כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.  

נאומו של יושב הרשות הפלסטינית עבאס כינוס המועצה המרכזית של אש"ף לא בישר שינוי ממשי במדיניות, הדוחה שימוש בטרור כאסטרטגיית פעולה (על שום פגיעתה באינטרסים הפלסטיניים) ודוגלת במאבק עממי ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. אולם החלטות המועצה המרכזית בעקבות נאום עבאס מבטאות גישה לעומתית בולטת, מורת רוח וכעס כלפי ארצות הברית. צל כבד על אווירת הכינוס הטיל היעדרם של נציגי חמאס והג'האד האסלאמי, שהוזמנו אליו אך בחרו לא להגיע ותקפו בחריפות את עבאס על שימור הקשרים עם ישראל. ישראל אמנם יכולה למצות את החולשה הפלסטינית בטווח הזמן הקצר, להמשיך...

סוגיית הפליטים הפלסטינים נחשבת מזה כשבעים שנה אבן נגף מרכזית לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. זו נתפסת יותר כביטוי של מחדל מתמשך של מדינות ערב, ישראל והקהילה הבינלאומית, שלא השכילו להפריד את פתרון הבעיה מההסדר המדיני. למרות מצוקתם המתמשכת של הפליטים, הנושא עדיין נתפס כקלף מיקוח מרכזי של הפלסטינים במשא ומתן לשלום. עם זאת, נראה שערכו של קלף מיקוח היסטורי זה יורד עם העלייה במספר הפליטים בעולם והיעדר פתרון לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. החלטתו של הנשיא טראמפ להקפיא באחת את הסיוע לאונר"א אמנם לא תורמת ליציבות או מתינות באזור, אך לאחר...

במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.

מאמר זה בוחן את התפתחות מדיניותה של ארצות הברית כלפי עזה בעקבות ההתנתקות מהאזור שביצעה ישראל ב־ 2005. כמו כן דן המאמר באפקטיביות של גישתה הנוכחית של ארצות הברית כלפי עזה ומנתח את האינטרסים, המגבלות ואמצעי המינוף העיקריים של ארצות הברית בכל הקשור לרצועה. לבסוף, בהסתמך על מקורות גלויים ושיחות שלא לציטוט עם פקידים אמריקאים לשעבר בממשלים השונים, עם מומחים ועם עובדים של ארגונים לא־ממשלתיים, מוצעות המלצות למדיניות אפשרית של ארצות הברית כלפי עזה לטווח קצר ולטווח ארוך.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, השעה ב- 12 בינואר בפעם השלישית את הסנקציות על איראן, שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין. בהצהרה שליוותה את החלטתו הדגיש הנשיא כי במהלך ארבעה החודשים הקרובים הממשל יפעל עם הקונגרס ועם המדינות האירופאיות השותפות להסכם על מנת "לתקן" את הפגמים בו. טראמפ איים כי אם לא תושגנה הסכמות בפרק זמן זה, ארצות הברית תפרוש מההסכם. על הפרק עומדות עתה שתי אפשרויות מרכזיות: הסכמה אמריקאית-אירופית להטלת מגבלות חדשות על תכנית הגרעין האיראנית ללא תלות בהסכמה איראנית, או פרישה אמריקאית מההסכם – אפשרות המתחזקת נוכח...

פרטיה של תוכנית השלום האמריקאית למזרח התיכון טרם ידועים, אך התבטאויות אחרונות מהבית הלבן מציעות תובנות מפתח באשר לחשיבת הממשל בנושא. אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש הנשיא טראמפ דוגלת בתפקיד ארוך-טווח של ארצות הברית במזרח התיכון, ומטילה אחריות רבה על המדינות הערביות הסוניות. בכל הנוגע לישראל, בעת הזו משתמשת ארצות הברית בתמריצים חיוביים (הכרזת ירושלים, הטבות אזוריות) כדי לדרבן חזרה לשולחן המשא ומתן. ביחס לפלסטינים, ארצות הברית מנסה להדגיש את ההפסדים המוחשיים שייגרמו להם בגין חוסר הגמישות וכי סיכוייהם הטובים ביותר לקדם הישגים טמונים...

הכרזת הנשיא טראמפ על ההכרה בירושלים כבירת ישראל גררה שרשרת התפתחויות באו"ם בהקשר הישראלי-פלסטיני. הקונצנזוס נגד ארצות הברית בארגון מלמד על מגבלות כוחה של האחרונה, במיוחד על רקע הצבעתן של כמה מבעלות בריתה הקרובות נגדה. בהקשר זה, אפילו האיום לקצץ את תקציב אונר"א לא מבטיח שינוי בתמיכה הכללית של האו"ם בפלסטינים. עם זאת, צעדים כמו פרישתה של ישראל מאונסק"ו לא בהכרח יתרמו לשינוי המציאות, אלא דווקא להחמרתה. מעשית, נכון יהיה לנצל את המומנטום שנוצר להעלות לדיון ציבורי בינלאומי את תרומתה של אונר"א להזנה והנצחה של סוגיית...

הקדמה מאת עמוס ידלין  בימים אלו נדרש נשיא ארצות הברית להחליט האם להמשיך את השעיית הסנקציות על איראן, או להחזירן – מהלך שמשמעותו פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין  שש המעצמות ואיראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך לאירוע חשוב זה באמצעות קיום סימולציה מתקדמת ודיוני עומק בסוגיה. המלצתם של חוקרי המכון המובילים בתחום היא לא לפרוש מהסכם הגרעין בעת הזו. פרסום זה בחן את הדינמיקה שעלולה להיווצר כתוצאה מפרישה אמריקאית, כפי שדומתה בסימולציה משותפת עם מכון ראנד (RAND) מארצות הברית. התובנה המרכזית שעלתה היא כי ארצות הברית היא היחידה...

הקדמה מאת עמוס ידלין בימים אלו נדרש נשיא ארצות הברית להחליט האם להמשיך את השעיית הסנקציות על איראן, או להחזירן – מהלך שמשמעותו פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין  שש המעצמות ואיראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך לאירוע חשוב זה באמצעות קיום סימולציה מתקדמת ודיוני עומק בסוגיה. המלצתם של חוקרי המכון המובילים בתחום היא לא לפרוש מהסכם הגרעין בעת הזו. הפרסום שלפניכם הוא ניתוח של המציאות האסטרטגית הכוללת אל מול איראן בעת הנוכחית, המצביע על כך שהנזק כתוצאה מהחלטה אמריקאית לפרוש מההסכם עולה על התועלת הצפויה מהחלטה זו. כיום, על ארצות...

ישראל וארצות הברית מקיימות בעשורים האחרונים מערכת יחסים בילטראלית קרובה ומיוחדת, שבבסיסה ערכים ואינטרסים משותפים לשתי המדינות, והיא מקיפה את ההנהגות, מערכות הממשל, ממסדי החוץ והביטחון, המגזרים העסקי, הטכנולוג והתרבותי, וכן קשרים בין קהילות וגורמי חברה אזרחית, שבהם תפקיד מיוחד לקהילת יהודי ארצות הברית. עבור ישראל אין תחליף לתמיכה האמריקאית בה, שמהווה נכס אסטרטגי ראשון במעלה לביטחונה הלאומי. המאמר עוסק בהערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית בנקודת הזמן הנוכחית, על רקע שינויים עמוקים ומהירים במערכת הבינלאומית, במזרח התיכון, בפוליטיקה...

שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...