תשע שנים לאחר האירועים הדרמטיים של תחילת 2011, הטלטלה האזורית עדיין נמשכת והמזרח התיכון ממשיך להתאפיין באי-יציבות, באי-ודאות ובנפיצות. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ומשקיפים שלפיה האזור נמצא במשבר עמוק, בתהליך בעל משמעויות היסטוריות ובמאבק סוער על דמותו. מאבק זה ממשיך להתנהל בשני מרחבים ולאורך קווי שבר מגוונים: על הסדר האזורי – בין ארבעה מחנות שונים העוינים זה את זה ונאבקים על רעיונות, כוח, השפעה ושרידות; ובתוך המדינות עצמן – בין השליטים לבין הציבור במדינות אלו, הסובל משורה של בעיות יסוד שלא נפתרו בשנות הטלטלה ואף הועצמו.
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
למרות הירידה החדה שנרשמה במהלך השנה במספר פיגועי התאבדות בעולם, המבטאת מגמה מתמשכת של ירידה מתונה יותר שאפיינה את השנים האחרונות, זהו עדיין אחד מדפוסי הפעולה האפקטיביים ביותר הנהוגים בידי ארגוני טרור גם בשנת 2019. את הירידה החדה השנה ניתן לייחס להבסתה הצבאית הסופית של 'המדינה האסלאמית', שהביאה לירידה ניכרת בחלק שלה ושל שותפיה – המובילים בביצוע פיגועי התאבדות ברחבי העולם מאז 2015. ב-2019 בוצעו כ-149 פיגועי התאבדות ב-24 מדינות ברחבי העולם, בידי כ-236 מתאבדים, מתוכם כ-22 נשים. בפיגועי ההתאבדות הללו נהרגו כ-1,855 ונפצעו כ-3,660 בני אדם.
המהומות הנמשכות בלבנון מאיימות על יציבות השלטון ועל מעמדו הדומיננטי של חזבאללה במערכת הפוליטית. חזבאללה איננו מעוניין בשינוי הסטטוס קוו, המאפשר לארגון להשפיע במידה ניכרת על קבלת ההחלטות בלי להיתפס כגורם מוביל, ובה בעת לשמר את עצמאותו, בעיקר כמיליציה צבאית. לאור זאת, חזבאללה פועל לשיכוך המהומות, אך עד כה הוא נמנע משימוש נרחב באלימות, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי גורמים חיצוניים בראשם ארצות הברית, כמי שאחראים לליבוי המחאה. במקביל, מנהיג הארגון חסן נצראללה, מטיל את כל כובד משקלו כדי למנוע פתרון פוליטי של ממשלת טכנוקרטיים, כדרישת...
ההסלמה בין ישראל לג'האד האסלאמי בפלסטין (גא"פ) חשפה בקיעים במערכת היחסים בין שני הארגונים המרכזיים בתנועת ההתנגדות הפלסטינית – גא"פ וחמאס, כמו גם את שבריריותו של המצב ברצועת עזה. חמאס הותיר במשך כיומיים את גא"פ להתמודד לבדו מול ההפצצות הישראליות שהונחתו על הרצועה ופגעו קשות בפעיליו, תוך מיעוט בהבעות סולידריות עמו או גילויי דעת בנושא. ישראל מצדה חרגה מהמדיניות שנקטה בשנים האחרונות ונמנעה מהטלת האחריות לירי נגדה על חמאס, ומיקדה את הפצצותיה ביעדי גא"פ. כך נוצרה אד הוק משוואה חדשה, במסגרתה ישראל וחמאס ניצבו באותו צד...
מותו אבו בכר אל-בגדאדי הוא הישג מודיעיני, מבצעי ומורלי חשוב לארצות הברית, וכן לשותפיה למערכה הממושכת של הקואליציה הבינלאומית נגד איומי הטרור הגלובאלי. עם זאת, משמעותו המעשית קטנה ממשמעותו הסמלית. האתגר המרכזי העומד בפני דאע"ש משמעותי הרבה יותר משאלת הסתלקותו של מנהיגו, כאשר הוא בעיצומו של מאבק שמנהל על דרכי הישרדותו, התנהלותו, היערכותו לעתיד וביצור מעמדו והשפעתו בזרם הג'יהאד העולמי. מכאן שסילוקו של אל-בגדאדי מהזירה, חשוב ודרמטי ככל שהוא מוצג, רחוק מלבשר את קיצו של דאע"ש או להפחית במידה ניכרת את הסיכונים הגלומים בארגון עקב...
השיקולים שהנחו בשלב זה את תגובתו המדודה של חזבאללה בעקבות ההתקפות הישראליות, ובמיוחד התקפת הרחפנים בביירות, משקפים את אופייו כארגון מרובה זהויות – כולן משפיעות על קבלת ההחלטות שלו. חזבאללה מהווה בו זמנית חולייה מרכזית "בציר ההתנגדות" האזורי שבהובלת איראן; תנועת "התנגדות" לבנונית ו"מגן לבנון"; וארגון בתוך לבנון, השומר על זהותו העצמאית ועל חופש החלטה. מצד אחד, חזבאללה מעורב בכלל פעילות "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, אך מצד שני, מחויבותו למדינת לבנון היא עבורו גורם מרסן. בסבב העימות הקצר בינו לבין...
במארס 2019, כחמש שנים מאז כינונה של "המדינה האסלאמית", הושלמה תבוסתה הצבאית עם אובדן שליטתה במאחזה האחרון באל-באע'וז שבמזרח סוריה. בימי השיא שלה שלטה 'המדינה האסלאמית' על שטח שגודלו כשל בריטניה ועל אוכלוסייה שמנתה כשישה מיליון בני אדם. למרות שניסיונה להקים מדינה אסלאמית ובעקבותיה אף ח'ליפות אסלאמית, נבלם, היא ושלוחותיה, ולצדם גם יריביה למאבק על ההנהגה, וכן שותפיה לתפיסת העולם הסלפית-ג'האדיסטית מ"מחנה" אל-קאעדה, ימשיכו לאיים בהפצת טרור וגרילה במקומות שונים ברחבי העולם גם בעתיד. מאמר זה מציג לקחים מהופעתה וגם...
בשנה האחרונה הגביר ארגון הג'האד האסלאמי את פעילותו הצבאית-עצמאית מול ישראל מרצועת עזה. ביטוי לכך ניתן בשורה של פעולות, אשר כללו ירי רקטות לעבר ישובים ישראלים, כולל למרכז הארץ, וכן צליפה לעבר חיילי צה"ל על גבול הרצועה. כן ניכרת מעורבות בולטת של הארגון באכוונת הפעילות באירועים האזרחיים האלימים המתרחשים בסמוך לגדר המפרידה בין הרצועה לבין ישראל. ניכר כי הארגון מאמץ גישה נועזת ועצמאית יותר מול ישראל, ובשונה מהעבר – פעילות זאת איננה מתואמת באופן מלא עם חמאס ולעיתים אף מבוצעת בניגוד לעמדתו. בין הסיבות לכך נמצא רצונם של בכירים...
בתקופה האחרונה מתקיים שיח בתקשורת הערבית על אפשרות התלקחות מלחמה בין ישראל לחזבאללה בקיץ הקרוב. זאת, עוד טרם עליית המדרגה במתיחות בין ארצות הברית לאיראן במפרץ הפרסי, שהעלתה שוב לסדר היום את האפשרות שאיראן תפעיל את חזבאללה כפרוקסי נגד ישראל. ואולם, בנאומיו האחרונים מיהר מזכ"ל הארגון חסן נצראללה לצנן את הרוחות והעביר מסרים שנועדו להרתיע את ישראל מנקיטת מהלכים נגדו. לחזבאללה, לטענתו, יכולת לפגוע באתרים אסטרטגיים בעורף הישראלי ולכבוש חלקים מהגליל. התבטאויות אלה מצביעות כי מבחינת חזבאללה, הנסיבות כיום אינן נוחות לעימות עם ישראל. זאת,...
מטרת המתקפה הקטלנית בסרי לנקה, עליה לקח אחריות ארגון 'המדינה האסלאמית' ושכוונה לפגוע בסמלי הדת הנוצרית ובתיירים המערביים ואנשי העסקים בסרי לנקה, המזוהים עם השלטונות המקומיים, הייתה להטיל אימה על אזרחי סרי לנקה, לתקוע טריז בינם לבין הממשלה ולעורר מדנים בין הקבוצות האתניות השונות. תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' לא מבשרת את היכחדותה או את קץ פעילותה, אלא להיפך. אידאולוגיית הסלפיה־ג'האדיה ומודל הפעולה שהציגו לעולם 'המדינה האסלאמית', אל-קאעדה ושותפיהם ממשיכים לתת השראה למבצעי טרור, בין שהם קשורים אליהם ישירות או בעקיפין, או רואים בהם...
מאמר זה מבקש לחבר בין תפיסות סוציולוגיות לעולם התוכן של לימודי ביטחון, כדי לבחון כיצד מאפייני העידן הנוכחי, המוגדר כעידן 'המודרניות השנייה', משפיעים על האופן שבו אנו מגדירים מהו 'ביטחון לאומי'. הנחת היסוד היא מושג זה נטוע במודרניות הקלאסית, מהווה חלק בלתי נפרד מהסדר העולמי של מדינות הלאום ומבוסס על חשיבה מדעית וטכנולוגית, העומדת גם ביסוד קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי. עם זאת, החל משנות השמונים של המאה ה־20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה שהוגדר על ידי סוציולוגים כ'מודרניות שנייה' או 'מודרניות מאוחרת', עולם המאופיין בכלכלה ניאו־ליברלית...
