ארצות הברית נחושה להמשיך ולסייע צבאית לצבא לבנון למרות שתוף הפעולה בינו לבין חיזבאללה. שר החוץ האמריקאי, שערך באחרונה ביקור בבירות, חזר והדגיש אמנם את התנגדות הממשל לחיזבאללה, אך לא נראה כי במהלך פגישותיו, כולל עם הנשיא מישל עון (בעל בריתו של חיזבאללה) התעמתו האמריקאים עם המציאות שבה הארגון שותף בממשלה, ובתחומים רבים קיימת זהות אינטרסים בינו לבין העמדה הרשמית של לבנון. כנגזרת מהיעדים הישראלים מול לבנון ומניתוח שיקולי בעד ונגד בהקשר זה, מומלץ להגיע להבנות מוקדמות עם ארצות הברית כי ישראל לא תתנגד לסיוע אם הממשל יכיר בתפיסה הישראלית,...
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
ההתפתחויות הצבאיות האחרונות במלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, שהחלה לפני שבע שנים, מצביעות כי המלחמה מצויה בפתחו של שלב חדש. החסם העיקרי להסדרה פוליטית הוא העובדה שהתנאים שהציתו את מלחמת האזרחים מלכתחילה, ואת היריבויות שעזרו להנציח אותה, כולל ההתערבות של שחקנים מבחוץ, עודם שרירים וקיימים. מציאות זו, שבה רבים מהאינטרסים של השחקנים השונים מתנגשים, מבטיחה את המשך החיכוכים והעימותים. ישראל צרכה להתארגן לבאות בהרחבת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית וירדן, תוך שמירה על הדיאלוג האסטרטגי עם רוסיה.
המתיחות בין ארצות הברית לבין טורקיה בעקבות המבצע הטורקי 'ענף הזית' בעפרין, שבצפון-מערב סוריה, מביאה לשיאה את ההידרדרות שחלה בשנתיים האחרונות ביחסים בין שתי המדינות. בעוד היעד המרכזי של האסטרטגיה האמריקאית בסוריה ממשיך להיות מניעת חזרתה של המדינה האסלאמית לשטחים ששליטתה בהם חוסלה, טורקיה צפויה להמשיך ולחתור להשגת יעדיה מול הכורדים ביום שאחרי המדינה האסלאמית. מציאות רגישה ונפיצה תמשיך לאפיין את ההתנהלות של כלל הצדדים בצפון סוריה גם בחודשים הקרובים. הידרדרות נוספת, ובוודאי עימותים צבאיים בין כוחות אמריקאים לטורקיים, יקשו מאוד על ארצות...
לפי סקרי דעת קהל שנערכו באחרונה בארצות הברית, סוגיות בינלאומיות, ובכלל אלה הקשורות במזרח התיכון, נמצאות גבוה בסולם החשיבות בעיני הציבור. ממצא זה תומך במסר של מסמכי האסטרטגיה האמריקאית, שלפיו אין פניה של וושינגטון למדיניות של התבדלות וניתוק מהזירה הבינלאומית. בנוסף, מבחינת ישראל, נדלקת נורת אזהרה: התבססותה במרכז המחלוקת הפוליטית הבין-מפלגתית בחברה האמריקאית. בנושאים הנוגעים למדיניות הישראלית – הסוגיה האיראנית והסוגיה פלסטינית – קיים פער ניכר בין קהלי המפלגות השונות. מכאן, שמגמת ההתקרבות בין ההנהגות הפוליטיות בישראל ובארצות...
מסימנים ראשונים ומדברי שר ההגנה האמריקאי מתקבל הרושם, שעד כה איראן טרם הפעילה את המסדרון היבשתי דרך עיראק לסוריה ולבנון בהיקף משמעותי. יש להניח שאיראן מכירה בכך שבהפעלת הציר היבשתי כרוכים יתרונות, אך גם חסרונות, הקשורים בחשיפתו לתקיפות מצד ארצות הברית, ישראל וגורמים סונים ובנוכחות הצבאית האמריקאית בצפון סוריה. ככל שאיראן תעריך שחסרונות אלה הם משמעותיים, ואולי עולים על היתרונות, היא עשויה לצמצם את שימושה במסדרון, ולהיפך. השיקול האיראני בעניין זה יושפע במידה רבה מהתנהלותן של ארצות הברית וישראל מול הפעלת הציר.
אירועי סוף השבוע בחזית הסורית יכולים להתפרש כניסיון איראני לפעולה חשאית בשטח ישראל, או כהתגרות מכוונת שמטרתה לשנות את כללי המשחק – שאפשרו עד כה לישראל לתקוף בסוריה על מנת להגביל את התעצמות חזבאללה והתבססות איראן ושלוחיה ללא תגובה רוסית. התגובה הישראלית הרחבה המחישה לאיראן ובעלי בריתה את יכולת ישראל לפעול בצורה רחבה בשטח סוריה ולעמוד על הקווים האדומים שהיא הגדירה לעצמה. המסקנה האיראנית יכולה להיות מצד אחד זהירות רבה יותר, ומצד שני נכונות להעלות את המחירים עבור ישראל. ריבוי השחקנים בסוריה מאפשר לישראל לפעול בשילוב של אמצעים...
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...
מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.
נאומו של יושב הרשות הפלסטינית עבאס כינוס המועצה המרכזית של אש"ף לא בישר שינוי ממשי במדיניות, הדוחה שימוש בטרור כאסטרטגיית פעולה (על שום פגיעתה באינטרסים הפלסטיניים) ודוגלת במאבק עממי ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. אולם החלטות המועצה המרכזית בעקבות נאום עבאס מבטאות גישה לעומתית בולטת, מורת רוח וכעס כלפי ארצות הברית. צל כבד על אווירת הכינוס הטיל היעדרם של נציגי חמאס והג'האד האסלאמי, שהוזמנו אליו אך בחרו לא להגיע ותקפו בחריפות את עבאס על שימור הקשרים עם ישראל. ישראל אמנם יכולה למצות את החולשה הפלסטינית בטווח הזמן הקצר, להמשיך...
סוגיית הפליטים הפלסטינים נחשבת מזה כשבעים שנה אבן נגף מרכזית לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. זו נתפסת יותר כביטוי של מחדל מתמשך של מדינות ערב, ישראל והקהילה הבינלאומית, שלא השכילו להפריד את פתרון הבעיה מההסדר המדיני. למרות מצוקתם המתמשכת של הפליטים, הנושא עדיין נתפס כקלף מיקוח מרכזי של הפלסטינים במשא ומתן לשלום. עם זאת, נראה שערכו של קלף מיקוח היסטורי זה יורד עם העלייה במספר הפליטים בעולם והיעדר פתרון לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. החלטתו של הנשיא טראמפ להקפיא באחת את הסיוע לאונר"א אמנם לא תורמת ליציבות או מתינות באזור, אך לאחר...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.