אחרי שנים של התרופפות הברית הטרנסאטלנטית, שהוחמרה בארבע שנות כהונתו של הנשיא טראמפ, מסתמן סיכוי לחידוש שיתוף הפעולה האסטרטגי בין האיחוד האירופי לארצות הברית. שיתוף פעולה זה מתחייב כדי להתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו וכן משינויים גאו-פוליטיים וטכנולוגיים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים. לדיאלוג המחודש בין שני צידי האוקיאנוס האטלנטי תהיינה השלכות על גורמים רבים אחרים בזירה הבינלאומית, בראש ובראשונה רוסיה וסין, וגם על שחקנים ברמה האזורית, ביניהם טורקיה ואיראן. גם לישראל מומלץ לכלול במערכת שיקוליה את השלכות השינוי המסתמן. טוב תעשה ישראל...
בנובמבר 1995 נוסד 'תהליך ברצלונה' במטרה לחזק את האינטגרציה בין מדינות הים התיכון. בהמשך לתהליך זה, ובניסיון לתקן את פגמיו, הוקם ביולי 2008 'האיחוד למען הים התיכון' (UfM) כמסגרת בין-ממשלתית רחבה, בה חברות 43 מדינות, ביניהן ישראל. לאחר התחלה הססנית, גיבש הגוף האזורי החדש בהדרגה את זהותו הארגונית ורשם הישגים, ובכלל זה קידום עשרות פרויקטים בערך כולל של מיליארדי דולרים בתחומי התעסוקה, החינוך, הסביבה, האנרגיה והאקלים. עבור ישראל מהווה הארגון אפיק בעל פוטנציאל חיובי, אך עד כה תרומתו המעשית לשיפור מיצובה האזורי נותרה שולית. ההזדמנויות...
הסכם תיחום הגבול הימי בין יוון למצרים, שנחתם ב-6 באוגוסט, מהווה תגובת נגד ישירה להסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב, שנחתם בנובמבר 2019. ההסכם היווני-מצרי תואר על ידי מנהיגי אתונה וקהיר כשלב חדש ביחסיהן הדו-צדדיים. יתרה מכך, הוא מסמל צעד חשוב בתהליך גיבושו של הציר האנטי-טורקי במזרח הים התיכון, שבמרכזו יוון, קפריסין, מצרים וישראל, ואשר נתמך על ידי צרפת ואיחוד האמירויות. המאבק במזרח הים התיכון נסוב סביב זכויות לפיתוח ולניצול משאבי אנרגיה והרצון המנוגד של מצרים ושל טורקיה לשמש 'האב' אנרגיה אזורי. בנוסף, מאבק זה...
ביקורו של נשיא צרפת עמנואל מקרון בביירות לאחר אסון הפיצוץ תואם את מגמת העלייה בפעילות צרפת במזרח הים התיכון, במיוחד בהקשר לוב ובסכסוך הטורקי-יווני-קפריסאי. פעילות זו מהווה ניסיון לבלום את היחלשות השפעתה של צרפת באזור מול תחרות גוברת של שחקנים אחרים. אחרי גל הטרור שפגע בצרפת בעשור האחרון, הים התיכון הפך גם לאזור חיוני במאבקה בתנועות ג'האדיסטיות. אך למרות יתרונות מסוימים, הן בעוצמה הקשה והן בעוצמה הרכה, חוסר תכנון מדיני, ניצול לא יעיל של הכלים שברשותה ושגיאות טקטיות, הובילו לכך שלמרות הצהרותיה הקולניות, צרפת עדיין לא הצליחה לשנות את...
החלטת מועצת הביטחון לדחות את הצעת ההחלטה האמריקאית להאריך את האמברגו על מכירות אמל"ח לאיראן, שתוקפו עומד לפוג ב-18 באוקטובר, ממחישה את בדידותו של הממשל. זאת, על רקע מורת הרוח מצעדיו החד-צדדיים והקרע העמוק בינו לבין בנות בריתו המסורתיות באירופה. הממשל מתכוון לדרוש עתה מהמועצה להפעיל את הסעיף שיחזיר (snapback) את כל הסנקציות וההגבלות שהוטלו על איראן בעבר ובוטלו לאחר גיבוש הסכם הגרעין. מימוש הדרישה האמריקאית הנו בעיקרו סוגיה פוליטית יותר ממשפטית, שכן רוסיה וסין, הטוענות כי אין לארצות הברית סמכות לקדם צעד זה לאחר פרישתה מהסכם...
ב-30 ביולי 2020 החליט האיחוד האירופי להטיל צעדים מגבילים על תשעה אנשים וגופים שמוצאם בסין, קוריאה הצפונית וברוסיה בגין אחריותם למתקפות סייבר או מעורבות בהן. הסנקציות כוללות הגבלות תנועה, הקפאת נכסים ואיסור על העברת כספים לאותם אנשים וגופים. ברמה הפוליטית נראה כי מדינות המערב הצליחו להגיע להסכמות בתחום זה ולפעול בשיתוף פעולה, על אף חילוקי דעות במישורים אחרים. מזווית המדיניות הבינלאומית בסייבר, על פניו מדובר בצעד משלים לצעדים קודמים שננקטו על ידי מדינות מערביות ועל ידי האיחוד האירופי עצמו, העשוי להשתלב היטב עם אסטרטגיית ההרתעה בסייבר,...
דו"ח ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי שופך אור על ההתנהלות הבריטית מול מאמצי רוסיה להחליש את בריטניה, כחלק מחתירתה לערער את מעמדן של דמוקרטיות מערביות, ולהרחיב שסעים חברתיים בה. לפי הדו"ח, בריטניה לא היטיבה להתמודד עם האיום בשל פגמים באסטרטגיה שננקטה לנוכח האתגר ועקב ליקויים ביישומה. זאת, על שום פערים בהסדרת היחסים בין הגופים האחראיים השונים, תיעדוף נמוך שניתן לאיום וכן חשש לעסוק בסוגיה הנפיצה. הדו"ח ממליץ להסדיר את תחומי האחריות, לבצע שינויי חקיקה רלוונטיים ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי בנושא. במאמר זה נטען כי...
בתום כמאה שעות דיונים, עלה בידי מנהיגי עשרים ושבע חברות האיחוד האירופי לגבש סיכום בדבר התקציב השבע-שנתי ותוכנית השיקום, שתכליתה להתמודד עם הנזקים האדירים שגרמה מגפת הקורונה עד כה. התקציב הכולל יהיה 1,800 מיליארד אירו, כשמתוכו יוקצו 750 מיליארד לתוכנית השיקום. נשיא צרפת עמנואל מקרון תאר את הסיכום כיום היסטורי לאירופה וכנקודת תפנית בתולדות האיחוד. הקנצלרית אנגלה מרקל, כנשיאה תורנית של האיחוד, הביעה שמחה על תוצאת המפגש, הגם שציינה את הקושי להגיע אליה שכן הנסיבות המיוחדות חייבו מתודות חדשות על מנת להגיע לסיכום. יש להניח שכל תוצאה אחרת של...
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.
מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...
מאז כיבוש יהודה ושומרון על ידי ישראל, עתידם המדיני של שטחים אלה מאפיל על כל נושא אחר במסגרת היחסים בין ישראל למדינות אירופה, כשחילוקי הדעות עם האיחוד מתעצמים במיוחד כשהתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני נעצר, גם אם לא בהכרח באשמת ישראל, וכאשר מוגברת פעילות ההתנחלות הישראלית באזורים אלה. סיפוח ישראלי, בהיקף גדול כקטן, של שטחים ביהודה ושומרון, יגרור גל תגובות שליליות באירופה, שיעמיקו את הנתק בין הצמרות הפוליטיות של ישראל ושל המדינות חברות האיחוד האירופי. תהליכים פנימיים באירופה, המערערים את הלכידות הפוליטית של האיחוד, צפויים להקשות עליו...
בעקבות החתימה על ההסכם לתיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב, אשר מתעלם בין היתר מהטענה היוונית ולפיה לרודוס ולכרתים זכות למים כלכליים, אנקרה מאיימת לשלוח בחודשים הקרובים ספינות קידוח לאזור שבו נמצאים איים אלו. טורקיה כבר מימשה בעבר איומים דומים כאשר שלחה ספינות קידוח למים הכלכליים של קפריסין. האיום הטורקי לשלוח ספינות קידוח מגיע על רקע מחלוקת ארוכת שנים בין טורקיה ליוון על אודות תיחום המים הכלכליים ביניהן והריבונות על חלק מהאיים היוונים. גורמי מתיחות נוספים בין טורקיה ליוון הם כוונת טורקיה להפוך את מבנה האיה סופיה...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
