"עסקת המאה" נוחתת על הפלסטינים באחד מרגעי החולשה הקשים בתולדותיהם. יכולתם לאחד כוחות על מנת להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה מוגבלת בשל פערי העמדות בין הרשות הפלסטינית לחמאס, ומשום הביקורת וחוסר האמון שמגלה הציבור כלפי שתי ההנהגות. אבו מאזן ממשיך להישען על תמיכת הקהילה הבינלאומית ומבהיר שאין בכוונתו לנטוש את דרך המאבק המדיני, הבלתי אלים. מחמאס הוא מצפה שיסתופף בצילו של אש"פ. אם יכשלו מאמציו אלו וארצות הברית אכן תאפשר לישראל לנקוט מהלכים חד-צדדיים, מדינות ערב לא תתייצבנה לצידו והאיחוד האירופאי ו/או האו"ם לא יתמכו...
"עסקת המאה" שגיבש ממשלו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מוצגת כפרדיגמה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם לעיצוב ארכיטקטורה מזרח תיכונית חדשה. התוכנית מספקת מענה לדרישות הביטחון הנרחבות של ישראל ומאפשרת לה להחיל את ריבונותה בגושי ההתיישבות, בבקעת הירדן ובהתנחלויות המבודדות, ללא עקירת יהודים, ושומרת על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל. לצד הפלסטיני, התוכנית מציגה תנאים לכינון מדינה לא רציפה, מחולקת לשישה קנטונים, שיוכלו לחלוטין בתחום ישראל, עם שליטה ישראלית מלאה במעטפת ובמעברי הגבול. בנוסף, התוכנית מבטלת את "זכות...
בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 (סוף ינואר 2020) של המכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו מומחים ומקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי מהארץ והעולם והתקיימו דיונים בארבע מסגרות נושאיות: המערכת הבינלאומית, הסביבה האזורית, אתגרי חוץ וביטחון לישראל ומבט פנימה לישראל. כל אלה, בהסתכלות לעשור הבא. להלן עיקר התובנות הראשוניות שעלו בדיוני הכנס.
"אם הפלסטינים והישראלים רוצים שתי מדינות זה בסדר, אם הם רוצים מדינה אחת זה בסדר מצדי. אני מתווך", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בספטמבר 2018. ובכן, ההתלבטות הסתיימה: ממשל טראמפ נצמד רשמית בעסקת המאה לפתרון שתי המדינות. הוא ממשיך – תוך סטיות ניכרות וביטול כל האיזונים הפנימיים במדיניות – את מדיניות כל קודמיו בבית הלבן בחמשת העשורים האחרונים, שהתבססה בעיקרה על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242, 338 מ-1967 ו-1973, בהתאמה. חידוש חשוב בתוכנית טראמפ הוא ביטול ההבחנה, שהייתה מקובלת על הממשלים האמריקאים הקודמים, בין...
רצועת עזה שרויה במשבר מתמשך מאז שישראל התנתקה ממנה ב־2005 ובמיוחד לאחר שהחמאס השתלט עליה בכוח הזרוע. המצב ברצועה מאופיין במצוקה כלכלית, חברתית ותשתיתית – על סף משבר הומניטרי – ומושפע מהיריבות הפוליטית ומהמאבק על הבכירות במחנה הפלסטיני בין החמאס לבין הפת"ח והרשות הפלסטינית. היעדר יכולתו של החמאס לספק את צורכי האוכלוסייה ברצועה הוא אחד המניעים לנטיותיו הלוחמניות ולאירועי ההסלמה הביטחונית בין ישראל לבין החמאס ושאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה. שליטתו המקיפה והיציבה של החמאס באזור, לצד פוטנציאל ההיזק המוכח שלו, הביאו להכרה הישראלית...
עיתוי הזמנת ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר סיעת 'כחול לבן' וראש האופוזיציה בני גנץ לבית הלבן, כחלק מהשקת "עסקת המאה" של הנשיא דונלד טראמפ, נקבע מסיבות פוליטיות – אמריקאיות וישראליות כאחת. עם זאת, מעבר לשיקולים אלה נמצאת סוגיה מהותית – הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאחר ומדובר באחד מנושאי הליבה של המדיניות הישראלית, חשוב לנתח משמעויות אפשריות של התוכנית, להעריך את השלכותיה על התהליך המדיני ואפשרויות קידומו של פתרון לסכסוך. יתר על כן, למרות הסירוב הפלסטיני לדון בתוכנית ועל אף השתיקה בעולם הערבי והגינויים הצפויים מבירות אירופה...
השתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הפכה למוקד המחלוקת בין ארגוני פתח וחמאס. בעוד הרשות הפלסטינית בשליטת פתח מתנה את השתתפותם בהסכמה ישראלית, מבהיר חמאס שאין בזה כל צורך וכי על שני הצדדים להיאבק יחדיו על מנת לאלץ את ישראל לאפשר את השתתפות תושבי מזרח העיר. שני הגורמים אינם ששים לבחירות והיו מעדיפים לדחותן אך הכניסו עצמם למלכוד, כשכל צד מנסה להטיל על הצד האחר את האחריות לדחייתן. אבו מאזן, שהחל במהלך, עלול לשלם יחד עם ארגונו פתח מחיר גבוה אם תוטל עליהם האחריות לכך. יוזכר שתושבי מזרח העיר השתתפו בעבר בבחירות...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
המערכת הפוליטית הפלסטינית מפוצלת לשתי מערכות משנה – חמאס, השולט ברצועת עזה, והרשות הפלסטינית, השולטת בגדה המערבית. למרות שרעיון הפיוס הפנים-פלסטיני מונח על השולחן מזה תקופה ארוכה ואף זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, לא סביר שיקרום עור וגידים כל עוד מחמוד עבאס מכהן כנשיא הרשות. עבאס דורש בעקביות לפרק את הזרוע הצבאית של חמאס, שאינה נתונה למרותה של הרשות הפלסטינית, ולכונן את חזונו "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד"; חמאס מתנגד לדרישה זו בכל תוקף. שתי ההנהגות הפלסטיניות מתחרות זו בזו, מתקשות לבסס את הלגיטימציה שלהן בשטח שבשליטתן,...
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
ההסלמה בין ישראל לג'האד האסלאמי בפלסטין (גא"פ) חשפה בקיעים במערכת היחסים בין שני הארגונים המרכזיים בתנועת ההתנגדות הפלסטינית – גא"פ וחמאס, כמו גם את שבריריותו של המצב ברצועת עזה. חמאס הותיר במשך כיומיים את גא"פ להתמודד לבדו מול ההפצצות הישראליות שהונחתו על הרצועה ופגעו קשות בפעיליו, תוך מיעוט בהבעות סולידריות עמו או גילויי דעת בנושא. ישראל מצדה חרגה מהמדיניות שנקטה בשנים האחרונות ונמנעה מהטלת האחריות לירי נגדה על חמאס, ומיקדה את הפצצותיה ביעדי גא"פ. כך נוצרה אד הוק משוואה חדשה, במסגרתה ישראל וחמאס ניצבו באותו צד...
הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, לפיה "הקמת התנחלויות ישראליות אזרחיות בגדה המערבית אינה כשלעצמה בלתי תואמת את המשפט הבינלאומי" תואמת את עמדות ישראל, והמסר הכלול בה נכון: עיסוק בשאלת חוקיות ההתנחלויות מפחית את הנכונות של הפלסטינים להתגמש באופן שיאפשר השגת פתרון מוסכם לסכסוך. עם זאת, התועלת המעשית בה, הן במישור המשפטי והן בהיבט המדיני, מועטה ואף כרוכים בה סיכונים ועלויות לישראל. בין היתר, קיים החשש כי היא תוביל להגברת הלחצים לקדם צעדים של סיפוח שעלולים להשפיע לרעה על המצב הביטחוני והמדיני. יתר על כן, גובר החשש כי...
