הצלחת המפלגה הדמוקרטית להחזיר לעצמה את השליטה בבית הנבחרים מהווה סימן להתייחסותו של הציבור האמריקאי למנהיגותו של הנשיא דונאלד טראמפ. הנשיא עצמו קבע נחרצות ערב הבחירות כי מבחינתו, התוצאות תשמשנה עבורו משאל עם אשר למדיניותו. במישור הפנים-אמריקאי צפוי בעקבות תוצאות הבחירות שיתוק של מרבית תהליכי החקיקה. אמנם אין לגזור מתוצאות בחירות האמצע על שיתרחש בבחירות לנשיאות ב-2020, אך התוצאות תחייבנה את הנשיא טראמפ להתחיל כבר בחודשים הקרובים בהיערכות למרוץ לבחירות לנשיאות. מנגד, הדמוקרטים יבקשו למנף את הניצחון בבית הנבחרים להאצת תהליכי השיקום של...
פרשת חשוקג'י, שעדין רחוקה מסיומה, מציבה את האתגר המשמעותי ביותר ליחסי ארצות הברית וערב הסעודית מאז פיגועי הטרור בארצות הברית בספטמבר 2001. תגובת ארצות הברית עד כה משקפת את התפתלות הממשל בין הבנתו כי התנהלות ערב הסעודית אינה יכולה לעבור ללא תגובה, לבין שאיפה לא להודות בכישלון מדיניותו לראות בממלכה את עמוד התווך של מדיניותו במזרח התיכון, בדגש על המאמצים להכלתה של איראן. ההתפתחויות האחרונות מחזקות את אי השקט הפנימי שקיים כבר מזה זמן בממלכה, על רקע התנהלותו המתעמתת של יורש העצר, מחמד בן סלמאן. תקופה של אי יציבות בממלכה, אליה חשוב...
שחרורו של הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון אינו תרופת קסם למשבר החריף ביחסי טורקיה וארצות הברית. יחד עם זאת, הוא מעיד שניתן ללחוץ על אנקרה ועל נקודות התורפה שלה, ובראש ובראשונה זו הכלכלית. מעצרו של ברנסון היה רק אחד בין לא מעט סוגיות מחלוקת בין ארצות הברית לטורקיה, ובדומה לפרשת שחרור ברנסון, גם בסוגיות האחרות ניתן לראות דרכים אפשריות לגשר על הפערים בין הצדדים. ברובד העמוק יותר, המתח ביחסי טורקיה-ארצות הברית הוא מעבר לסוגיות הספציפיות, אלא קשור לחוסר אמון גובר בין הצדדים כמו גם למגמות רחבות יותר במדיניות החוץ האמריקאית ובזו הטורקית. עם...
הממשל האמריקאי הטיל על איראן את האחריות לירי רקטות לעבר בניין הקונסוליה האמריקאית בבצרה שבעיראק (ספטמבר 2018), שביצעו לטענתו גורמי מיליציה שיעית, והודיע על העברת סגל הדיפלומטים לשגרירות בבגדאד. במקביל מאיימים דוברי ממשל בכירים כי איראן תשלם מחיר כבד אם תפגע ביעדים אמריקאים. ארצות הברית אמנם מתייחסת בהודעותיה לפעילות הכוללת של איראן במזרח התיכון, אך נראה כי היא מדגישה במיוחד את הפוטנציאל של עיראק להפוך לזירת התגוששות בינה לבין איראן. בימים אלה גם מתנהל מאבק בין איראן לארצות הברית על מידת השפעתן על ההליך הפוליטי המתקיים בעיראק לקראת...
חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן בתחילת חודש אוגוסט מהווה מהלומה נוספת לכלכלה האיראנית ההולכת ונחלשת מאז פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין בחודש מאי. בעקבות צעד זה, בין היתר, נאסרו מכירה של זהב ומתכות יקרות לאיראן ורכישת דולרים במערכת הבינלאומית על ידי איראן וחברות איראניות, והוטלו איסורים על מכירת מטוסים אזרחיים לחברות איראניות. המסר האמריקאי הוא ברור – מי שעושה עסקים עם איראן לא יכול לעשות עסקים עם ארצות הברית. מהלכים אלו הובילו להמשך הצניחה בשער המטבע האיראני ולפגיעה במשק המקומי. הסבב הבא של הסנקציות, העוסקות באיסור רכישת...
החלטת ארצות הברית להפסיק את המימון לאונר"א היא לא פחות מהיסטורית. בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא נגד אונר"א ותמך במדיניות האמריקאית, אך הממסד הביטחוני הגיב למהלך האמריקאי בדאגה מכיוון שאונר"א מספקת עורק חיים הומניטרי חיוני לעזתים ומשמשת ככוח מייצב חיוני, המספק לישראל נקודת קשר חשובה העוקפת את חמאס ומאפשרת למנגנוני הביטחון של ישראל לפקח על כניסתם של חומרי בניין וחומרים בעלי פוטנציאל לשימוש כפול לעזה. אין זה נבון אמנם להתעלם מחששותיה של מערכת הביטחון, אך יש להכיר בכך שחששות אלה משרתים אינטרסים לטווח הקצר. זאת משום...
בחינה של כמה מהסוגיות הניצבות על סדר היום בין ארצות הברית לבין מדינות המפרץ, בעיקר בינה לבין ערב הסעודית, מראה כי שני הצדדים מתקשים לתת מענה לציפיות הגבוהות לגבי היחסים ביניהם, שנוצרו לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. ההתפכחות ההדדית תחייב אותם להעריך מחדש את יכולתם לעצב מדיניות שתקדם את מימוש היעדים שלהם. מבחינת הממשל האמריקאי נכון הדבר בעיקר אשר לתקוותיו להישען ביתר שאת על מדינות המפרץ כדי לקדם את יעדיו מול איראן ומול הפלסטינים. פערים אלה משליכים ישירות על ישראל, תוך שמתחדדים הפערים בין מפגש האינטרסים בינה לבין מדינות המפרץ בחלק...
שלוש התפתחויות שחלו לאחרונה באו"ם המחישו שוב באופן מובהק את הערך הרב שיש ליחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות הברית, ובפרט עם הממשל הנוכחי בבית הלבן. אולם, במקביל גם התחוורו מגבלותיה של הברית. לצד היתרונות הברורים (בעיקר במועצת הביטחון), על ישראל לבחון תרחישים שבמסגרתם היחסים המיוחדים אינם מסייעים לקידום האינטרסים שלה או אינם יכולים לעשות כן, ולהיערך באופן יזום לצמצום הפגיעה במעמדה במוסדות האו"ם ובקהילה הבינלאומית באמצעות חיזוק התהליכים הדיפלומטיים וטיפוח יחסים ידידותיים וקונסטרוקטיביים בינה לבין אירופה ומדינות נוספות.
ב-6 ביולי 2018 נכנסו לתוקף המכסים הראשונים שהטילו ארצות הברית וסין זו על זו בעקבות היוזמה האמריקאית לצמצם את הגרעון המסחרי בין המדינות. קודם לכן, הטילה ארצות הברית מכסים על פלדה ואלומיניום מהאיחוד האירופי, מקסיקו וקנדה, אשר הגיבו בהטלת מכסים מצדן. שינוי משטר הסחר העולמי תואם את העיקרון המנחה של טראמפ: America First. עם זאת, החרפת מאבקי הסחר מציבה אתגר קשה יותר למאמצי ארצות הברית להשיג חזית מדינית וכלכלית רחבה לאכיפת הסנקציות שהכריזה על איראן במאי 2018. כיום ישראל אינה צד במאבק וההשפעות האפשריות עליה, ככל שיתפתחו מאבקי הסחר, הן...
פסגת טראמפ-פוטין עמדה בסימן ניסיונותיו של הנשיא דונאלד טראמפ לגמד את ההאשמות האמריקאיות כי רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות וכן שיקפה את מאמציו ומאמצי ולדימיר פוטין לייצר שיח אינטימי ביניהם, שיביא לחידוש הדיאלוג בין שתי המדינות. בפועל, ספק אם המפגש הביא להסכמות בשורה הארוכה של הנושאים שהוצבו על סדר היום. בסוגיית סוריה, פוטין ציין כי הוא וטראמפ סיכמו להבטיח את ביטחונה וגבולה של ישראל, בהתאם להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. עם זאת, ספק רב האם בהמשך לפסגה יקודם שינוי משמעותי במאזן ההתפתחויות בסוריה, שיהיה בו כדי להבטיח את מימוש היעד האסטרטגי...
המתקפה של משטר אסד להשתלטות על דרום סוריה, עם הפנים לרמת הגולן, מהווה שלב נוסף בהשתלטותו על מאחזי המורדים במדינה. הסכמה ישראלית לפריסת כוחות אסד בדרום סוריה, כולל ברמת הגולן הסורית, משמעותה שישראל מוכנה להשלים עם חזרת שליטתו של אסד במרחב הגבול, תוך הבנה כי כוחותיו נתמכים על ידי המיליציות השיעיות וצבאו מונחה על ידי קצינים איראניים. ישראל משליכה את יהבה על רוסיה בציפייה שזו תרחיק את הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות מאזור הגבול עמה, בתמורה לכך שלא תפגע בכוחות המשטר. לישראל ניסיון חיובי של גבול שקט ויציב עם סוריה טרם מלחמת האזרחים,...
באוקטובר 2018 תחל שנת תקציב חדשה בארצות הברית ועמה תוכנית הסיוע הרב-שנתית לישראל לעשור 2028-2019, בסך 38 מיליארד דולר. מתוכם: 33 מיליארד דולר מתוכנית סיוע החוץ ו-5 מיליארד דולר ממשרד ההגנה למימון פרויקטים משותפים להגנה מפני טילים (נושא זה לא נכלל בתוכנית הסיוע הרב שנתית הקודמת). עם זאת, תנאי הסיוע הוקשחו: ישראל לא תרכוש בכספי הסיוע דלק ויכולתה להמיר כספי סיוע מדולרים לשקלים תפחת עד לאפס בסוף התוכנית. הדבר יהווה אתגר לשימור יכולות המו"פ ועוצמתן של התעשיות הביטחוניות בישראל, הנשענות עתה על רכש של צה"ל בשקלים, שמומרים מסיוע...
