השילוב של הערפול המובנה הגלום במבצעי סייבר נרחבים עם פוטנציאל הנזק הממשי הטמון בהם, הופך מרחב זה לאידיאלי לפעולה עבור ערב הסעודית ואיראן ותואם את ראייתן האסטרטגית ואת תפיסת הפעלת הכוח שלהן. הסיכון והסיכוי שמציב המרחב הקיברנטי בפני כל אחת משתי המדינות הופכים אותו למפתה, במיוחד כשהדבר נוגע להשקעת משאבים לטווח הארוך. נראה, לפיכך, שמרחב הסייבר צפוי להפוך לזירת התנגשות מרכזית עתידית נוספת עבור ערב הסעודית ואיראן, וזאת לאור מגבלות הכוח הקונבנציונלי שמנעו זאת מהן עד כה.
לאחר שורה של הישגים שנרשמו לזכות איראן בזירת המזרח התיכון ותחילתה של התאוששות כלכלית באיראן בעקבות הסרת הסנקציות, גברו בשנה החולפת האתגרים החיצוניים והפנימיים המערערים את היציבות האסטרטגית שממנה גזרה ההנהגה האיראנית את מדיניותה בשנים האחרונות, ובעיקר מאז החתימה על הסכם הגרעין. אתגרים אלה באים לידי ביטוי בכל התחומים הרלוונטיים למצבה האסטרטגי של איראן; בזירה הפנימית נמשכים הקשיים הבאים לידי ביטוי בהפגנות, בשביתות ובמחאות נגד המשטר בכל רחבי המדינה. אלה נובעות בעיקר ממצוקה כלכלית, ממשבר מים חמור, ומביקורת עממית נגד השחיתות השלטונית...
הזירה הבינלאומית עברה טלטלה מאז תחילת כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וביתר שאת במהלך 2018 , כתוצאה מהמדיניות ומהצעדים שנקט הממשל האמריקאי. בתגובה נאלצו שחקני המפתח הבינלאומיים האחרים ובעיקר רוסיה, מדינות אירופה וסין להתאים את מדיניותן, כדי להבטיח שהדינמיקה המתהווה לא תפגע באינטרסים שלהם. התפתחויות אלה השפיעו ישירות גם על מאפייני ההתנהלות של הגורמים הבינלאומיים במזרח התיכון והציבו אתגרים חדשים למדינת ישראל. יתר על כן, למציאות הבינלאומית שממנה נגזרים, בין היתר, מעמדה הגלובלי של ארצות הברית וכן היחסים בין המדינות השונות וביניהן...
פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...
בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על...
החלטות שקיבל לאחרונה הסנאט האמריקאי בתגובה לרצח העיתונאי הסעודי, ג'מאל חשוקג'י, ולעתיד המעורבות האמריקאית במלחמה בתימן, משקפות את הפער הגדול הקיים כיום בין עמדת הנשיא טראמפ וממשלו לבין רבים מהמחוקקים באשר ליחס לסעודים. להערכתנו, הלחצים המופעלים על הממשל אינם מיועדים כדי להביא לסיום הקשרים ההיסטוריים עם ערב הסעודית, אלא הם מכוונים לשלוח מסר ולהבהיר לממלכה ובעיקר ליורש העצר, מוחמד בן סלמאן, כי להתנהלות סעודית "לא אחראית" יש מחיר וכי חובה עליה לקחת בחשבון גם את הצרכים והאינטרסים האמריקאים. הרושם הוא, כי, למרות רצונו של הנשיא...
עבור ארצות הברית, לה יש עדיין אינטרסים במזרח התיכון, יציאה חפוזה של כוחותיה מסוריה תחליש את השפעתה על תהליכים באזור ותצמצם את מרחב התמרון שלה מול האתגרים הקיימים. הממשל האמריקאי מותיר את בעלי בריתו עם סימני שאלה לגבי יכולתה של ארצות הברית לגבות את מדיניותם, כמו גם מגביר את המוטיבציה של איראן לביסוס ולחיזוק אחיזתה והשפעתה במרחב. ישראל נותרה לבדה במערכה נגד התבססות איראן בסוריה, ולכל היותר תזכה לגיבוי מדיני מצד ארצות הברית בניהול המאבק.
מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור הנוכחי אנו עדים למגמות גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות, והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, והמעורבות בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני ההמשכיות של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה הפוליטית והחברתית שלה מבית. מגמות ההתרחקות בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית...
הפרק יבחן תחילה את רמת הידע והתפיסות הרווחות בקרב הציבור הרחב בישראל כלפי תרומתם של יהודי ארצות הברית. בהמשך הוא ידון בהרחבה ברמת הבקיאות ובתפיסות הרווחות במערכת הפוליטית והמדינית בארץ באותו נושא וכיצד אלו מתורגמות למדיניות ולפעולות. לאחר מכן יבחן הפרק את הידע והתפיסות בארבעה מגזרים נוספים: מערכת הביטחון; הדרג הביצועי במשרדי הממשלה העוסק בנושא התפוצות וישראלים הממלאים תפקידים בארצות הברית; גופי המחקר והאקדמיה בישראל; והתקשורת. לסיכום, יציג הפרק את עיקרי המסקנות ביחס לרמות הידע בחברה הישראלית, לתפיסות הרווחות בה ולקשר שלהן למדיניות...
קהילת יהודי ארצות הברית הינה מיעוט אתני־דתי קטן יחסית, שהשפעתו חורגת מגודלו הדמוגרפי. בצד היותם פטריוטים אמריקאים, מזדהים יהודי ארצות הברית, ככלל, עם ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומבקשים לחזק ולהבטיח את קיומה. פרק זה בוחן וממפה את תרומתם של יהודי ארצות הברית לביטחונה הלאומי של ישראל, על בסיס רכיבי הביטחון שהוגדרו קודם לכן. זהו ניסיון מורכב משני היבטים: הראשון נובע מהוויכוח הקיים סביב מידת תרומתם של יהודי ארצות הברית לביטחונה הלאומי של ישראל וסביב התחומים להם הם תורמים. בעוד מרבית העוסקים בתחום זה סבורים כי תרומת יהודי ארצות הברית...
פרק זה עוסק בתרומת ארצות הברית לחמישה מתוך שבעת רכיבי הביטחון האמורים לעיל, המרכיבים את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. חמשת הרכיבים שיפורטו להלן מציגים ניתוח של מערכת היחסים הדו-צדדיים בין ארצות הברית וישראל — יחסים הנטועים הן במדיניות הבית הלבן, כפי שנקבעה על ידי שורה של נשיאים אמריקאיים, והן בחקיקה ביוזמת הקונגרס האמריקאי. תיאור כל רכיב ייפתח בתקציר של הדברים שיפורטו בהמשך.
הניתוח שהובא לעיל מדגים באופן אמפירי את תרומתה של ארצות הברית לטיפוח כל הרכיבים המרכזיים היוצרים את הבסיס לביטחון הלאומי של ישראל. נראה כי מדיניותה של ארצות הברית לסייע לישראל ולהגן עליה היא מפורשת, איתנה בכל אחד מרכיבים אלה, וארוכת טווח, וכי היא שורדת הן את מבחן הזמן והן את ההבדלים בתפיסה ובהשקפה בין מנהיגי ארצות הברית למנהיגי ישראל.