שרשראות האספקה העולמיות מאותגרות בשנים האחרונות במידה גוברת, בין היתר עקב מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. אתגרים אלה מצטרפים לאלה הנובעים משינויים גיאופוליטיים ארוכי טווח, ביניהם תהליכי דה-גלובליזציה כתוצאה ממתחים בין המעצמות ותחרות עולמית על משאבים, בדגש על מינרלים קריטיים לתעשיות מתקדמות. שילוב אתגרי היסוד לשרשראות האספקה העולמיות עם האתגר האקלימי עשוי לחולל "סערה מושלמת", שתגרום חוסר יציבות ופגיעה בביטחון הלאומי של מדינות. פגיעה כזו תהה ניכרת בייחוד במדינות כמו ישראל, התלויות במידה רבה בשרשרות האספקה העולמיות, החשופות...
פרק זה מורכב מפרקי המשנה הבאים: המערכה המדינית: האתגר – שימור הדמוקרטיה המהותית; הזירה הטכנולוגית: עת לבחור צד – ישראל והתחרות הטכנולוגית הגלובלית; משבר האקלים: הזדמנויות לשיתוף פעולה מול אתגר חוצה גבולות; הזירה הדיגיטלית: הצורך במענה לאתגר הרשתות החברתיות.
צריכת האנרגיה בכדור הארץ צפויה לעלות בעשורים הבאים עקב גידול האוכלוסייה העולמית וצמיחתן הכלכלית והתעשייתית של מדינות מתפתחות. אחת החלופות היעילות והירוקות ליצירת אנרגיה היא היתוך גרעיני. מיזם ITER הבינלאומי לחקר ההיתוך הגרעיני הוא אחד המיזמים השאפתניים בעולם להקמת כור מחקרי, וקיימים מיזמים נוספים אשר רשמו גם הם בשנים האחרונות מספר פריצות דרך בינלאומיות בתחום שצפוי להיות קריטי למאבק בהתחממות הגלובלית ומענה לצורך העולה של ביטחון אנרגטי. על אף שיש עוד כברת דרך ארוכה עד לבשלות טכנולוגיה זו, מומלץ שמדינת ישראל תרתום את המגזר הממשלתי,...
באוגוסט השנה, לאחר שנים של ויכוחים ולחצים פוליטיים, נחקק בארצות הברית חוק הפחתת האינפלציה (The Inflation Reduction Act) שמשמעותו מחויבות פיסקלית חסרת תקדים לטובת הפחתת פליטות גזי חממה וקידום טכנולוגיות ירוקות. חקיקה זו בשילוב "חוק השבבים", שנחקק בסמוך, עשויים לחזק את מעמדה של ארצות הברית בתחרות מול סין ולמצב אותה כמובילה עולמית בהתמודדות עם שינויי אקלים. לחבילת חקיקה זו משמעויות גם מעבר לים, כולל עבור ישראל, הן מבחינת דרישה להגדיל את המחויבות הלאומית להפחתת פליטות ולהצגת תוכניות פעולה קונקרטיות למימוש יעדים, והן בדמות...
תובנות ומסקנות שעלו מהמחקרים הרבים שנכתבו ופורסמו בנושא התחבורה משקפות את החשיבות האסטרטגית-לאומית המיוחסת לתחום. המושג הכולל של תחבורה משיק לתחומים רבים הרלוונטיים לקבלת החלטות ברמה הלאומית, לגבי חיי אדם, איכות חיים, כלכלה, מחירי דיור, פיזור דמוגרפי, עומס בבתי החולים, היבטים חברתיים, צדק חלוקתי, זיהום אוויר וחתירה לעולם ירוק יותר, וכן לגבי יחסים בינלאומיים. מאמר זה, שמתבסס על התובנות ממחקרי התחבורה והגדרת מטרת הביטחון הלאומי, מבסס טענה כי עיצוב המדיניות הציבורית של תשתיות התחבורה למדינת ישראל חייב להיות חלק בלתי נפרד משיקולי הביטחון...
רצועת עזה, שהיא אחד האזורים הצפופים בעולם, סובלת מתת-תנאים תשתיתיים ותברואתיים ובכלל זאת מחסור במים, באנרגיה, בחשמל, במזון ובמערכות בריאות. האתגר ההומניטרי הכרוך באזור אך צפוי להחריף בהתחשב במגמות הדמוגרפיות שבו וברגישותו הגבוהה לשינויי האקלים. בעוד מערכת הביטחון בישראל והקהילה הבינלאומית מזהות את הקשר הגורדי בין המצב הביטחוני סביב הרצועה לבין מצוקה ההומניטרית בה, אין התייחסות להשפעה הצפויה של שינויי אקלים על המצב. כדי ללבן את הסוגייה ולגבש היערכות להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים כינס המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיתוף עם הוועד...
"פורום הצעירים העולמי" (WYF), שהתכנס בינואר 2022 בשרם א-שיח', נתפס במצרים כהכנה לקראת ועידת האו"ם לשינוי אקלים שתארח העיר בנובמבר הקרוב. במושב שהוקדש לנושאי סביבה הצהיר הנשיא, עבד אל-פתאח א-סיסי, כי "האדם הוא הייצור היחיד על פני כדור הארץ שמסוגל לחולל הרס, אך מסוגל גם לבנות ולתקן". ואכן, כעולה מהפורום, מצרים שואפת למלא תפקיד מוביל בבנייה ובתיקון הן בחצרה הפנימית והן בזירה האזורית – אפריקה, אירופה והמזרח התיכון. על ישראל, מצדה, לתמוך בכוונותיה של מצרים ולחתור לשיתופי פעולה עמה, בפרט בתחום האנרגיות...
שנת 2021, שתחילתה בחילופי הממשל בוושינגטון בינואר וסיומה בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בגלזגו בנובמבר, הייתה שנת האקלים בזירה הבינלאומית. למרות אכזבה מהישגי הוועידה, נרשמו במסגרתה הישגים חשובים מבחינת שובה של ארצות הברית להובלה גלובלית, גיבוש שורת אמנות והסכמים בינלאומיים וכן רתימת מדינות רבות ובהן ישראל להגדלת התחייבויותיהן להפחתת פליטות גזי חממה. עם זאת, התחרות בין המעצמות, בשילוב רתיעתן של מדינות חשובות ובראשן סין, רוסיה והודו מהצבת יעדים שאפתניים, פגעה ביכולתה של ארצות הברית להוביל שינוי משמעותי שיגביל את עליית הטמפרטורה...
מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
לאחר משא ומתן קואליציוני קצר ודיסקרטי נכנס אולף שולץ לתפקידו כקנצלר התשיעי במספר והרביעי מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית. שולץ יעמוד בראש קואליציה משולשת, ראשונה מסוגה בתולדות הרפובליקה (ברמת הפדרציה) – "קואליציית הרמזור", על שום צבעי המפלגות המרכיבות אותה. נתוני הפתיחה לממשלת שולץ לא יזכו אותה במאה ימי חסד: הגל הרביעי של הקורונה מכה בגרמניה, וגם בתחום החוץ יאלץ הקנצלר להתמודד עם משבר הפליטים בגבול הפולני-ליטאי- בלרוסי, ועם המשבר בין אוקראינה לרוסיה, המאיים להתדרדר לעימות צבאי. אשר לישראל: בהמשך לעמדת מרקל – שצילה...
