השלכות צונאמי ההכרה הבינלאומית המתרחבת במדינה פלסטינית תלויות בעיקר בתגובת ממשלת ישראל להתפתחות זו. רוב המשמעויות השליליות של הגל המתגבר קיימות כבר ממילא, כשההכרה הבינלאומית הנרחבת במדינה פלסטינית עשויה להקצין אותן. אם ממשלת ישראל תבחר בתגמול נוקשה, שיכלול הטלת מצור על רצועת עזה או כיבושה, תקדם את רעיון ה"הגירה מרצון" של תושבי הרצועה ותחיל את הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון ובפרימטר הביטחוני של הרצועה, התוצאה תהיה בידוד בינלאומי, הקפאת הסכמי השלום ו'הסכמי אברהם', הכבדת עול הקיום של האוכלוסייה הפלסטינית על כתפי...
הרושם העולה מן הדיונים הרבים המתנהלים בתקשורת ובערוצי הלוויין הערבים, שאינם מזוהים עם הזרם האסלאמי, הוא שבמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 חמאס כרה למעשה בור לו ולכל תנועות ההתנגדות במזרח התיכון. הזעם הרב המצטבר נגדו נוכח הסבל האנושי הרב ברצועת עזה, הנזקים שגרם וכישלונו להשיג את המטרות שבשמן יצא למתקפה, מביא את מרבית המבקרים, בהם מקורבים לארגון, למסקנה שעל עידן המאבק המזויין להגיע לסיום, וכי על המיליציות נושאות הנשק ברחבי המזרח התיכון להתפרק מנשקן ולבחור דרכי מאבק לא אלימות. ישראל כתמיד יכולה להיות הגורם שישפיע יותר מכל גורם אחר על...
משך המערכה ברצועת עזה, הקושי להשיג בה הכרעה, והיקף הכוחות העצום שמושקעים בה נעוצים כולם ישירות באתגר התת-קרקע הייחודי לזירה זו. לכך יש השלכות משמעותיות – לא רק על מצב המלחמה הנוכחית ברצועה, אלא גם על המצב שייווצר בה בעקבות המלחמה.
מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, הסיוע ההומניטרי ממלא תפקיד כפול: מצד אחד, הוא צורך קיומי עבור האוכלוסייה הפלסטינית השרויה במצוקה קשה ומתמשכת; בה בעת הוא הפך מוקד למחלוקות ולמאבקים בין אינטרסים מתחרים. מאמר זה מציג את ההתפתחויות שחלו בזירה ההומניטרית לאורך חדשי המלחמה ואת הדיונים והמחלוקות שהתעוררו בהקשר מורכב וטעון זה על פי שלוש תקופות. כל אחת מהן משקפת שינוי במנגנון הסיוע ו/או בהיקף שלו, וממחישה כיצד הפכה סוגיית הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה לזירת עימות נוספת במסגרת המלחמה המתמשכת, כלי אסטרטגי במאבק על שליטה, עיצוב נרטיבים וצבירת לגיטימציה...
במלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בפני הכרעה בין שלוש חלופות אסטרטגיות: המשך החתירה להסכם הפסקת אש לשחרור חלק מהחטופים תוך דבקות ביעד מיטוט חמאס ופירוקו מנשקו; הסכמה לסיום המלחמה על פי תנאי חמאס כדי להביא לשחרור כל החטופים; כיבוש הרצועה והחלת ממשל צבאי זמני, בתקווה שהמהלך יביא גם לשחרור החטופים. שלוש החלופות כרוכות במחירים משמעותיים לצד יתרונותיהן היחסיים, ואף לא אחת מהן מבטיחה את מימוש מטרות המלחמה במלואן. במאמר זה נבחן את משמעויותיו של כיבוש רצועת עזה והמענה שחלופה זו תציע למימוש מטרות המלחמה בהשוואה לשתי החלופות האחרות.
לנוכח השינוי הדרמטי שחל במאזן הכוחות באזור בעקבות העימות בין ישראל לאיראן – שיקום ההרתעה הישראלית; המוטיבציה הגלויה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביא לסיום המלחמה; החלשת ציר ההתנגדות והגורמים הלא-מדינתיים השייכים אליו; מצבו המוחלש והמבודד של חמאס, כשהוא תלוי בחסדי המדינות מתווכות; נכונותן של מדינות ערב להירתם ולסייע בייצוב הרצועה ללא שלטון חמאס – נוצר חלון הזדמנויות לסגירת מעגל המלחמה שהחל ברצועת עזה, ובראש ובראשונה להחזיר את החטופים. סיום המלחמה הוא גם תנאי להרחבת 'הסכמי אברהם' וליצירת קואליציה אזורית בהובלת ארצות...
מאז התחדשות הלחימה ברצועת עזה, החזית הפנימית העזתית מגלה סימני שינוי משמעותיים. תחושות זעם, ייאוש וערעור גובר באמון כלפי הנהגת חמאס, הן הצבאית והן האזרחית, מניחים תשתית להתקוממות פנימית שעשויה לטלטל את האיזון הפוליטי ברצועה. הסיסמה "החיים שלהם לא שווים יותר מהחיים שלנו" מייצגת שינוי תפיסתי מהותי ושבירת מחסום הפחד, כאשר המפגינים מרימים דגלים לבנים, סמל מובהק לכניעה. סימני שבירה ניכרים גם בלב גרעין חמאס, כאשר גוברים הדיווחים על עזיבתם של מפקדי השטח ועל החדירה המודיעינית של ישראל לשורות הארגון.
על פי ניטור דיווחים תקשורתיים, התקיימו...
שוב עומדת שאלת המשך המלחמה ברצועת עזה במרכז המחלוקת הציבורית, כשהיא כרוכה לבלי הפרד בשאלת החטופים הנותרים שבידי חמאס. חילוקי דעות והערכות ביחס לעתיד, שהוא תמיד פתוח, לפחות בחלקו, הם לגיטימיים. כך גם ביחס להבדלים ערכיים שבבסיס קבלת ההחלטות, אשר ביחס אליהם לא יכולה להיות הכרעה אובייקטיבית – רק הכרעה לגבי מה מאמצים ומה לא, לאחר ששוקלים את כל האפשרויות וההשלכות, העובדתיות והמוסריות. לא קיים ביטחון שיש בשלב זה תוחלת להמשך המערכה ברצועת עזה – מדינית וצבאית – וייתכן שמדינת ישראל נקלעה למצב של lose-lose. ועם זאת, לפני קבלת החלטות קשות, הכרח...
במסגרת הרפורמות שעליהן הכריז אבו מאזן לאחרונה אישרה המועצה המרכזית של אש"פ את מינויו של חסין א-שיח' לסגן יו"ר הארגון – תפקיד שלא היה קיים עד כה. צעד זה הביא לידי ביטוי היענות מצד אבו מאזן ללחץ שהפעילו עליו מדינות ערב ובראשן ערב הסעודית וכן מדינות אחרות, ביניהן ארצות הברית, על רקע השלכותיה המורכבות של המלחמה ברצועת עזה וכן הזעם החריף שלו עצמו, לצד זה של מדינות ערב והתקשורת הערבית, כלפי חמאס. על כך נוסף ככל הנראה גם רצונו, בהתקרבו לגיל 90, למנוע כאוס ביום שאחריו. מוקדם עדיין לומר האם מינוי זה קובע למעשה את חסין א-שיח'...
המתיחות במהלך חודש רמדאן (אשר חל בין התאריכים 27 בפברואר עד 29 במרץ) נובעת ממספר גורמים משולבים, המשפיעים על הדינמיקה הרגישה בין ישראל והפלסטינים. ראשית, החשיבות הדתית המוגברת של התקופה מביאה לעלייה ניכרת במספר המתפללים המוסלמים השואפים להגיע למקומות הקדושים, ובעיקר למסגד אל-אקצא. עלייה זו יוצרת אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים משמעותיים. שנית, רמדאן מהווה זמן של התעוררות רגשית ודתית, המתבטאת ברגישות גוברת לכל אירוע או תקרית. שלישית, ארגונים קיצוניים משני הצדדים מנצלים לעיתים את אווירת המתח לקידום אג’נדות פוליטיות ולהסלמה מכוונת של המצב....
ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...
בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי,...
