחבי העולם אימצו אותו. נכון תעשה ישראל אם תשאף להציג בפני האו"ם עובדות מבוססות ואת הנרטיב שלה...

תופעת הדה־לגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית נמשכת כבר למעלה מעשור, ומקודמת בעיקר על ידי פעילי חברה אזרחית החוברים יחדיו ברמה על־ לאומית וחוצת גבולות, במטרה לבודד את ישראל בעולם. המאמר הנוכחי מבקש להעריך את התופעה במסגרת אזור גיאוגרפי ופרק זמן מוגדרים ולכן שואל: "מהן אבני הדרך המרכזיות בתופעת הדה־לגיטימציה של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי באירופה ב־2017?" המסר המרכזי במאמר הוא שמאמצי הדה־לגיטימציה של ישראל באירופה נותרו בעיקרם במישור החברה האזרחית ולא הצליחו לחדור לממסד המדיני האירופי הרשמי, ולפיכך נושאים כיום השלכות...

במאמר זה נתאר את תגובת הקהילות היהודיות לאווירת אי־הוודאות הפוליטית השוררת בכל רחבי האיחוד האירופי, תוך בחינת הקשר בין עליית האנטישמיות לבין מגמות חברתיות רחבות יותר. על רקע היחסים המורכבים שמנהלים יהודי אירופה בין השמאל "החדש" לבין הימין הפופוליסטי שקם לתחייה ביבשת, יוסבר מדוע הביטויים האחרונים של האנטישמיות שונים מקודמיהם, תיבחן התגובה של הקהילות היהודיות לחוסר יציבות פוליטית ולבחירות האחרונות, ויובאו סוגיות המדיניות המרכזיות העומדות בפני האיחוד האירופי — ובמיוחד טרור ופליטים — בהקשר של תגובת הקהילה היהודית. לבסוף תיבחן...

ב-14 השנים האחרונות הפך "שבוע האפרטהייד הישראלי" אירוע שנתי שמצוין בכמה ממדינות העולם. אירוע זה מעורר דאגה בשל כרסומו בתחושת הביטחון של קהילות יהודיות בעולם, הניכור שהוא מזין כלפי ישראל בקרב קהילות יהודיות, והאפקט המצטבר של הקמפיין שמטרתו לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית. בהתמודדות עם האתגר, מדינת ישראל ותומכיה צריכים להיערך למאמצים ארוכי טווח, לשאוף לפתח מדדי הערכה ומדידה שיהיו מסוגלים להתעלם מ"הרעש" שיוצר שבוע האפרטהייד הישראלי כדי לאמוד את השפעת הקמפיין עצמו והצלחת המאבק בו, לעקוב אחר חידושים ומגמות, וכן לאפשר...