כל הפרסומים בנושא כלכלה וביטחון לאומי

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

אי-הוודאות הכלכלית גדלה בחודשים האחרונים נוכח נתוני המאקרו שפרסמו הכלכלות הגדולות. חזרת האינפלציה, משבר שרשראות האספקה והמלחמה באוקראינה נותנים את אותותיהם על הכלכלה העולמית ומעוררים חשש בקרב פוליטיקאים ובנקים מרכזיים כאחד. לעומת המצב ברוב מדינות העולם, ישראל נראית כאי של יציבות: האינפלציה נמוכה יחסית, ובשעה שמדינות המערב רושמות צמיחה שלילית, הצמיחה ברבעון השני של השנה הייתה גבוהה מהתחזיות המוקדמות. למרות הנתונים החיוביים, ההאטה הנרשמת בשותפות סחר מרכזיות של ישראל צפויה להשפיע גם על הכלכלה המקומית, שתאלץ להתמודד עם סביבה כלכלית...

ערב המלחמה באוקראינה, צפתה קרן המטבע כי כלכלת רוסיה תצמח ב-10.3% ב-2020-23. לאחר פרוץ הלחימה והטלת הסנקציות על רוסיה צפתה הקרן כי כלכלת רוסיה תתכווץ בשנים אלו ב-6.3%, ולאחרונה מיתנה את התחזית להתכווצות של 5% "בלבד".

התגובה לאיומי הג'יהאד בשבוע שעבר ומבצע "עלות השחר" פגעו באספקה של מוצרים חיוניים לעזה, לרבות דלקים, והפסיקו את יציאת הפועלים הפלסטינים לישראל. אלו, מקשים על התאוששות כלכלת עזה שהתוצר שלה התכווץ בלמעלה מ-13% עם פרוץ משבר הקורונה. בגרף ניתן לראות את התוצר לנפש בעזה, בין 2019 ל-2022.

חידוש תעסוקתם של עובדים מרצועת עזה בישראל בשנים האחרונות – לאחר הפסקה מאז ההתנתקות (2005) נועדה להעמיק רגיעה ביטחונית ולרסן את חמאס מפני ייזום הסלמה. ההכנסה של העזתים שעברו לעבוד בישראל לאחר דעיכת מגפת הקורונה (אוקטובר 2021) גדלה ביותר מפי-6, אך כשליש מהם שילם עבור היתרי הכניסה לישראל. הסדרת התעסוקה בישראל החל מאוגוסט 2022 עלולה לפגוע במועסקים בענפי התעשייה והשירותים, שלא קיבלו מכסות היתרים להעסקת עזתים, להקטין את שכר הנטו עקב הפרשות מהשכר, וצפויה לחזק את השליטה של המעסיקים בהיתרים. מאידך גיסא, הסדרה תפתח אפשרויות תעסוקה בחברות...

צרכיה של מרוקו בפיתוח, לצד שאיפתן של חברות ישראליות לפעול מעבר לשוק המקומי, הופכים את שיתוף הפעולה בין המדינות לכזה שיכול להועיל לשתיהן במישור הכלכלי והמדיני כאחד ואף לקידום האינטרסים שלהן מול מדינות מערב ומרכז אפריקה.

הפיגועים שבוצעו בבני ברק, בתל אביב ובאלעד על ידי שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) הציפו את סוגיית קלות החדירה לישראל דרך המכשול בין ישראל לגדה המערבית והשהייה בישראל ללא היתר. למעשה, מספר השב"חים בישראל גדל מכ-20 אלף ערב פרוץ מגפת הקורונה לכ-40 אלף ברוב שנת 2021, בעיקר ממעבר של עובדים בהיתר לעבודה כשב"חים. סביר כי המדיניות הישראלית בתקופת הקורונה, כחובת הלינה בישראל ועלויות העסקה נלוות של עובדים בהיתר, כמו גם הסטתם של גורמי אכיפה לאכיפת תקנות הקורונה, תרמו לגידול בתעסוקה כשב"חים. מנגד, סגירת הגדר בעקבות הפיגועים מצמצמת...

באוגוסט 2021 הקצתה קרן המטבע הבינלאומית יתרות SDR בשווי של כ-650 מיליארד דולר למדינות החברות בה במטרה להגדיל את הרזרבה שלהן במט"ח במהלך משבר הקורונה. הקצאה זו, הגדולה בהיסטוריה של הקרן, הגדילה את הרזרבה של מדינות המזרח התיכון בהיקף כולל של כ-48 מיליארד דולר. ההקצאה הממוצעת למדינה הייתה בהיקף של כאחוז תוצר, אך ההקצאה ללבנון, שכלכלתהּ והרזרבות שלה הצטמקו בשנים האחרונות, הייתה בהיקף של כחמישה אחוזי תוצר. עראק, לבנון וירדן מכרו כמעט את כל יתרות ה-SDR שלהן תמורת מטבע חוץ בשווי של כ- 2.1, 1.1 וכ-0.5 מיליארד דולר, בהתאמה. מנגד, מדינות...

הסנקציות על רוסיה, שמובילים האיחוד האירופי וארצות הברית, כוללות הקפאת נכסים של אישים וגופים רוסיים. ניתוח הדיווחים על אודות השקעות רוסיות בכלכלות אחרות (381 מיליארד דולר בשנת 2020) מלמד שהרוב המכריע שלהן נעשה במדינות שהטילו את הסנקציות, ובמיוחד באירופה. מכאן שיעילות הקפאת הנכסים תהיה תלויה באפקטיביות של הרשויות והמגזר הפיננסי בעיקר באירופה. עם זאת, יש אינדיקציות לדיווח חסר לרשויות מערביות לגבי השקעות רוסיות, בהיקף שמגיע לכ-90 מיליארד דולר. דיווח חסר זה עשוי לפגוע באפקטיביות הסנקציות. במקביל, ההשקעות הרוסיות במדינות המזרח התיכון...

מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...

שלושה אירועים מכוננים אפיינו את ההתפתחויות בזירה הפנימית בישראל בשנה החולפת: האחד, המשכה של מגפת הקורונה במאפיינים ובעוצמות משתנים והצלחתה של ישראל לעצב מסגרת סבירה של שגרת חיים רצופה באי-ודאויות בצד המגפה. השני – מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021, שהציב אתגר מורכב לישראל הן בהיבט הביטחוני הצבאי מול חמאס והן בהיבט הפנימי, עקב המהומות החמורות בין ערבים ליהודים. השלישי היה הקמת הממשלה החדשה.

המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...