עמדתו הביקורתית של הנשיא טראמפ לגבי הסכם הגרעין עם איראן מעוררת מומחים ואנליסטים לבחון פעם נוספת את ניהול המשא ומתן של מדינות ה-P5+1, אשר הוביל להסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). ההסכם ניצב מראשיתו בליבו של ויכוח סוער בין תומכיו הנלהבים לבין מבקריו הנחושים לא פחות. אולם מבט ממוקד יותר על הליך המשא ומתן עצמו – במקום עיסוק בתוצאה בלבד – מניב תובנות ולקחים העשויים להשפיע על תכנון מדיניות ועל המגעים העתידיים עם איראן וצפון קוריאה כאחד
מאז נבחר לתקופת כהונתו השנייה כנשיא איראן נוקט הנשיא רוחאני מדיניות המשקפת במידה רבה התעלמות מדרישות הרפורמיסטים, שתמכו בו בבחירות, והתקרבות למחנה השמרני. מגמה זו ניכרת במינויים שביצע הנשיא בממשלתו, בזניחת הבטחותיו לרפורמות אזרחיות ובדעיכת המתיחות בינו למשמרות המהפכה, לפחות במישור הפומבי. בקרב הרפורמיסטים ניכרת אכזבה מהתנהלות הנשיא, אם כי עדיין רווחת הדעה שעליהם להמשיך לתמוך בו על מנת לא להסתכן בהתחזקות הקיצונים. התנהלות הנשיא משקפת את זהותו כפוליטיקאי שמרן ביסודו, את סדרי העדיפויות שלו, את מגבלות כוחו מול הממסד השמרני ואת שאיפותיו...
בצאתו למלחמה בתימן הבטיח מוחמד בן סלמאן ניצחון מוחץ ומהיר על החות'ים והאיראנים. אך כמו שהוכח שוב בהריגתו של עלי-עבדאללה סאלח, כוחה של ערב הסעודית מוגבל והיא נתקלת בקשיים להכריע אויב נחוש על סף דלתה. מבחינת המשטר האיראני, נראה כי ברור לו שלאופן שבו תתפתח המערכה בתימן תהייה השפעה על הנרטיב אשר ליכולתה של איראן להתמודד עם שיתוף הפעולה הסעודי–אמריקאי להצרת השפעתה גם בזירות אחרות במזרח התיכון, בדגש על סוריה ולבנון.
על רקע ההבנות בין ארצות הברית לרוסיה ביחס לסוריה, שלא עולות בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, קרב היום שישראל תידרש להפשיל שרוולים ולטבול ידיה בנעשה – אם ברצונה לבלום את ההשפעה וההתבססות האיראנית שם. לישראל כוח פוטנציאלי להרוס את הפרויקט של רוסיה ואיראן בסוריה ולפגוע קשה במשענות של משטר אסד. עליה להפגין נחישות בתביעתה להרחקת כוחות איראן ומיליציות שיעיות הנתונות לשליטתה מרמת הגולן, כמו גם למניעת הקמתן של תשתיות צבאיות איראניות בסוריה שייתמכו בהתעצמות משטר אסד, המיליציות השיעיות וחזבאללה. חשוב להבין כי המשמעות היא פוטנציאל גובר להסלמה...
ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, הודיע במפתיע במהלך ביקור בערב הסעודית על התפטרותו מתפקידו. בנמקו את ההתפטרות תקף חרירי בחריפות את חזבאללה ואיראן והאשימם בתכנון התנקשות בחייו. נראה כי המהלך הנו תוצאה של החלטה של ערב הסעודית, שננקטה במסגרת מאבק הכוחות בינה לבין איראן, המתעצם בעקבות הישגיה של איראן בסוריה ובעיראק, שהמחישו כי ידה כעת על העליונה במספר זירות במזרח התיכון. לא ברור עד כמה המהלך הנו חלק מאסטרטגיה סדורה שגובשה על ידי ההנהגה הסעודית, הכוללת גם הבנה של הצעדים הנוספים שיידרשו כדי לבלום את התרחבות ההשפעה האיראנית באזור. גם אם מהלך...
בחודשים שחלפו מאז הבחירות לנשיאות איראן במאי 2017, שהסתיימו בניצחונו של הנשיא רוחאני, מנהלים שני המחנות הפוליטיים המרכזיים באיראן: השמרני והרפורמיסטי, דיון בהמשך דרכם. במחנה השמרני עולה דרישה לחשבון נפש לנוכח שורת התבוסות שנרשמו לחובתו בשנים האחרונות. עיקר הביקורת הפנימית מתמקדת בכישלונם של השמרנים לגייס את תמיכת הציבור, ובמיוחד הצעירים. במחנה הרפורמיסטי, לעומת זאת, עולה לדיון התועלת שבהמשך שיתוף הפעולה עם הנשיא רוחאני ועם שמרנים מתונים על רקע כישלון לקדם רפורמות אזרחיות, ולו מוגבלות. תהליכי החשיבה מעידים על הכרת שני המחנות...
במבצע צבאי החזירה לעצמה ממשלת עיראק את השליטה על כרכוכ מידי הכורדים. המהלך המהיר התאפשר לאחר שאיראן, בהובלתו של מפקד כוח קודס, קאסם סלימאני, השיגה הסכם בין מנהיגי ה-PUK – יריביו הפוליטיים של נשיא הממשל הכורדי האזורי, מסעוד ברזאני, מה- KDP – לבין הממשלה העיראקית, בדבר נסיגת כוחות הפשמרגה מעמדותיהם בכרכוכ. אבדן כרכוכ מהווה מכה אנושה לכלכלת החבל ופוגעת קשות ביכולתם של הכורדים לממש את שאיפותיהם לעצמאות. להתפתחויות אלה משמעויות אסטרטגיות רבות, שחלקן אף חורג מהזירה הפנים עיראקית ולהן השלכות גם על ישראל. בראש ובראשונה, המהלך...
ב- 13 באוקטובר 2017, הנשיא דונלד טראמפ הבהיר את החלטתו לא לאשר את הסכם הגרעין עם איראן, וזאת בניגוד לשתי החלטותיו הקודמות לאשר את העסקה. המאפיין הבולט ביותר במדיניות החדשה שהוצגה על ידי טראמפ הוא ההידרשות לכלל ביטויי התנהגותה של איראן, שארצות הברית רואה אותם כשליליים מלבד תחום הגרעין. בכך הממשל התנתק מהגישה של ממשל אובמה, שביקש להפריד בין התנהגותה הגרעינית של איראן לבין חתירתה להרחבת השפעתה האזורית, כפי שהיא מתבטאת בפעולותיה ברחבי המזרח התיכון – בטענה שהסכם הגרעין "עובד", בעוד הסוגיות האחרות מעולם לא היו אמורות להיות...
בנאום תקיף ועל בסיס תיאור מפורט של "כל פשעי הרפובליקה האסלאמית", ולאחר שבועות ארוכים של הגברת המתח לקראת נאומו, פרס הנשיא טראמפ את מדיניות ממשלו מול איראן. זו משקפת את המתח בין הרצון לפגוע בהישגי איראן מהסכם הגרעין ובהתנהלותה בכל הסוגיות שאינן מטופלות בהסכם, לבין האילוצים הבינלאומיים והאזוריים. בנושא המרכזי – הסכם הגרעין – נטל הנשיא פסק זמן שבמהלכו אמור הקונגרס לגבש חקיקה, שתיתן לארצות הברית מנוף להרתיע את איראן מלנצל הפגמים בהסכם הן לגבי המצב במועד סיום ההסכם, הן להעמקת הפיקוח והן לתכנית הטילים הבליסטיים....
אין זו העת לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, אלא ליצור תנאים אסטרטגיים הולמים לביטולו בעתיד, אם יוחלט שיש צורך בכך, ולבנות מנופים לחלופה עתידית טובה יותר. תנאי הכרחי לכך הוא יצירת התנאים הבינלאומיים ללחץ על איראן כדי שתקבל את המגבלות המוצעות או לפעולת מניעה שתעצור את איראן אם תחליט לשעוט לנשק גרעיני. דחיית ההחלטה לגבי עתיד "הסכם וינה" אין פירושה מדיניות פסיבית מול איראן. לצד המאמצים להקים קואליציה בינלאומית מול איראן יש לפעול נגד כל הפעולות האיראניות השליליות שאינן מכוסות בהסכם ולקדם "הסכם מקביל" שיסדיר את האסטרטגיה...
באחרונה ניכרה עליית מדרגה בשיתוף הפעולה בין איראן לטורקיה לאחר שנים של חילוקי דעות, בעיקר סביב המלחמה בסוריה, כשאיראן תומכת בנשיא בשאר אל-אסד, וטורקיה במורדים הנלחמים בו. שורה של התפתחויות בשטח, ביניהן הצלחתן של איראן ורוסיה להבטיח את המשך שלטונו של משטר אסד, שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לכורדים בלחימה במדינה האסלאמית והחשש מהשלכותיו על שאיפותיהם לעצמאות, וכן החלטת טורקיה להכניס כוחות צבא על מנת למנוע התפתחות זו – כל אלה יצרו את הצורך בהתקרבות איראנית-טורקית ושיתוף פעולה שלהן עם רוסיה. תהליך זה, הצובר תנופה, אינו משרת את האינטרסים...
פגישת נתניהו-טראמפ בשולי עצרת האו"ם תתקיים על רקע המשבר בחצי-האי הקוריאני, וההקבלה הבלתי-נמנעת לתכנית הגרעין האיראנית. על ישראל לקיים דיאלוג רצוף ואינטימי עם וושינגטון לגבי האתגר האיראני, שיתבסס על הבנה הדדית של המצב האסטרטגי של בעלת בריתה במזרח אסיה. במסגרת הדיאלוג יש לגבש מענה משותף ומנגנון של המשך התיאום כדי לוודא ששתי המדינות מנצלות במידת האפשר את יכולותיהן מול יריביהן ומסתייעות בלקחים מהמשבר שהתפתח בחצי-האי הקוריאני כדי להבטיח מציאות שונה מול איראן.
