מראשית כהונתו מוביל נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, שורה של מיזמי פיתוח בחצי-האי סיני, אשר רבים מהם הושלמו או רשמו התקדמות משמעותית. ואולם, גם בחלוף ארבעה עשורים לחזרת סיני לריבונותה עדיין נכונו למצרים אתגרים רבים באזור, ביניהם הטרור המתמשך בצפון חצי-האי, חוסר שביעות הרצון של חלקים מהאוכלוסייה הבדואית המקומית וקשיים תקציביים. לישראל, מצדה, אינטרס בהצלחת מאמצי הפיתוח בסיני, שכן יש בכוחם לסייע בשיפור המציאות הביטחונית ברצועת עזה ולאורך גבולותיה הדרומיים.
"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...
"פורום הצעירים העולמי" (WYF), שהתכנס בינואר 2022 בשרם א-שיח', נתפס במצרים כהכנה לקראת ועידת האו"ם לשינוי אקלים שתארח העיר בנובמבר הקרוב. במושב שהוקדש לנושאי סביבה הצהיר הנשיא, עבד אל-פתאח א-סיסי, כי "האדם הוא הייצור היחיד על פני כדור הארץ שמסוגל לחולל הרס, אך מסוגל גם לבנות ולתקן". ואכן, כעולה מהפורום, מצרים שואפת למלא תפקיד מוביל בבנייה ובתיקון הן בחצרה הפנימית והן בזירה האזורית – אפריקה, אירופה והמזרח התיכון. על ישראל, מצדה, לתמוך בכוונותיה של מצרים ולחתור לשיתופי פעולה עמה, בפרט בתחום האנרגיות...
מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
באחרונה ניכרת פתיחות גוברת במצרים להעמקת הקשרים עם ישראל סביב אינטרסים כלכליים משותפים, בעיקר בתחומי האנרגיה, הסחר והתיירות. מגמה זו משקפת את סדר היום הכלכלי המנחה את מצרים ואת האקלים האזורי התומך שיצרו 'הסכמי אברהם'. האיגודים המקצועיים במצרים עמדו מאמצע שנות השמונים בחזית הסירוב לנורמליזציה עם ישראל, וממשיכים גם כיום להתייצב בחלקם נגד פיתוח קשרים אזרחיים בין העמים. עד כה עמדותיהם אינן מעיבות על ההתקרבות בין הממשלות, אך מיצוי מלוא הפוטנציאל הגלום בקשרים הכלכליים בין המדינות מצריך טיפוח מקביל של "שלום עממי" שיאפשר לגורמי...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
בחודשים האחרונים נרשמים שינויים בדינמיקה של היחסים הבין–ערביים, ובפרט ביחסי קטר ומצרים, שהיו מתוחים ואף עוינים בשנים האחרונות. ההתחממות ביחסים בין קטר לבין מדינות "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים ובחריין), שהחרימו אותה עד ינואר 2021, צפויה להשפיע על אופי מעורבותה ברצועת עזה וקשריה עם חמאס לאחר מבצע "שומר החומות", ומכאן חשיבותה לישראל. המגמה צוברת תאוצה דווקא כאשר בישראל יש המבקשים להרחיק את קטר מההבנות להסדרה עם חמאס המתגבשות (בחסות מצרית) לאחר המבצע. לפיכך, המאבק על מקומה של קטר בשיקום...
ממשלת האחדות הלאומית החדשה שקמה לאחרונה בלוב מעוררת אופטימיות זהירה לכך שהמדינה הצפון אפריקאית למודת הקרבות עשויה סוף סוף להתייצב, לאחר עשור של כאוס ועימותים. אולם, עדיין נותרו מכשולים רבים, וביניהם המעורבות המתמשכת של שחקנים חיצוניים בלוב, שהיא ביטוי לסכסוך אזורי רחב יותר בין מחנות מתחרים לצד מאבק מתמשך על השפעה בין רוסיה, אירופה וארצות הברית. חרף הקריאה הבינלאומית לכל הגורמים הזרים לסגת מלוב, שומרות טורקיה, רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות על דרגות שונות של השפעה במדינה. החודשים הקרובים, ובמיוחד ההתקרבות המתפתחת בין אנקרה לקהיר, יקבעו...
בשלהי מארס 2021 נחסמה תנועת כלי שייט בתעלת סואץ לשני הכיוונים בעקבות ספינה שנתקעה בתעלה. האירוע חשף את הפגיעות של מערכת הסחר הגלובלית והציף את האתגרים העומדים בטווחים הבינוני והארוך בפני התובלה הימית הבינלאומית בכלל, ובפני מצרים בפרט. ולגבי ישראל, משבר חסימתה של תעלת סואץ ממחיש את הפוטנציאל שלה להציע גשר יבשתי מאילת לים התיכון. חברת קצא"א מיישמת רעיון זה, אם כי בסדר גודל מצומצם ביותר, מזה שנים רבות בתחום האנרגיה, וקיימת יוזמה לשנע נפט ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך קו זה. אך כל פרויקט ישראלי עתידי צריך לקחת בחשבון את...
במהלך השבוע הראשון של מארס 2021, הובלט בעיתונות הטורקית כי מצרים נענית לכאורה לתביעות הימיות השנויות במחלוקת של טורקיה במזרח הים התיכון, ושר החוץ הטורקי רמז לקיום משא ומתן בין קהיר לאנקרה לגבי כינון גבול ימי ביניהן ועל התקרבות בין המדינות. הצהרות אלה מעידות על תפנית מוזרה מעט, לנוכח האיבה בין שתיהן, והן עומדות בניגוד למגמות שנרשמו באחרונה במזרח הים התיכון. העוקבים אחר הגיאופוליטיקה האזורית יצטרכו לשים לב גם להתרחשויות במצרים בהקשר זה, שכן סביר שהדיווחים מטורקיה מעידים הרבה יותר על הבידוד האזורי של אנקרה מאשר על רוחות שינוי בקהיר....
במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות...
