מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות מתערערים היחסים בין ארצות־הברית לבין האיחוד האירופי. ההתנגשות בין תפיסת העולם הגלובליסטית של מנהיגי האיחוד האירופי לבין תפיסת העולם של טראמפ באה לידי ביטוי בשורת סוגיות. בנושא הסחר רואה טראמפ באיחוד האירופי פלטפורמה לתמרון תנאי המסחר לטובת גרמניה ועל חשבון ארצות־הברית, והוא הביע נכונות להיכנס למלחמת מכסי מגן כדי להגן על התעשיות האמריקאיות. חילוקי דעות משמעותיים נמצאים גם בנוגע להסכם הגרעין עם איראן ובנוגע לאיום שמציבה רוסיה. פערים אלה בשילוב ספקנותו של טראמפ לגבי ברית נאט"ו עשויים לדחוק באיחוד...
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
לאחר שתי המהלומות שספגה איראן בשבוע שעבר, אין מקום לשאננות או לשביעות רצון מוגזמת. יש לעקוב מקרוב אחר המדיניות העדכנית שיאמצו כל השחקנים המעורבים. עד כה ניהלה ישראל מדיניות נפרדת מול הגרעין ומול מלחמת השלוחים של איראן; כעת עליה לגבש מדיניות אינטגרטיבית וארוכת טווח, ולחתור לתיאום מאמצים ולשיתוף פעולה עמוק עם ארצות הברית, מדינות אירופה ומדינות האזור. תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה נותר חיוני. מול אתגר הגרעין האיראני נדרש לכונן "מפעל התרעה אסטרטגי" משותף עם ארצות הברית וידידות נוספות, כדי למנוע הפתעות הרות גורל.
חשיפת ארכיב הגרעין האיראני נועדה לסייע להכשרת דעת קהל להצהרתו של הנשיא טראמפ ולהקשות במשהו על מנהיגים אחרים השותפים להסכם, שאינם ששים להתעמת עם איראן. מדובר במבצע חשיפה מקצועי ומרשים. במקרה זה, נוכח כובד משקלו של האיום האיראני על ישראל תוחלת התועלת מהחשיפה (מכפלת הסיכוי לאירוע מוצלח בתועלת הצפויה בהינתן הצלחה) נראית גבוהה, וזאת גם אם מייחסים לחשיפה כשלעצמה סיכויי השפעה מוגבלים. האלטרנטיבה, לא לפרסם את המידע, משמעותה לוותר על הסיכוי ליצור ערך תודעתי מהמידע ולהותירו בארכיוני קהילת המודיעין.
תחום הסייבר נמצא בתהליך שיהפוך אותו לענף נוסף בלוחמה המדינתית, בדומה לענפי היבשה, הים, האוויר או החלל. ככזה, הוא עתיד להנביט דוקטרינת הפעלה מלאה ובשלה שתשאב מרכיבים מדפוסים והגיונות צבאיים כלליים ותשתלב במערכה הקונבנציונלית באופן סינרגטי עם מאמצים אחרים. כמה ממעצמות הסייבר כבר פיתחו דוקטרינות ויכולות מתאימות, אך רוב מדינות העולם ממוקדות עדיין באבטחת סייבר ולא בלוחמת סייבר, הגנתית והתקפית כאחת. אבטחת הסייבר מבוססת על פרקטיקות ומוצרים גנריים, המיועדים לאבטח בפני איומי ייחוס גנריים, שבמקרים רבים הם תת־מדינתיים. לעומת זאת, לוחמת סייבר...
התקיפה שמיוחסת לישראל בליל ה-29 באפריל בסוריה ממחישה שוב את ההתנגשות הבלתי נמנעת בינה לבין איראן. במשחק מלחמה שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנו גבולות המערכה בתרחישי הסלמה שונים. התובנה המשמעותית שעלתה במשחק היא שלכל השחקנים המעורבים – ישראל, איראן, סוריה, חזבאללה, רוסיה וארצות הברית – אינטרס משותף להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה, ולכאורה, הם צפויים להטיל על עצמם ריסונים כדי לשלוט במדרגות ההסלמה. ניתן אף להעריך כי המצב בסוריה יישאר כאוטי לאורך זמן, וכי אף שחקן לא מוכן או יכול להשקיע את הנדרש לשם הגעה ליציבות בסוריה. הגיעה...
על רקע המפגשים הנערכים השבוע בין עמנואל מקרון ואנגלה מרקל לנשיא טראמפ, בניסיון לשכנעו לא לצאת מהסכם הגרעין, מאמר זה מתמקד בנושאים שיש להידרש אליהם על ידי בעלות הברית. הנושאים אלה כוללים את תכנית הטילים של איראן, פיקוח, היעדר שקיפות, סנקציות, ועקרונות "שקיעת השמש". הכל תלוי ברצון פוליטי – אם הוא קיים, פעולה על פי הצעדים המומלצים במאמר זה משמעותה תהליך לא ממושך, שיישומו יוכל להתחיל בקרוב. אם הקהילה הבינלאומית תגבש חזית מאוחדת ומחוזקת, על בסיס זה השיחות תוכלנה להתפתח ולאפשר לממשל טראמפ להשלים אותן גם מעבר ל-12 במאי.
אפרים אסכולאי | אמילי לנדאו | דניאל שפירו | משה יעלון
בינואר 2018 חתמו ארצות הברית ומצרים על הסכם אבטחת תקשורת, שנועד להסדיר את השימוש המצרי במערכות אוויריות ותקשורת אמריקאיות רגישות. עד כה, הגבלת איכותן של מערכות הנשק האמריקאיות מיתנה את החשש הישראלי בהקשר זה, אולם לנוכח חוסר היציבות המאפיין את המזרח התיכון, כפי שהוא בא לידי ביטוי גם באירועים שהתרחשו במצרים עצמה מאז 2011, אל לישראל להתעלם מכרסום ביתרון האיכותי שלה מול מצרים. העלאת סוגיה זו בפני האמריקאים צפויה לעורר תרעומת בקהיר, אך לא לערער את בסיס שיתוף הפעולה הקיים בין ישראל למצרים.
התקיפה בסוריה היא הישג מדיני לארצות הברית עקב עמידתה בקווים האדומים שהציבה והצלחתה לגייס קואליציה, אמנם מצומצמת, עם בריטניה וצרפת, שהשתכנעו כי משטרו של אסד אחראי להתקפה הכימית. עם זאת, קואליציית אד-הוק זו ממוקדת רק במניעת שימוש בנשק כימי במלחמה בסוריה וכפי שהבהירו דוברי ממשל טראמפ, אין שינוי במדיניות ארצות הברית כלפי סוריה. הקואליציה המערבית ביצעה את המינימום ההכרחי כשתקפה בסוריה, וכעת רוסיה ואיראן שוקלות תגובתן לפעולה. ישראל נותרה לבדה במערכה אל מול התבססות איראן ושלוחיה בסוריה, וגבר משקלה של ההשפעה הרוסית על מדיניות ישראל במרחב...
קרבת הזמנים שבין תקיפת שדה התעופה הצבאי T-4 (בידי ישראל על פי הפרסומים) לבין תקיפת אזרחים בנשק כימי בדומא שליד דמשק על ידי משטר אסד, וההחלטה שנפלה כנראה בוושינגטון להגיב בתקיפת מטרות בסוריה – יצרה ברמה האסטרטגית התלכדות בין הסוגיות המרכזיות של נתיב ההתנגשות בין ישראל ואיראן: בסוגיית ההתבססות האיראנית בסוריה, השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד עם ההשלכות על משטר אי-ההפצה של נשק להשמדה המונית, הסכם הגרעין עם איראן ואף בזירה רחוקה יותר העימות בין ארצות הברית וצפון קוריאה בסוגיית הגרעין. זוהי ההזדמנות עבור ישראל לראייה כוללנית...
השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצובה של ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים עלולים לסכן את המשך קיומם של היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות־הברית בטווח הבינוני והארוך. כדי לשמור על הברית בין המדינות יש לפעול לביסוס הדימוי החיובי של ישראל בקרב הציבור האמריקאי, כך שיהיה עוגן להיפוך מגמת השחיקה בתמיכה בקרב קהל היעד הליברלי. הקהילה הישראלית בארצות־הברית היא נכס בעל פוטנציאל תרומה רב למטרה הזאת: היא כוללת מספר רב של "שחקני שטח" שמעורים בחברה הישראלית ובחברה האמריקאית, ולכן היא יכולה לגשר...
הדיון הציבורי בעקבות חשיפתה של תקיפת הכור הגרעיני בסוריה התמקד בסוגיית הגילוי, אך יש להדגיש סוגיות נוספות, חשובות לא פחות, כולן קשורות בתפקידי המודיעין, ולהפיק מהן לקחים. בראשן: מאמציהם של אויבים להשגת יכולת גרעינית יהיו לעולם אתגר מודיעיני וכדי להתמודד עמו יש לוודא שהנושא בראש רשימת הידיעות החיוניות ולוודא הקצאה של משאבי איסוף ותשומת לב ממוסדת של צמרת הקהילה המודיעינית לנושא. כן יש להביא בחשבון שתגובת האויב לתקיפה תהיה תלויה במהלכים מבצעיים, מדיניים והסברתיים, וכן לחזק את ממד השילוביות בקהילת המודיעין.
