כל הפרסומים בנושא איראן

במהלך גל ההפגנות האחרון באיראן נשמעו קריאות רמות נגד המעורבות בזירה האזורית ועלויותיה, בעוד שהמצב הכלכלי ברחוב האיראני קשה. המפגינים קראו להסיט את המשאבים המופנים לחו"ל לטובת רווחת אזרחי איראן. גל המחאה אמנם דעך, אך עדיין ניכרים גילויי מחאה, המחישים למשטר את אי הנכונות של חלקים בציבור להמשיך ולספוג את הקשיים הכלכליים. מאמר זה דן בהשלכות המצב הכלכלי על סדר העדיפות הלאומי של המשטר באיראן, לרבות תמיכתו בגורמים מערערי-יציבות במערכת האזורית במזרח התיכון.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, השעה ב- 12 בינואר בפעם השלישית את הסנקציות על איראן, שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין. בהצהרה שליוותה את החלטתו הדגיש הנשיא כי במהלך ארבעה החודשים הקרובים הממשל יפעל עם הקונגרס ועם המדינות האירופאיות השותפות להסכם על מנת "לתקן" את הפגמים בו. טראמפ איים כי אם לא תושגנה הסכמות בפרק זמן זה, ארצות הברית תפרוש מההסכם. על הפרק עומדות עתה שתי אפשרויות מרכזיות: הסכמה אמריקאית-אירופית להטלת מגבלות חדשות על תכנית הגרעין האיראנית ללא תלות בהסכמה איראנית, או פרישה אמריקאית מההסכם – אפשרות המתחזקת נוכח...

הקדמה מאת עמוס ידלין  בימים אלו נדרש נשיא ארצות הברית להחליט האם להמשיך את השעיית הסנקציות על איראן, או להחזירן – מהלך שמשמעותו פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין  שש המעצמות ואיראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך לאירוע חשוב זה באמצעות קיום סימולציה מתקדמת ודיוני עומק בסוגיה. המלצתם של חוקרי המכון המובילים בתחום היא לא לפרוש מהסכם הגרעין בעת הזו. פרסום זה בחן את הדינמיקה שעלולה להיווצר כתוצאה מפרישה אמריקאית, כפי שדומתה בסימולציה משותפת עם מכון ראנד (RAND) מארצות הברית. התובנה המרכזית שעלתה היא כי ארצות הברית היא היחידה...

הקדמה מאת עמוס ידלין בימים אלו נדרש נשיא ארצות הברית להחליט האם להמשיך את השעיית הסנקציות על איראן, או להחזירן – מהלך שמשמעותו פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין  שש המעצמות ואיראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך לאירוע חשוב זה באמצעות קיום סימולציה מתקדמת ודיוני עומק בסוגיה. המלצתם של חוקרי המכון המובילים בתחום היא לא לפרוש מהסכם הגרעין בעת הזו. הפרסום שלפניכם הוא ניתוח של המציאות האסטרטגית הכוללת אל מול איראן בעת הנוכחית, המצביע על כך שהנזק כתוצאה מהחלטה אמריקאית לפרוש מההסכם עולה על התועלת הצפויה מהחלטה זו. כיום, על ארצות...

תנועת המחאה הנוכחית באיראן שונה במאפייניה מתנועת המחאה של 2009 – היא אמנם קטנה בהיקף המשתתפים מקודמתה, אולם מוקדיה מפוזרים בכל איראן, ולא רק בטהראן, ומשתתפיה הם חתך מייצג של החברה האיראנית. היא אינה מזדהה עם אף מחנה פוליטי ואין לה מנהיגות מזוהה. ב- 2009 הדרישה הייתה פוליטית בלבד, ועתה פוליטית וחברתית. כל זה נותן למחאה יכולת עמידה טובה יותר, אך יקשה על גיבוש יעדים משותפים. המשטר בשלב זה אינו מפעיל אמצעי דיכוי רחבים הן בשל הלקחים מ-2009, וכנראה גם משום שאינו מעריך שהמחאה איום חמור על יציבותו. בראייה ארוכת טווח המחאה מפגינה את כישלון...

במלאות  שנתיים ליישום הסכם הגרעין ולהסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן, נראה שתקוותיו של נשיא איראן, חסן רוחאני, וחששות שנשמעו בישראל כי ההסכם יוביל לנחשול השקעות זרות שיזניקו את כלכלתה של איראן לשיאים חדשים, טרם התממשו. כלכלת איראן רשמה אומנם הישגים, בעיקר בהורדת האינפלציה ובעליה בשיעורי הצמיחה, אך העלייה בסחר ובהשקעות הזרות נמוכה משמעותית מהיעדים שאיראן הציבה לעצמה והאבטלה לא הצטמצמה. המשך הסנקציות האמריקאיות הפיננסיות, שאינן קשורות לגרעין, כמו גם חוסר הוודאות ביחס למדיניותו העתידית של ממשל טראמפ, נותרו המשתנים החשובים ביותר...

אי־היציבות המאפיינת את העולם הערבי בשנים האחרונות, מאז פרוץ הטלטלה האזורית, נמשכת. למשטרים במדינות ערב אין מוטיבציה או יכולת להתמודד עם בעיות היסוד המזינות אי־שקט, בכוונות ובפועל, ובמרכזן המצב החברתי־כלכלי. לזעזועים הפנים־מדינתיים מתווספים שסעים ומתיחויות בין השחקנים האזוריים, ובפרט אלו שבין המחנה השיעי בהובלת איראן לבין המחנה הסוני בהובלת ערב הסעודית, שגם מסוכסך בתוך עצמו. עם זאת, המסגרות המדינתיות שורדות והערכות קודמות בדבר פירוק הסדר המדינתי באזור והתפוגגות הגבולות, תוצרי הסכמי סייקס־פיקו, התבררו כחפוזות. הערכה זו תקפה גם לסוריה,...

השנה החולפת התאפיינה הן בהעמקת העימות הסעודי־איראני במישור הדו־צדדי ובזירת המזרח התיכון בכלל, והן בהטיה נוספת של המאזן האסטרטגי לטובת איראן, שהחל להתברר כבר בשנה הקודמת. המשתנה החדש של 2017 — כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן — העצים את העימות בין איראן לבין ערב הסעודית, והוא כבר מטיל צל פוטנציאלי על מרחב התמרון של איראן. ממשל טראמפ מציב מצד אחד איום על איראן, בהצגתה כגורם חוסר היציבות המרכזי באזור ובאיימו להחזיר את הסנקציות עליה. ומצד שני, ההתנגדות שהוא מעורר בעמדתו זו אצל מדינות אירופה וכן ברוסיה ובסין משחקת בשלב זה לידי איראן,...

בשנת 2017 , כמו בשנים הקודמות, השחקנים המרכזיים בזירה הבינלאומית נקטו מדיניות זהירה של השקעת משאבים מוגבלת במזרח התיכון, מתוך רצון להימנע מהישאבות לתוך היורות הרותחות האזוריות שהמשיכו לבעבע, גם אם רובן על אש נמוכה. בין ההתרחשויות העיקריות במזרח התיכון שהעסיקו את השחקנים הבינלאומיים היו המשך המערכה נגד דאע"ש, התייצבות משטרו של בשאר אל־אסד בסוריה והחרפת הסכסוך השיעי־סוני — ובמיוחד בין ערב הסעודית לאיראן. סוגיות נוספות היו העמקת שלטונו הרודני של רג'אפ טאיפ ארדואן בטורקיה, ניסיון הכורדים להתפצל מעיראק, מאבק המשטר המצרי בטרור הג'האדי...

הדילמה העיקרית בתחום של בקרת נשק גרעיני בעולם כיום קשורה לאתגר של התוויית מדיניות אפקטיבית, שמטרתה למנוע השגת נשק גרעיני על ידי מדינות חדשות הנחושות לפתח יכולת גרעינית צבאית. מדובר במדינות שהשיקו תוכניות חשאיות לגרעין צבאי בזמן שהיו חברות באמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני ( NPT ) — עיראק, איראן וצפון קוריאה, אך גם לוב וסוריה. אלה מדינות אשר הכחישו במפורש שהן פועלות להשגת יכולת גרעין צבאי אך בו בזמן הן ניצלו לרעה את חולשתם של סעיפי האמנה וקידמו תוכניות צבאיות. פעילות זו היוותה הפרה של ההתחייבות המפורשת להישאר בלתי גרעיניות, תוך העמדת פנים...

שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...

לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...