ממצאי סקר דעת קהל, שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי באוגוסט 2020, מצביעים על מספר תופעות חברתיות חשובות הקשורות בקושי להתמודד עם מגפת הקורונה והשלכותיה. החשובה ביניהן היא חוסר האמון של רוב הציבור בהנהגה הפוליטית ובמוסדות המדינה. לכך השלכה ישירה על מידת הנכונות של הציבור להיענות להגבלות המוטלות עליו. ממצא זה מתכתב עם תופעת המחאה הפוליטית החריגה בהיקפה ובמשכה. המחאה זוכה, על פי הסקר, ללגיטימציה ציבורית, לא במרכז המפה הפוליטית ובשמאל בלבד. כל זאת, על רקע פגיעה ניכרת, בעיקר כלכלית, בחלקים מובחנים בציבור הישראלי. נתוני הסקר מבהירים עד כמה...
מגפת הקורונה התפשטה ברחבי העולם בתחילת 2020 והובילה למשבר גלובלי, וכבר היום ניתן לומר שמדובר בתפנית גלובלית. בעקבות המגפה ניצבים אזרחיה ומנהיגיה של מדינת ישראל בפני אתגרים מורכבים. יתר על כן, משום שהשלכותיה של המגפה יותירו את רישומן על המציאות האזורית במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית – בהיקף ובטווח זמן שעדיין אינם ידועים – הן לא יפסחו על ישראל וישפיעו גם על ביטחונה הלאומי. על רקע המגפה עלו לקדמת השיח בישראל רכיבים חשובים של הביטחון הלאומי – מעבר לצבא ולמערכות הביטחון – ובהם הכלכלה, מערכת החינוך, מערכת הבריאות...
בראשית יולי פתחה מצרים את גבולותיה בניסיון לחדש את התיירות הבינלאומית ולאושש את כלכלתה, תחילה בשלושה מחוזות ובהם דרום חצי-האי סיני. מצרים אינה מגבילה כניסת תיירים ממדינות "אדומות", אך מעבר טאבה עודנו סגור מהצד הישראלי. יתר על כן, לאזהרת המסע של המטה ללוחמה בטרור, שלפיה "נמשך האיום החמור למימוש פיגועי טרור נגד תיירים בסיני", נוספים עתה חששות בריאותיים נוכח מגפת הקורונה. לישראל ולמצרים אינטרס לשתף פעולה בתחום התיירות, אך מימושו מצריך הגברת התיאום בין הצדדים לשם גיבוש מענים לאתגרים הביטחוניים והרפואיים הקיימים בעת...
עם פריצת ה"גל השני" של מגפת הקורונה והקושי של הממשלה להתמודד בהצלחה עם המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי המשולב, מתרבים הקולות, גם בקרב פוליטיקאים בכירים ובכלל זאת בקואליציה הממשלתית, להטיל את האחריות לניהול המערכה על משרד הביטחון. חלקם אף קורא במפורש להטיל את האחריות לניהול ה"אירוע" כולו על צה"ל. אפשר לומר כי קריאה זו היא טבעית, בעיקר עקב האמון הרב שרוחש הציבור לצה"ל. הגם שלוויכוח אשר למהות ולמידת מעורבותם של מערכת הביטחון בכלל ושל צה"ל בפרט יש הקשר פוליטי ברור, יש לבחון ברמה העקרונית ובנסיבות הנוכחיות...
בתום כמאה שעות דיונים, עלה בידי מנהיגי עשרים ושבע חברות האיחוד האירופי לגבש סיכום בדבר התקציב השבע-שנתי ותוכנית השיקום, שתכליתה להתמודד עם הנזקים האדירים שגרמה מגפת הקורונה עד כה. התקציב הכולל יהיה 1,800 מיליארד אירו, כשמתוכו יוקצו 750 מיליארד לתוכנית השיקום. נשיא צרפת עמנואל מקרון תאר את הסיכום כיום היסטורי לאירופה וכנקודת תפנית בתולדות האיחוד. הקנצלרית אנגלה מרקל, כנשיאה תורנית של האיחוד, הביעה שמחה על תוצאת המפגש, הגם שציינה את הקושי להגיע אליה שכן הנסיבות המיוחדות חייבו מתודות חדשות על מנת להגיע לסיכום. יש להניח שכל תוצאה אחרת של...
מידת היענותו של הציבור להנחיות הייתה אחד מהאתגרים שנצבו בפני מקבלי ההחלטות בעת ה"גל הראשון" של מגפת הקורונה, ואי-היענותו נחשבת אחת הסיבות להתפרצות "הגל השני". נוצר רושם, כי קברניטי המדינה טרם הצליחו להטמיע בציבור את סכנת ההידבקות מהמגפה, המחייבת אותו להקפיד על ההנחיות. יצירת תקשורת מכוונת, מבוססת אמון עם הציבור אמורה להוות גורם קריטי במניעת התפשטות מחודשת ובלתי נשלטת של מגפת הקורונה. מכיוון שכך, בפנייה לציבור ובמטרה לעוררו לנהוג על פי ההנחיות המועברות לו, יש להשתמש בהמשגה מותאמת. הבחירה במושג 'משבר' אינה מעודדת...
במהלך חודשי ההתמודדות הלאומית עם התפשטות נגיף קורונה הקמנו במכון למחקרי ביטחון לאומי צוות מחקר אסטרטגי–אופרטיבי להתמודדות עם משבר הקורונה בהיבטים של בריאות, כלכלה, חברה וביטחון. לשם כך שילבנו במחקרים ובחשיבה את מיטב המומחים מתחומי הבריאות, הכלכלה, החינוך, והרווחה. במסגרת זו גיבשנו את מפת התכנון לאופן ניהול המשבר ברמת אי–ודאות גבוהה ואת הרעיון האסטרטגי לדרכי ההתמודדות עם הנגיף (מתווה ה-INSS), תוך בחינת דרכים ליציאה מהירה מהסגר לשם הנעת גלגלי הכלכלה והחברה בישראל. במקביל בחנו את השלכות הקורונה על הסביבה האזורית והעולמית...
מאמר זה ידון במספר סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל, לאור הפקת לקחים מפעילות המדינה עד כה למיגור מגפת הקורונה. נציג בו את התחומים שבהם נכון להקפיד על חוסן דמוקרטי בשעת חירום ונקבע אמות מידה שלטעמנו יכולות לסייע בשמירה על אינטרסים דמוקרטיים ראשונים במעלה בשעת חירום. לאחר הצגה קצרה של תנאי הרקע הדמוקרטיים שעימם התמודדה ישראל בנקודת הכניסה למשבר הקורונה, המאמר יתמקד באמות המידה הבאות: שמירה על איזונים ובלמים באשר לכוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש הביטוי ועל החירות לבקר את השלטון; ההיקף ואופן...
מגפת הקורונה התפרצה בעידן המכונה "פוסט-אמת", שבו דומה שעובדות זוכות לחשיבות פחותה ביחס לאמונות, רגשות ודעות. השילוב של עידן הפוסט-אמת עם המגפה החריגה עורר שאלות רבות על אודות תפקידן של העובדות בהתמודדות איתה, וכן לגבי ההשלכות ארוכות הטווח הפוטנציאליות של המגפה על עידן הפוסט-אמת. ב-27 במאי ערכה תוכנית ליפקין-שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי כנס בינלאומי מקוון, במטרה לדון בשאלות אלו. הדוברים בכנס היו מומחים מתחומי הרפואה, האקדמיה ומכוני מחקר, התקשורת המסורתית והמדיה החברתית. מסמך זה מסכם את הרעיונות המרכזיים שעלו במהלכו. הדיונים...
המשבר הכלכלי שמדינות המפרץ חוות בעת הנוכחית נובע מהשלכות מגפת הקורונה על המשק המקומי והעולמי כאחד, לרבות הירידה החדה במחיר הנפט. במאמר זה נבחנת התמודדותן עם המשבר. הדילמות שבפני המשטרים כוללות באיזו מידה לפגוע ב"חוזה" בינם לבין האזרחים, המבטיח רווחה כלכלית, בלי לעורר תסיסה שתערער את היציבות; עד כמה לצמצם את תעסוקת העובדים הזרים בלי לפגוע בתפקוד המשק; ועד כמה לנצל את יתרות המט"ח ולהגדיל את החוב – על חשבון המשאבים הדרושים בעתיד. דילמות נוספות הניצבות בפני המשטר הסעודי הן האם לסגת מפרויקטים שאפתניים שעליהם גאוות...
"מסע התרומות" הסיני ברחבי העולם בעקבות משבר הקורונה הוביל לביקורת כלפי בייג'ינג בזירה הבינלאומית. גורמים אירופאים ואמריקאים טענו כי סין נוקטת "דיפלומטיה של מסכות" באופן מכוון, במטרה למנף את משלוחי הסיוע לצרכים פוליטיים. ואכן, נראה שהן חברות עסקיות סיניות והן הממשל הסיני ביקשו באמצעות משלוחי התרומות לנצל הזדמנות שנוצרה עקב משבר הקורונה, בין היתר על מנת להציב אלטרנטיבה לארצות הברית כמנהיגה גלובלית.
טיפולה היעיל והמהיר של הרשות הפלסטינית בנזקי מגפת הקורונה העצים את הקשר הגורדי הרב-ממדי – גיאוגרפי, כלכלי, אזרחי, ביטחוני ובריאותי – בינה לבין ישראל. על הממשלה החדשה בישראל להכיר בכך ולראות ביציבותה, אחריותה ותפקודה האפקטיבי של הרשות רכיב חיוני לביטחון הלאומי הישראלי. יכולתה של הרשות להוביל צמיחה כלכלית מהווה נדבך מרכזי באינטרס זה.
