ישראל חשפה בקול תרועה רמה את תחילתו של המבצע לנטרול המנהרות החודרות של חיזבאללה בגבול ישראל לבנון, לאחר מעקב מודיעיני שנמשך מספר שנים. המבצע מלווה בתכנית מחושבת, המשלבת חשיפה מודיעינית, סיכול הנדסי ופעילות דיפלומטית ותודעתית, שתכליתה לייצר בהירות מול לבנון בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע לכוונות המבצע והיקפו. זאת, במטרה לצמצם את הסיכון להבנה מוטעית של המהלכים הישראליים וכן על מנת לקבל גיבוי מהקהילה הבינלאומית למהלך. למקרה שתחול הידרדרות במצב הביטחוני בגבול לבנון, על ישראל למנף את חשיפת המנהרות להעברת מסר לאיראן, באמצעות ארצות הברית ורוסיה,...
במהלך חצי השנה האחרונה חברות אבטחת מידע וחברות טכנולוגיה חשפו פעילות תודעה רחבת היקף של איראן במרחב הסייבר, שכוונה בעיקר להשפיע על הציבור האמריקאי. מאמץ התודעה האיראני נועד ככל הנראה להחריף את הפילוג הפנימי בארצות הברית, בין קבוצות חברתיות שונות. פעילות התודעה האיראנית בסייבר משקפת את החשיבות הרבה שהמשטר בטהראן מעניק למאבק הרעיוני מבית ונגד אויביו, בפרט ארצות הברית. בראיית המשטר האיראני, ארצות הברית מנהלת מאבק אידיאולוגי, בנוסף למאבק הפוליטי והכלכלי, נגד ערכי המהפכה האסלאמית, שקהל היעד שלו הוא בראש ובראשונה הציבור האיראני. על כן,...
הסבב השני של הסנקציות המחודשות, שהטיל הממשל האמריקאי על איראן, אינו מבטיח שינוי במדיניות הרפובליקה האסלאמית. יוזכר שאיראן, ידעה לעקוף סנקציות בעבר ועמדה בלחצים כבדים בלי לוותר על רכיבים מרכזיים במדיניותה. מעבר לכך, בעקבות הסכם הגרעין והסרת הסנקציות ב-2016, יתרות המט"ח של איראן תפחו ל-100 מיליארד דולר, והן אמורות לסייע למשטר לשרוד כלכלית גם לאחר תום הפטור הזמני מיישום הסנקציות, שארצות הברית העניקה לשמונה מדינות. אפקטיביות הסנקציות תימדד במידה רבה בהיקף ההכנסות שהאיראנים יפיקו מהנפט. זו אכן תלויה ביכולת האמריקאית להביא את היקף...
חשיפת החומר המודיעיני אודות האתרים להסבת טילים בלבנון מעוררת את השאלה השאלה מהי המטרה הסופית במאבק מול ייצור הטילים בלבנון (מניעה מול עיכוב), והאם המדיניות התקשורתית, לרבות חשיפת המודיעין, מסייעת להשגתה? בין אם ישראל תתקוף את האתרים הקיימים בלבנון, שבהם מוסבות רקטות לטילים מונחים מדויקים, ובין אם תצליח להפעיל לחץ עקיף שיגרום לאיראן וחזבאללה להשהות את הפרויקט, לא מן הנמנע ששאיפת איראן לחמש את חזבאללה בנשק מתקדם תישאר בעינה. אין בדפוס הפעולה הישראלי בשלב זה כדי להשיג את המטרה המרכזית ולכפות על הקהילה הבינלאומית ועל לבנון, לא כל שכן על...
"לוחמה כלכלית רחבה" היא מכלול פעולות לשם פגיעה, או איום בפגיעה, במשק אויב/יריב, במטרה להפעיל עליו לחצים, או להחלישו, וזאת כדי להשיג את יעדיו האסטרטגיים של מפעיל הלוחמה. "לוחמה כלכלית רחבה" כוללת בתוכה: לוחמה כלכלית מקובלת (כגון סנקציות), לוחמה קינטית ולוחמת סייבר נגד כלכלת האויב.
עידן הסייבר משַנה את תחום הלוחמה הכלכלית הרחבה. בהיבט ההתקפי, יכולות סייבר מאפשרות לפגוע בכלכלת האויב, בעת מלחמה ובין המלחמות. לוחמת סייבר עשויה להעצים את הפגיעה במשק האויב, בנוסף על סנקציות כלכליות ו/או התקפות קינטיות. בהיבט ההגנתי מדובר...
באחרונה התפרסמו באיראן עדויות חדשות של אנשי דת, המשקפות את חששם מפני השחיקה הנמשכת במעמדם הציבורי ומספקות צוהר לניכור המחריף בינם לבין האזרחים. אף כי אין מדובר בתופעה חדשה, הרי שהפרסומים בעניין זה בתקשורת האיראנית מעידים על אודות מימדיה והמודעות הגוברת בממסד הדתי להשלכותיה האפשריות. בשעה שהמהפכה האסלאמית מתקרבת ליום השנה ה-40 שלה, השפעת הדת בחברה האיראנית קטנה ואמון הציבור במוסדות הדת נשחק. על רקע החרפת המשבר הכלכלי וכישלונה המתמשך של הרפובליקה האסלאמית לספק פתרונות למצוקות האזרחים, נתפסים אנשי הדת המזוהים עם השלטון כאחראים במידה רבה...
הממשל האמריקאי הטיל על איראן את האחריות לירי רקטות לעבר בניין הקונסוליה האמריקאית בבצרה שבעיראק (ספטמבר 2018), שביצעו לטענתו גורמי מיליציה שיעית, והודיע על העברת סגל הדיפלומטים לשגרירות בבגדאד. במקביל מאיימים דוברי ממשל בכירים כי איראן תשלם מחיר כבד אם תפגע ביעדים אמריקאים. ארצות הברית אמנם מתייחסת בהודעותיה לפעילות הכוללת של איראן במזרח התיכון, אך נראה כי היא מדגישה במיוחד את הפוטנציאל של עיראק להפוך לזירת התגוששות בינה לבין איראן. בימים אלה גם מתנהל מאבק בין איראן לארצות הברית על מידת השפעתן על ההליך הפוליטי המתקיים בעיראק לקראת...
הגיליון השביעי של "מעבר לרשת" עוסק במגמות רוחביות בעולם הערבי. החלק הראשון של הגיליון יתמקד בשיח, המוגבל בממדיו, אודות שלוש המדינות הלא-ערביות במזרח התיכון: ישראל, איראן וטורקיה. בחינה יסודית של הנושא מלמדת ששלושתן, באופן שנבדל זו מזו ואולי בניגוד למצופה, לא משקפות איום כלפי הציבור הערבי, או לכל הפחות לא איום חמור לעומת בעיות פנים-מדינתיות או סוגיות אזוריות כמו המאבק באסלאם הסוני הרדיקלי. החלק השני ידון בשלוש מגמות בולטות בשיח העכשווי שמבטאות הלכי רוח משותפים לציבורים במספר מדינות. הראשון הוא צמצום מרחב האקטיביזם והתקשורת...
חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן בתחילת חודש אוגוסט מהווה מהלומה נוספת לכלכלה האיראנית ההולכת ונחלשת מאז פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין בחודש מאי. בעקבות צעד זה, בין היתר, נאסרו מכירה של זהב ומתכות יקרות לאיראן ורכישת דולרים במערכת הבינלאומית על ידי איראן וחברות איראניות, והוטלו איסורים על מכירת מטוסים אזרחיים לחברות איראניות. המסר האמריקאי הוא ברור – מי שעושה עסקים עם איראן לא יכול לעשות עסקים עם ארצות הברית. מהלכים אלו הובילו להמשך הצניחה בשער המטבע האיראני ולפגיעה במשק המקומי. הסבב הבא של הסנקציות, העוסקות באיסור רכישת...
במחנה הרפורמיסטי באיראן מתנהל בחודשים האחרונים שיח נוקב סביב עתיד תנועת הרפורמות. שיח פנימי זה משקף חשש גובר בממסד האיראני, על אגפיו השונים, מפני השפעתם הגוברת של יסודות רדיקלים ("חתרניים") היוצאים כנגד שני המחנות הפוליטיים המרכזיים (שמרנים ורפורמיסטים) וקוראים תיגר על עצם קיומו של המשטר. כן משקף השיח את מצוקת הרפורמיסטים, שנדחקו בעשור האחרון מעמדות השפעה פוליטיות, ומעיד על כך שהזרם הדומיננטי במחנה הרפורמיסטי עדיין מבכר שינוי הדרגתי ובמסגרת החוק על פני שינוי מהפכני אלים. בטווח הקצר, התגברות הלחץ החיצוני על איראן עשויה לעודד...
איראן היא הגורם הדומיננטי בסוריה, היא המכתיבה את תוכנית וקצב הלחימה של הקואליציה הפרו-אסדית. מודל השליטה האיראנית בסוריה כולל שני נדבכים מרכזיים: האחד, תפיסת הפעלה שמורכבת מארבעה צירי פעולה, ששילובם יקנה לה את השליטה הגיאוגרפית והפונקציונאלית לה היא מייחלת בסוריה, ובכלל ב"סהר השיעי"; השני, בניית כוחות צבאיים מגוונים, המבוססים על מגויסים מקומיים וחיצוניים, שמרביתם שיעים, הנתונים לשליטה והכוונה איראנית, חלקם מיועדים להישאר בסוריה והם מוטמעים במסגרות קיימות, וחלקם מהווים כוחות משלוח להתערבות מהירה בעת הצורך. ישראל בחרה להצניע...
פסגת טראמפ-פוטין עמדה בסימן ניסיונותיו של הנשיא דונאלד טראמפ לגמד את ההאשמות האמריקאיות כי רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות וכן שיקפה את מאמציו ומאמצי ולדימיר פוטין לייצר שיח אינטימי ביניהם, שיביא לחידוש הדיאלוג בין שתי המדינות. בפועל, ספק אם המפגש הביא להסכמות בשורה הארוכה של הנושאים שהוצבו על סדר היום. בסוגיית סוריה, פוטין ציין כי הוא וטראמפ סיכמו להבטיח את ביטחונה וגבולה של ישראל, בהתאם להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. עם זאת, ספק רב האם בהמשך לפסגה יקודם שינוי משמעותי במאזן ההתפתחויות בסוריה, שיהיה בו כדי להבטיח את מימוש היעד האסטרטגי...
