מהפכת ה־ 25 בינואר 2011 במצרים שהייתה חלק ממחאות ומהפכות 'האביב הערבי' הביאה לשינוי במשטר במדינה אך גם הולידה אתגר למדינתיוּת, כלומר, אתגר בממדים של המונופול המדינתי על השימוש בכוח, היעילות המנהלית של המערכת הביורוקרטית וההסכמה האזרחית בתוך המדינה סביב הגדרת זהות הקולקטיב והמדינה. אתגר זה הביא לשינוי משטר נוסף בקיץ 2013 ולחזרתה של מצרים למשטר אוטוריטרי, אחרי שנה של ניסיון מעבר לדמוקרטיה. עקב כך חלה ירידה נוספת במדינתיוּת של המדינה המצרית. אתגר המדינתיות הניצב בפני מצרים מאז 2011 השפיע על מצבה הפנימי מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית....
מאמר זה מבקש לחבר בין תפיסות סוציולוגיות לעולם התוכן של לימודי ביטחון, כדי לבחון כיצד מאפייני העידן הנוכחי, המוגדר כעידן 'המודרניות השנייה', משפיעים על האופן שבו אנו מגדירים מהו 'ביטחון לאומי'. הנחת היסוד היא מושג זה נטוע במודרניות הקלאסית, מהווה חלק בלתי נפרד מהסדר העולמי של מדינות הלאום ומבוסס על חשיבה מדעית וטכנולוגית, העומדת גם ביסוד קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי. עם זאת, החל משנות השמונים של המאה ה־20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה שהוגדר על ידי סוציולוגים כ'מודרניות שנייה' או 'מודרניות מאוחרת', עולם המאופיין בכלכלה ניאו־ליברלית...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
עד פרוץ גל המחאות הנרחבות באלג'יריה לפני כשלושה שבועות, דומה היה שאזור המגרב מתייצב על קיפאון יחסי, למרות שהבעיות החברתיות, הכלכליות והממשלתיות שבאזור נותרו במידה רבה בלתי פתורות. נראה היה שהציבור שקע ב"נורמליות חדשה", כשהוא נרתע מלהתגייס נגדה לנוכח הכאוס והאלימות שפרצו בחלקים אחרים של העולם הערבי. אולם, התפרצות ההפגנות ברחבי אלג'יריה, שהיא המדינה הגדולה ביותר באפריקה, מרמזת שייתכן שההרתעה נשחקה. עבור ישראל, הסיכוי לחוסר יציבות בצפון אפריקה יציב אתגרים ביטחוניים, אך גם הזדמנויות פוטנציאליות. לקובעי המדיניות בירושלים כדאי...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
שסעים אתניים, פוליטיים ודתיים הופכים את תימן לאחת הזירות המורכבות במזרח התיכון. מורכבוּת זו הגיעה לשיאים חדשים עם אירועי "האביב הערבי", שהביאו, בנובמבר 2011 , לסיום משטרו בן 33 השנים של הנשיא עלי עבדאללה סאלח. התפרקות האיזון הפוליטי העדין שיצר סאלח הובילה את תימן לפי תהום, כאשר מאבקי אליטות, מרידות אתניות, בדלנות, מעורבות חיצונית וטרור פונדמנטליסטי מאיימים לפרקה ומקשים על הניסיונות של המשטר הנוכחי לבנות סדר פוליטי חדש ויציבות. עתידה של תימן עדיין אינו ברור, אך ההתפתחויות והתהליכים אותם היא עוברת עשויים לספק תובנות ביחס...
אירועי האביב הערבי בסוריה, בלוב ובתימן גרמו לגלי פליטים, שעלולים לאיים על היציבות הפנימית של מדינות, שעד כה צלחו בשקט (יחסי) את הזעזועים הפוליטיים באזור. ירדן ולבנון מתקשות לעמוד אל מול גלי הפליטים המגיעים מסוריה והשירותים הציבוריים, החל משירותי הבריאות והחינוך עבור לאספקה סדירה של מים וכלה בסדר הציבורי, נמצאים בסכנת קריסה. מלבד הסכנה העתידית האפשרית ליציבות בית המלוכה ה-האשמי, חוסר יציבות הוא מסוכן ועלול ליצור כיסים של ריק שלטוני שמהם יכולים לפעול ארגוני טרור, הנהנים ממימון חיצוני ומיטיבים למלא את הריק הכלכלי-חברתי במדינות כושלות,...
על פי הדיווחים, כמה ממדינות המפרץ סייעו בחימושן ובמימונן של מיליציות וארגונים אסלאמיים בלוב. בעוד המערב העניק את תמיכתו למועצת המעבר הלאומית ולכוחות המייצבים במדינה, נקטו מדינות המפרץ בעמדה הפוכה. במאמציהן לצבור השפעה, נראה כי הן הגיעו למסקנה שהנתיב המהיר ביותר להשגת היעד בלוב עובר דרך הפריפריה ולא דרך המרכז. מצב עניינים זה מבשר רעות ביחס לסיכויי הצלחתה של מועצת המעבר הלאומית.
הטלטלה שאחזה במרחב הערבי הבליטה את כוחה העולה של קטאר ואת מדיניות החוץ הייחודית שאימצה, הכוללת מעורבות אקטיבית במרבית מוקדי הטלטלה באזור. מדיניות זו – עירוב של אופורטוניזם ואמביציה – בשילוב עם עוצמה כלכלית אדירה ונכונות להשתמש בה לצרכים מדיניים, במקביל לחולשתם של מוקדי הכוח העיקריים מתוך האזור ומחוצה לו, מאפשרת את כניסתה של האמירות לחלל שנוצר ואת מעמדה המדיני החדש.
התפתחות חדשה, המבשרת אולי תפנית במדיניות רוסיה במזרח התיכון ניכרת לאחרונה בהתבטאויות, הנראות כמתואמות, של בכירים רוסיים (מומחים מובילים לענייני המזרח התיכון, פוליטיקאים ואף נשיא רוסיה עצמו, שכינה בתקשורת את האופוזיציה במזרח התיכון כמונעת על ידי טרוריסטים) שהושמעו בפורומים חשובים ובתקשורת. דבריהם כוללים הכרזות בגנותו של הגל המהפכני הפוקד את המזרח התיכון, המוצג כשלילי מיסודו והנושא עימו השלכות מסוכנות ליציבות האזורית והגלובלית.
