המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי.
לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות...
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה).
הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב.
הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב...
תחרות המעצמות לעליונות בבינה המלאכותית שועטת קדימה והמהלומה האחרונה של סין – השקת מודל הבינה המלאכותית DeepSeek – הביאה לטלטלה עזה ברחבי העולם. תעשיית הטכנולוגיה, בורסות המניות, אקדמיה וממשלות בוחנות האם פריצת הדרך ההנדסית הסינית תגרום גם לשינוי המאזן הגיאו-פוליטי. בצל קשיי תכנית הבינה הלאומית הישראלית, נבחנת במאמר זה יעילות המודל הסיני החדש ועלותו האמיתית מול זו שהתפרסמה. מסקנת המחברים היא כי אסור להסתנוור מהפיתוחים הסיניים ולהתפתות לקיצורי דרך טכנולוגיים על חשבון הקמת תשתית טכנולוגיה לאומית וביצור ריבונותה...
יירוט טילים ורקטות בשלב המוקדם ביותר של המראתם הינה פעולה התקפית בעלת אופי הגנתי מובהק, שמטרתה מניעת נזק ממשי או אגבי במדינה המותקפת, תוך הסבת נזק מרבי לגוף התוקף. במקרה של מדינת ישראל לשיטת יירוט זו יתרון כפול ומכופל עקב שטחה הקטן, האיומים מצד איראן ושלוחיה ב"מעגל האש" הקרוב והרחוק, ופוטנציאל הנזק הרב כתוצאה מפגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות. במאמר זה נסקרים האתגרים והפיתוחים הטכנולוגיים שביירוט טילים ורקטות, היבטים גיאו-פוליטיים רלוונטיים וכן לקחים למדינת ישראל.
המרוץ העולמי בתחום הבינה המלאכותית ממשיך במלוא עוזו, כשהמדינות המתקדמות מזהות את הנושא כרכיב יסודי בעוצמתן הכלכלית וביטחונן הלאומי ומשקיעות תשומות לאומיות בהתאמה לגודל האתגר והשעה. למרות מאמציה, מדינת ישראל לא מצליחה לעמוד בתחרות ומיקומה הולך ויורד במדדים העולמיים. כבר היום מורגשת יכולתה המוגבלת של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית להתחרות בתחום, מגמה שתלך ותחמיר ללא התערבות מיידית, הגדרת אסטרטגיה עדכנית, קביעת יעדי תשתית המחשוב הלאומיים ואימוץ תכנית טכנולוגיה לאומית.
מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
נוכח הצלחות הולכות וגוברות של חיזבאללה בשימוש בכטב"מים והצלחתו המוגבלת של צה"ל ביירוטם, עולה השאלה האם צה"ל ערוך להתמודד נגד מערכות בלתי מאוישות גם במרחב הימי. ארגוני טרור כמו חמאס והחות'ים החלו להשתמש בכלים אלו, ויוצרים אתגר למדינות וגורמים בינלאומיים נוספים. כיום, מערכות לחימה ימיות בלתי מאוישות משמשות להגנת נמלים, לוחמה נגד צוללות, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין. במלחמת אוקראינה-רוסיה, כלים אלו הוכיחו את יעילותם וגרמו נזק משמעותי לצי הרוסי, כמו גם לנמלים ולתשתיות ימיות. גם איראן ושלוחותיה משתמשות בכלים בלתי מאוישים...
הבינה המלאכותית היא כלי עוצמתי לחיזוק האמינות של התוקף ולהעצמת הביצועים שלו בקנה מידה חסר תקדים שמעמיק את האיומים והסיכונים בהקשרים של המערכה על התודעה. ואמנם, מדינות כמו סין ורוסיה משקיעות הון רב בפיתוח יכולות בתחום זה בשנים האחרונות, ולצד זאת, נשמעות קריאות מצד מומחים בטכנולוגיה לעצור את הפיתוחים בטענה שאלה מהווים סיכון מהותי לאנושות. המאמר מסכם את העקרונות לחשיבה, תכנון וביצוע מבצע השפעה במרחב הסייבר בעידן של בינה מלאכותית, מנתח כיצד הבינה המלאכותית מאפשרת קפיצת מדרגה באיכות ובעוצמת פעולות אלה ומציג את האתגרים המתהווים בעקבות...
מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל', חיזבאללה משתמש בלוחמה נגד ישראל בכטב"מים למטרות איסוף מודיעין ותקיפה. לאחרונה הפכו יום-יומיות גם תקיפות באמצעות כטב"מי נפץ, לצד מטחי רקטות וטילי נ"ט וכן רחפנים רוטוריים. בעוד שחלק מהכטב"מים מיורט, רבים חדרו את ההגנה הצה"לית וגרמו פגיעה בחיי אדם וברכוש. חיזבאללה משתמש בעיקר בכטב"מים איראניים מתאבדים, ולאחרונה עשה שימוש ראשון בכטב"ם נושא טילים. בנוסף, הארגון מיירט מעת לעת כטב"מים ישראליים. המענה המבצעי הקיים, הכולל שימוש במערכות הגנה אווירית מסורתיות, לוחמה אלקטרונית...
הפיתוח המואץ של המחשבים הקוונטים, על בסיס רעיונות שהוצעו בשנות ה-80 של המאה הקודמת, מבשר את תחילתה של מהפכה מדעית וטכנולוגית חדשה. זאת מכיוון שהמיחשוב הקוונטי הוא בגדר פריצת גבול בתחום שבו המיחשוב "הרגיל" הגיע כמעט לגבול הפיסי שלו. כוח החישוב של מחשב דיגיטלי תלוי במספר השבבים ליחידת שטח, אך מספר זה מוגבל מסיבות טכנולוגיות ופיזיקליות. תעשיית המחשבים והשבבים משקיעות משאבי תקציב ומחקר במזעור השבבים, אך נראה כי יהיה קשה מאוד להעלות את כוח המיחשוב של המחשבים הנוכחיים על ידי מזעור יחידות החישוב הבסיסיות. המחשב הקוונטי מציע תחלופה...
רחפנים מהווים אמצעי לחימה בולט בידי ארגוני הטרור הנלחמים נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר. טרם המלחמה לא נראה במזרח התיכון שימוש משמעותי ברחפני FPV – אמצעי לוחמה מהיר, מדויק, פשוט יחסית להפעלה וקטלני, במחיר נגיש, מה שהפך אותם לפופולריים ומשמעותיים במלחמה בין רוסיה לאוקראינה בעיקר מאז המחצית השנייה של 2023. על צה"ל ללמוד את השימוש ברחפנים אלו באירופה הן כהזדמנות עבור כוחותיו והן כאיום, להצטייד בהתאם ולהתאים תפיסות הפעלה.
בשנים האחרונות התעצם המאבק הטכנולוגי המתחולל בין ארצות הברית לסין. וושינגטון הקצינה את מאמציה למנוע מבייג'ינג גישה לטכנולוגיות מתקדמות והכריזה על השקעת עתק בהאצת המחקר והפיתוח הטכנולוגי, כדי להבטיח את מעמדה כמעצמה הכלכלית החזקה בעולם. במקביל דורשת ארצות הברית משותפותיה להצטרף למאבק ולאמץ את המדיניות המגבילה יכולות מחקר, פיתוח וייצור שבבים מתקדמים בסין. השקעה במחקר ופיתוח בתחום הייצור הטכנולוגי היא מרכיב חשוב ויתרון יחסי שישראל נהנית ממנו, אך זהו פתרון חלקי בלבד לבעיה. נדרשת תוכנית לאומית לישראל, שנותנת ביטוי לכל ההיבטים הנוגעים...
