הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן.
בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...
המהלכים האחרונים של ערב הסעודית בזירה הבינלאומית – מדיניות האנרגיה ששיתפה פעולה עם ירידת מחירי הנפט, ייזום המלחמה בתימן, ההכרזה על קואליציית המדינות המוסלמיות שיילחמו ב'מדינה האסלאמית', הרמזים על מהלכים בתחום הגרעין והניסיון לייצר קואליציה ערבית-סונית בעימות הנוכחי מול איראן – מצביעים על מדיניות חוץ אסרטיבית בכל התחומים ומול כל מי שנתפס כמסכן את ביטחונה הלאומי ואת האינטרסים שלה. ערב הסעודית הפכה שחקן אקטיבי, בניגוד מוחלט למדיניות הזהירה והפסיבית שאפיינה אותה עד פרוץ "האביב הערבי". אשר לישראל, העימות בין ערב הסעודית לבין...
למרות ההצהרות של רוסיה, כי מעורבותה הצבאית בסוריה מכוונת, בראש ובראשונה, למאבק נגד 'המדינה האסלאמית', בפועל, רוב התקיפות כוונו לארגוני מורדים אחרים ונועדו לסייע למשטרו של אסד. כתוצאה מכך נוצרו חיכוכים וצפו ניגודי אינטרסים בין חברי הקואליציה הפרו־אסדית. לקושי הצבאי נוספו מחלוקות במישור המדיני. לפי שעה, נראה, כי לאחר חודשיים של מאמץ צבאי של הקואליציה הרוסית-איראנית, נבלמה המתקפה המשולבת, שהתמקדה בהשתלטות על שטחים חיוניים בצפון סוריה. על אף נקודות החיכוך בין השותפים הבכירים בקואליציה וחרף מאמציהן של מעצמות המערב ומדינות ערב הסוניות...
מאמציה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לחקור את פעילות ההתחמשות הגרעינית של איראן (קרי, את 'הממדים הצבאיים האפשריים' (PMD) שבתכנית הגרעין שלה) הגיעו לסוף דרכם בשתי התפתחויות שאירעו בתחילת דצמבר 2015 כפי שמפורט במאמר. מנקודת מבטה של ישראל, התוצאה של חקירת הממדים הצבאיים היא רק עדות נוספת לחולשת הסכם הגרעין עם איראן. עבור מדינות אחרות במזרח התיכון, הרי שלמרות שרבות מהן בירכו תחילה על ההסכם, קיימות אינדיקציות אחרות המשקפות כי העסקה עם איראן גורמת להן אי-נחת. המשמעות של טיוח תכנית פיתוח הנשק של איראן רק צפויה להעמיק את...
בחלוף כחודש מאז מתקפת אירוע הטרור בפריס אפשר לסכם ולומר, שכנראה אין מדובר באירוע מכונן, שיחולל שינוי פרדיגמטי בהתמודדות עם איום הטרור מצד 'המדינה האסלאמית' – לא בהיבט הלחימה בסוריה ועיראק וגם לא במה שנוגע למאבק באיום בזירה הפנים-אירופית. על רקע זה בולט הפער בין המלל הרב בזכות המאבק באיום לבין המעשים בפועל. כיוון שכך, ניתן לראות בהכרזת המלחמה של נשיא צרפת תזכורת לאמירה המיוחסת למשורר קרל סנדבורג: "Some day, they will give a war and nobody will come".
קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016.
'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...
המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה מציבה את ישראל מול מציאות המאפשרת, ואולי אף המחייבת אותה להגדיר מחדש את יעדיה ואת כללי המשחק מול גורמי הכוח השונים באזור, ובראשם איראן ומשטרו של אסד. ישראל, הניצבת בפני איום מצד טהראן נוכח חתירתה להגמוניה אזורית ולנוכחות צבאית בגבול עם סוריה ובלבנון, נמנעה עד כה ממהלך, שעשוי היה לתרום למאמץ להפיל את שלטונו של אסד וכך לעקור את האחיזה האיראנית בסוריה ולשלול מחיזבאללה את העורף האסטרטגי שלו במדינה. למרות יתר המורכבות שיצרה המעורבות הרוסית בסוריה ואולי דווקא בעטיה, על ישראל להירתם למאמצים אקטיביים...
הטרגדיה הסורית מורכבת מהעובדה, שמשטר אסד ו'המדינה האסלאמית' מנקזים את שני מעגלי העימות בעולם הערבי-המוסלמי: (1) המעגל הבין-עדתי, בין המחנה הסוני, המובל על ידי ערב הסעודית, לבין המחנה השיעי, המובל על ידי איראן; (2) מעגל היריבויות בתוך המחנה הסוני כולל שלושה קודקודים מרכזיים — המדינות 'הפרגמטיות', השחקנים הסלפיים-ג'יהאדיים ותנועת האחים המוסלמים. גם משטר אסד וגם 'המדינה האסלאמית' משמשים כלים בידי שחקנים חזקים יותר אבל נהנים מחסינות בשל חוסר הנחישות של יריביהן להביא למיטוטם, כשעצם הקיום של 'המדינה האסלאמית' וכן חשש מיצירת וואקום...
בשיח הרווח בקהילה הביטחונית-מדינית מקובל הדימוי של איראן כמעצמה אזורית חזקה, השואפת להגמוניה אזורית והולכת מחייל אל חייל. עד לפני מספר חודשים, תימן נראתה כסיפור הצלחה נוסף של איראן אבל נכון לימים אלה תמונת המצב השתנתה. יש שתי דרכים להתבונן במצבה הנוכחי של איראן. האחת – זו המקובלת – ראייתה כישות מתפשטת, המרחיבה את השפעתה ושליטתה במדינות באזור. השנייה – להתבונן באיראן כישות מתגוננת, שמנסה להגן על האינטרסים של העדה השיעית, שהיא מיעוט במזרח התיכון. איראן לא שינתה את גישתה המדינית והאידיאולוגית כתוצאה מהסכם הגרעין והיא תמשיך לתמוך בשלוחיה...
ייחודו של השפל הנוכחי בשוק הנפט הוא בהתרחשותו בעיצומה של הטלטלה במזרח התיכון. שילוב גורמים זה בעייתי למשטרים המלוכניים במפרץ, ויותר מכך למדינות שכלכלתן קשורה בהן. רמתם הגבוהה של מחירי הנפט ושל רזרבות מטבע החוץ מאז פרוץ הטלטלה ועד שנת 2014 סייעה למשטרים במפרץ לשמור על רמת חיים גבוהה לאזרחיהם. עתה, האתגר הגדול שבפניהם, הוא לעבור בשלום את תקופת השפל בשוק הנפט. בהינתן אי-וודאות לגבי משך התקופה, האסטרטגיה הנוכחית שלהם משלבת בין שימוש מבוקר ברזרבות כספים וקיצוץ בתקציב, באופן שימזער את הפגיעה ברמת החיים ובהתמרמרות הציבור – דבר שקשה לכוון...
אם הנשיא יצליח, והווטו שיטיל על החלטת הקונגרס שלא לאשר את ההסכם יעמוד בעינו, אזי ההחלטה שיקבל ב'יום היישום' להסיר את הסנקציות שהוא עצמו הורה עליהן תיתפס כמתקבלת על הדעת, למרות שצפוי שחברי הקונגרס הרפובליקנים ימחו על כך. לעומת זאת, החלטה נשיאותית דומה להסיר סנקציות מכוח צווים נשיאותיים במצב שבו הקונגרס יצליח לבטל את הווטו הנשיאותי, צפויה לעורר ויכוח פוליטי וחוקתי עז שילווה בנקיטת מהלכים ומהלכי-נגד מצד הנשיא והקונגרס. אם הנשיא יתגבר על ניסיון הקונגרס לעקוף את הווטו שלו, אפשר שמשימתו תידחה על ידי רפובליקנים שינסו לאלץ את הקונגרס לאמץ...
