העימות המתמשך בים האדום בין הח'ותים לבין כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית והפגיעות החוזרות ונשנות של מיליציות פרו-איראניות נגד יעדים אמריקאיים בעיראק ובסוריה מקרבים את הצדדים בסבירות גבוהה להתדרדרות לעימות נרחב יותר. בהובלת הממשל האמריקאי פרסמו 13 מדינות הצהרה המתרה בח'ותים כי יישאו בתוצאות, אם ימשיכו בפעולותיהם, וארצות הברית חיסלה מפקד בכיר במיליציות הפרו-איראניות בעיראק. הממשל מאשים ישירות את איראן כעומדת מאחורי פעילויותיהן של בעלות בריתה. אמנם לארצות הברית ולאיראן אין עניין בעימות ישיר ביניהן, אך נראה כי נחישות המיליציות ובעיקר...
בעוד מתקפות החות'ים על ישראל ועל ספינות אזרחיות באזור ים סוף ובאב אל-מנדב, נמשכות לאורך מלחמת "חרבות ברזל" במגוון אמצעים, סין הרשמית כמעט דוממת – לא גינויים משמעותיים, וודאי שלא פעולות קונקרטיות. סין נמנעה גם מלהצטרף לכוח המשימה שהקימה ארצות הברית לאבטחת השייט באזור, וספינות הצי שלה לא נענו לקריאות מצוקה של אניות שהותקפו. יומרותיה של בייג'ינג בזירה הגלובלית נתקלות בתקרת זכוכית נמוכה כאשר נדרשת פעולה ממשית או כאשר היא נדרשת לבוא על חשבון מאמציה לערער את מיצובה של וושינגטון במזרח התיכון. גם כאשר אינטרסיה של סין נפגעים בידי...
מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...
מלחמת 'חרבות ברזל' בין ישראל לחמאס לבשה צביון אזורי, עם המתקפות מצד שלוחיה של איראן ובכללן מצד החות'ים. הגם שתימן היא זירת לחימה משנית, גובר פוטנציאל הנזק ממנה לישראל ולמדינות המפרץ, שסומנו על ידי החות'ים כמשתפות פעולה עם ישראל. התמשכות המעורבות הצבאית החות'ית במלחמה תאלץ את ישראל למצוא נתיבים להרתעה ולתגובה ותקשה על מדינות המפרץ לשמר על יחסים תקינים עם איראן ובמקביל להשתלב במאמץ האמריקאי באזור. לפי שעה, יש להתייחס לפעילות החות'ית בפרופורציה ולהכילה, תוך התמקדות במאמץ הלחימה העיקרי ברצועת עזה.
שורת התפתחויות פותחת לכאורה פתח להסדר, שעשוי לקרב את סוף המלחמה בתימן, בראשם הקמת מועצת נשיאות, הפסקת אש כוללת והסרה חלקית של המצור האווירי והימי שהטילה ערב הסעודית על תימן. ההפסדים הטריטוריאליים שרשמו החות'ים באחרונה ובתגובה לכך הגברת ההתקפות מצדם על ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, דחקו בצדדים להגיע להפסקת אש. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שסיכויי ההגעה לכדי הסדר פוליטי ארוך טווח אינם גבוהים.
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
ב-7 במארס 2021 שיגר ארגון טרור תימני "אנסאר אללה", המוכר יותר תחת השם המורדים החות'ים, מטח טילים לעבר מתקני הנפט של חברת Aramco בראס טאנורה ובדהרהאן שבערב הסעודית. על אף חוסר הבהירות אשר למידת הצלחתה של הפעולה החות'ית או המניעים לה, כבר למחרת מיהרו משמרות המהפכה האיראניים לאיים על ישראל באמצעות יצירת קישור מרומז בין המתקפה החות'ית לבין האפשרות למתקפה על אילת. דוגמה זו היא ראייה לתפיסה האיראנית את החותי'ם כקלף מיקוח במאבק האיראני נגד ישראל, תוך התייחסות לארגון התימני משל היה אחד מיחידת הטילים בחיל האוויר של משמרות המהפכה....
בפרוס שנת 2021, המצב בתימן מצוי בנקודת קיפאון, אך טומן בחובו פוטנציאל לחוסר יציבות. במאמר זה מתוארות המגמות בזירה התימנית, העשויות להימשך בעתיד הנראה לעין, וכן שוברי שוויון פוטנציאליים, הכוללים אירועים בעלי השפעה רבה אך בסבירות נמוכה, אשר עדיין עשויים לשנות את אופי הסכסוך הנוכחי, לטוב או לרע. בנוגע לישראל, בדו"ח של Newsweek שפורסם לאחרונה נטען כי איראן סיפקה לחות'ים מטוסי נפץ ללא טייס עם כנפי דלתא ובעלי טווח של 2,200-2,000 ק"מ; פרסום זה עלה בקנה אחד עם פריסתן של סוללות של טילי הגנה ליד אילת על ידי ישראל לצורך הגנה מפני...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
