הפרק יבחן תחילה את רמת הידע והתפיסות הרווחות בקרב הציבור הרחב בישראל כלפי תרומתם של יהודי ארצות הברית. בהמשך הוא ידון בהרחבה ברמת הבקיאות ובתפיסות הרווחות במערכת הפוליטית והמדינית בארץ באותו נושא וכיצד אלו מתורגמות למדיניות ולפעולות. לאחר מכן יבחן הפרק את הידע והתפיסות בארבעה מגזרים נוספים: מערכת הביטחון; הדרג הביצועי במשרדי הממשלה העוסק בנושא התפוצות וישראלים הממלאים תפקידים בארצות הברית; גופי המחקר והאקדמיה בישראל; והתקשורת. לסיכום, יציג הפרק את עיקרי המסקנות ביחס לרמות הידע בחברה הישראלית, לתפיסות הרווחות בה ולקשר שלהן למדיניות...
קהילת יהודי ארצות הברית הינה מיעוט אתני־דתי קטן יחסית, שהשפעתו חורגת מגודלו הדמוגרפי. בצד היותם פטריוטים אמריקאים, מזדהים יהודי ארצות הברית, ככלל, עם ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומבקשים לחזק ולהבטיח את קיומה. פרק זה בוחן וממפה את תרומתם של יהודי ארצות הברית לביטחונה הלאומי של ישראל, על בסיס רכיבי הביטחון שהוגדרו קודם לכן. זהו ניסיון מורכב משני היבטים: הראשון נובע מהוויכוח הקיים סביב מידת תרומתם של יהודי ארצות הברית לביטחונה הלאומי של ישראל וסביב התחומים להם הם תורמים. בעוד מרבית העוסקים בתחום זה סבורים כי תרומת יהודי ארצות הברית...
פרק זה עוסק בתרומת ארצות הברית לחמישה מתוך שבעת רכיבי הביטחון האמורים לעיל, המרכיבים את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. חמשת הרכיבים שיפורטו להלן מציגים ניתוח של מערכת היחסים הדו-צדדיים בין ארצות הברית וישראל — יחסים הנטועים הן במדיניות הבית הלבן, כפי שנקבעה על ידי שורה של נשיאים אמריקאיים, והן בחקיקה ביוזמת הקונגרס האמריקאי. תיאור כל רכיב ייפתח בתקציר של הדברים שיפורטו בהמשך.
הניתוח שהובא לעיל מדגים באופן אמפירי את תרומתה של ארצות הברית לטיפוח כל הרכיבים המרכזיים היוצרים את הבסיס לביטחון הלאומי של ישראל. נראה כי מדיניותה של ארצות הברית לסייע לישראל ולהגן עליה היא מפורשת, איתנה בכל אחד מרכיבים אלה, וארוכת טווח, וכי היא שורדת הן את מבחן הזמן והן את ההבדלים בתפיסה ובהשקפה בין מנהיגי ארצות הברית למנהיגי ישראל.
בעשורים האחרונים חוותה יהדות ארצות־הברית שינויים משמעותיים בהרכב הדמוגרפי, האתני, הדתי והתרבותי של חבריה — שינויים שברובם מתוארים בעבודת המחקר הנוכחית — ושלהם השלכות על הקשר עם מדינת ישראל ועם החברה הישראלית. כתוצאה מהשינויים האלה התחוללו תמורות גם בפעילותה הפילנתרופית של יהדות ארצות־הברית, ואלה נחקרו בעשור האחרון. המחקרים האלה עוסקים בהיבטים מבניים של המערכת הפילנתרופית במרחב המקומי והבינלאומי, ומודגש בהם כיצד המערכת הזאת מושפעת משינויים בתנאים התרבותיים, החברתיים, הכלכליים, הדמוגרפיים והפוליטיים של הקהילה היהודית־אמריקאית. חשיבות...
היחסים בין ישראל לבין הקהילה היהודית בארצות־הברית נמצאים זה כמה שנים במשבר. על כך אין מחלוקת. לכל אחד מהצדדים יש, מטבע הדברים, ביקורת על התנהלות הצד האחר, שמן הסתם אינה עולה בקנה אחד עם הציפיות שיש לו ממנו. הגם שהמשבר נגרם כתוצאה מפערי עמדות אמיתיים בין שני הצדדים, אין ספק שהוא מועצם במידה רבה בשל אינטרסים פוליטיים של אישים בשני הצדדים ובשל העובדה שדיווחים על התרחבות הקרע מקבלים, באופן טבעי, תהודה תקשורתית גדולה הרבה יותר מאשר דיווחים על הפחתת הפערים. המציאות הזאת היא שיוצרת כנראה את תמונת המצב הנוכחית של משבר חסר תקדים, שהסיכוי...
בפרק הזה מובאת סקירה היסטורית של המגמות ושל האירועים העיקריים שעיצבו את יחסי הגומלין בין יהדות ארצות־הברית לישראל, במיוחד בתחום הביטחון הלאומי. מדובר במערכת יחסים שקשורה קשר הדוק ליחסים בין שתי המדינות, ישראל וארצות־הברית, אך מושפעת מגורמים רבים נוספים. בפרק גם מובאת סקירה של מגמות חברתיות, דמוגרפיות ופוליטיות עכשוויות המעצבות את עתידה של מערכת היחסים הזאת.
בארצות-הברית מצוי המרכז היהודי הגדול ביותר מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל. נכון ל־ 2017 , מוערך מספרם של היהודים החיים בארצות-הברית בכ־ 5.7 מיליון נפש. נוסף עליהם ישנם עוד כמיליון אמריקאים המגדירים את עצמם יהודים, שהם ברובם בני משפחה של זוגות מעורבים, ואשר אינם מוגדרים יהודים לפי ההלכה היהודית.
בעשורים האחרונים הלך ופחת מספרם ושיעורם של היהודים באוכלוסייה האמריקאית. בעוד שב־ 1969 חיו בארצות-הברית 5.87 מיליון יהודים שהיוו כ־ 3% מהאוכלוסייה הכללית, הרי שנכון ל-2017 חיים בה 5.7 מיליון יהודים, שהם פחות מ־ 2% מהאוכלוסייה הכללית המונה 323...
פרק זה מציג את עיקרי תובנות המחקר שלפניכם וההמלצות הנגזרות מהן. ראשית נותחה תרומתה של קהילת יהודי ארצות הברית לביטחונה הלאומי של ישראל במובנה הרחב ונבחנו מערכות היחסים בינה ובין ישראל בראיית הביטחון הלאומי, כמו גם הפערים במוּדעות ובהיכרות בין שני הצדדים וזיקתם והשפעותיהם על מדיניות בפועל. בהמשך נוסחה הבעיה האסטרטגית העולה מתוך ממצאי המחקר והוצעו תכלית אסטרטגית ורעיון מסדר למענה מערכתי רחב לבעיה. לבסוף הועלו המלצות לכיווני פעולה רחבים, ובכללן המלצות ממוקדות למקבלי ההחלטות בישראל, למערכות החוץ והביטחון שלה ולהנהגות של יהודי ארצות...
המפגש המתוכנן בין נשיאי ארצות הברית ורוסיה בשולי פסגת מדינות ה-G-20 בוטל ברגע האחרון על ידי הנשיא דונלד טראמפ. ביטול המפגש המתוכנן בבואנוס איירס המחיש ביתר שאת את השפל שבה מצויה מערכת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה, כאשר ברקע משבר מתמשך ביחסים ביניהן. משום שנמוך הסיכוי שבטווח הזמן הקרוב יעלה בידי ארצות הברית ורוסיה לגבש פתרונות למחלוקות ביניהן, על ישראל להיערך לאפשרות שמתיחות זו תשפיע על מרחב התמרון וחופש הפעולה שלה ביחס לאינטרסים שהיא מעוניינת לקדם, בדגש על ההתמודדות עם הנוכחות האיראנית בסוריה.
בחודש אוקטובר הכריז הנשיא טראמפ על כוונתו לפרוש מהאמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF) משנת 1987. אם יממש זאת, השאלה היא האם צעד שכזה ישרת את האינטרסים של ארצות הברית, או שמא קיימות חלופות (למעט פרישה), העשויות לשרת טוב יותר את האינטרסים שלה. טראמפ לא הצביע עדיין על הצעדים הבאים או מתי יינקטו, והותיר לעצמו מרחב לשנות את עמדותיו, אך תגובתו הקשוחה להפרות האמנה מצדה של רוסיה חייבת להיות מלווה בדיאלוג מתמשך ושיתוף פעולה בחזית זו. בראייה רחבה, ארצות הברית, סין ורוסיה, תידרשנה למלא תפקיד מוביל בתכנון מבנה בקרת ופירוק נשק החדש כאמצעי...
בחודשים האחרונים דווח כי ממשל טראמפ שוקד על תכנית ליצירת כוח צבאי ערבי משותף, "ברית אסטרטגית מזרח תיכונית", שכבר זכתה לכינוי "נאט"ו ערבי". מבחינת ארצות הברית, קואליציה ערבית אזורית יכולה למנוע, או להפחית, את הצורך בהצבה של כוחות אמריקאים על הקרקע, שכן ברית זו תוכל עקרונית לכלול גם לחימה נגד החתרנות והתמיכה בטרור מצד איראן וכן נגד הברחות הנשק מאיראן לשלוחיה במזרח התיכון. הניסיון למסד ברית צבאית ערבית אינו חדש וההיסטוריה של ניסיונות כאלו אינה מבשרת טובות לעתיד "נאט"ו הערבי" וליכולתו לעמוד ביעדיו,...
