ביקור טראמפ בישראל ובמזרח התיכון היה סיורו הראשון של טראמפ מחוץ לארצות הברית שסיפק לו הזדמנות להסיט במידה מסוימת את תשומת הלב מהנעשה בזירה הפנימית. קבלת הפנים המפוארת שזכה לה בערב הסעודית ופגישותיו עם שורה ארוכה של מנהיגים ערביים ומוסלמים, גם הן אמורות לספק לו הישגים רבים, שעיקרם מיצוב דימויו כמנהיג מעצמתי סמכותי, הצגת חזית אחידה נגד איראן ודאע"ש והצלחה לממש את הבטחתו לשיפור הכלכלה האמריקאית. כן מתכוון טראמפ לפעול כדי לגייס את ההנהגה הסעודית, כמו גם את מנהיגי מדינות המפרץ האחרים, לסייע לממשל לקדם "עסקה" בין ישראל...
החלטתו של הנשיא טראמפ לערוך את ביקורו הראשון במזרח התיכון, ובפרט לערב הסעודית, ישראל והרשות הפלסטינית, מבליטה את אחת ההתפתחויות המוקדמות המפתיעות של כהונתו: נחישותו לקדם שיחות להשגת שלום ישראלי-פלסטיני (וישראלי-ערבי). אולם בחירה זו מעלה שאלה מתבקשת: האם הנשיא טראמפ יכול להצליח היכן שרבים כל כך נכשלו? הדרך ארוכה ורצופת מכשולים. בסופו של יום, פתרון הסכסוך הוא עניין ישראלי-פלסטיני. על אף כוחו כנשיא, טראמפ אינו יכול לכפות פתרון על ירושלים או רמאללה. עם זאת, הוא מחזיק ביתרונות מסוימים, ואם ישתמש בהם בחכמה – אזי לנשיא שתואר כ"משבש...
"מזכר ההבנות ליצירת אזורי הרגעה (de-escalation zones) בסוריה", עליו חתמו כערבות למימושו רוסיה, איראן וטורקיה, הנו ניסיון רביעי לכונן בסוריה הפסקת אש בת קיימא, בתוך מעט למעלה משנה. מטרת-העל שלו היא להניח את היסודות לפתרון כולל למשבר, תוך שמירה על שלמותה של סוריה (ובראיית רוסיה, להכשיר את הקרקע למבנה מדינתי פדרטיבי). הסכם אזורי ההרגעה מהווה ניסיון לעצב מציאות עתידית בסוריה בכלל ובאזורי עניין מובהקים של ישראל וירדן בפרט, ללא התחשבות באינטרסים שלהן, תוך יצירת פוטנציאל להיווצרות איומים חדשים. לפיכך, על ישראל לחתור למיצוי...
הממשל האמריקאי, בהנחיית הנשיא טראמפ, מקיים בימים אלה בחינה מחדש של מדיניותו מול איראן. במקביל, הממשל אפשר את המשכה של השעיית הסנקציות לאחר שהודיע לקונגרס, כנדרש על פי החוק, כי איראן מצייתת להסכם. בד בבד החריף הממשל את הביקורת הפומבית נגד פעילותה של איראן במזרח התיכון, במטרה לחדד את הזיקה בין ההתנהלות בהקשר להסכם הגרעין לבין צעדים שינקוט בסוגיית התנהלותה באזור. אולם, בעוד שלממשל יכולת לבחור מגוון דרכים להצרת צעדיה של איראן במזרח התיכון, ביחס לסוגיית הסכם הגרעין הוא מודע לכך כי הוא כבול. בהקשר זה עליו יהיה לקחת בחשבון התנגדות צפויה של...
מאה הימים הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן ביטאו מתח בין המשך רטוריקה חריפה ופלגנית נגד יריביו הפוליטיים מבית ונגד "התקשורת", לבין מתינות וזהירות יחסית (בשילוב צעדי נחישות ועוצמה) בניהול מדיניות החוץ. ברמה אסטרטגית,מעצביושל ממשל טראמפ יובילו את הנשיא להתמיד, עד כמה שיוכל, באסטרטגיה של "צעדים מדודים" במדיניות החוץ שלו. ישראל, אם תתנהל נכון, עשויה להיות מי שמרוויחה ממגמת הידוק היחסים עם ממשל טראמפ.
מתקפת הטילים האמריקאית בסוריה, העשויה להשיב לארצות הברית את התדמית של מעצמה בעלת נחישות הרתעתית, עוררה התנגדות דווקא בקרב כוחות שתמכו בדונלד טראמפ במרוץ לנשיאות – תומכי היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פוליטיקאים מהימין הלאומני באירופה וכן רוסיה. אולם, התקיפה התקבלה בברכה בקרב מרבית מדינות אירופה שהן בעלות בריתה הטבעיות של ארצות הברית. לפיכך ניתן להעריך שהמהלך עשוי לחזק בעקיפין גם את הגשר מעל האוקיינוס האטלנטי, הגם שלא כל מהלך צבאי אמריקאי בסוריה, אם יתבצע בעתיד, צפוי לתגובות אוהדות דומות באירופה.
כאשר בוחנים את המהלכים שנעשים בימים אלה על ידי ממשל טראמפ דרך הפריזמה של שלבי הכניסה לתפקיד, כדאי לזכור כי הנשיא חדש ורוב אנשיו הם בלתי מנוסים בניהול המערכות והגופים שבאחריותם. העם האמריקני כמו גם השחקנים בזירה הבינלאומית – כולל ישראל – מצפים כמובן להתנהלות סדורה מקצועית ואחראית מטראמפ ואנשיו, אך כדאי לחשוב אם כלל הציפיות אכן ריאליות ולזכור כי החוקים האנושיים תקפים גם לגביהם. ניסיון לקצר מהלכים ולעקפם לא בהכרח יעלה בהצלחה. כאשר ממהרים לבחון את פעלו של ממשל טראמפ בחודשים הראשונים לאחר כניסתו לתפקיד בניסיון להעריך את...
ממשל טראמפ נוח יותר לממשלת הימין בישראל מ-ממשל אובמה בעניין המשך הבנייה בהתנחלויות עם הגבלות, ובפועל באי-התנגדותו לבנייה בשכונות היהודיות במזרח ירושלים. עם זאת, האופן בו מנהל נתניהו את המגעים עם הממשל החדש עלול להוביל להחמצת הזדמנות נוספת לקבע, יחד עם ארצות הברית, את התפיסה כי בכל פתרון יהיו גושי ההתנחלויות שבקרבת הקו הירוק חלק משטחה של מדינת ישראל. האינטרס של ישראל הוא לחדד את ההבחנה בין גושי ההתיישבות לבין ההתנחלויות המבודדות, אך נראה כי ממשלת ישראל אינה הולכת בכיוון זה בשל הצורך להגדיר את גבולות גושי ההתיישבות ובפרט מחשש כי הגדרה...
בלילה שבין ה-6 ל-7 באפריל שיגרה ארצות הברית עשרות טילי שיוט ממשחתות בים התיכון, ופגעה בבסיס חיל האוויר הסורי בדרדע'אן-שעיראת, שממנו יצאו כ-70 שעות קודם מטוסי משטר אסד לתקיפת אזרחים בנשק כימי. תקיפה ממוקדת ויחידה זו חשובה לא בשל השפעתה הפיזית, שהיתה מצומצמת במכוון, אלא בהיותה כלי להעברת מסרים אסטרטגיים מהנשיא דונלד טראמפ וממשלו ליריבותיה ולידידותיה של ארצות הברית ברחבי העולם: הפעלת נשק השמדה המונית, הפרת נורמות בינלאומיות וחציית קווים אדומים עשויות לגרור הפעלת כח עצמאית, מהירה ואפקטיבית מצד ארצות הברית ונשיאה החדש, אשר חזרו לעמדת...
ממשל טראמפ בוחן בימים אלה את המצב בהקשר לגרעין בצפון קוריאה, במטרה לגבש גישה חדשה לעצירת תוכניתה הצבאית. במסע שערך לאחרונה מזכיר המדינה האמריקאי טילרסון באסיה (ביפן, בדרום קוריאה ובסין) הוא ציין כי המאמצים הדיפלומטיים בעשרים השנים האחרונות להביא לפירוק יכולת הגרעין של צפון קוריאה נכשלו, וכי הוא מעוניין בתובנות של מדינות האזור באשר לעיצוב מדיניות אפקטיבית יותר. כבר ביומו הראשון למסע הבטיח טילרסון לצפון קוריאה כי "אל לה לחשוש" מארצות-הברית או משכנותיה האזוריות, שרק מבקשות לחיות עמה בשלום, ובהמשך קרא לה לזנוח את תוכניות הגרעין...
לפני כעשור בחרו הפלסטינים ב"אסטרטגית הבינאום". האסטרטגיה שיקפה חוסר אמון ביכולת לגשר על הפערים מול ישראל וכן היא שיקפה את תקוותם שיקבלו מהקהילה הבינלאומית את שלוש הדרישות המרכזיות שלהם: (1) הקמת מדינה פלסטינית (2) על בסיס גבולות 67' (3) ובירתה בירושלים.
התבססותו של ממשל חדש בארצות הברית, אי-הנחת של הציבור בישראל מהמציאות הקיימת בהקשר הפלסטיני וכן מרחב התמרון שעומד לרשות ההנהגה הישראלית לצורך כך, מייצרים הזדמנות ייחודית לעיצוב מדיניות ישראלית עדכנית – המתואמת עם ארצות הברית – להתמודדות עם הסכסוך עם הפלסטינים. אסטרטגיה...
מטרתם של מייסדי תנועת החרם, ה־BDS, היא לקעקע את יסודותיה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית. מנהיגי התנועה פנו לאסטרטגיה עקיפה, לא אלימה, שלכאורה מבטיחה את השגת היעד הזה: דה־לגיטימציה פוליטית ופגיעה כלכלית בישראל שיובילו לבידוד, לדמורליזציה ולהגירה בהיקף גדול. המחיר שדורשים אנשי ה־BDS תמורת הפסקתו של קמפיין הדה־לגיטימציה והחרם, הוא כבד: מימוש “זכות השיבה“ של מיליוני צאצאים של פליטים פלסטינים. היענות לדרישה הזאת פירושה סופו של החזון הציוני. עד כה היו הישגיהם הקונקרטיים של תומכי ה־BDS דלים באופן יחסי, כפי שמוצג במזכר. ואף על פי כן, ניכר...
