דו"ח ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי שופך אור על ההתנהלות הבריטית מול מאמצי רוסיה להחליש את בריטניה, כחלק מחתירתה לערער את מעמדן של דמוקרטיות מערביות, ולהרחיב שסעים חברתיים בה. לפי הדו"ח, בריטניה לא היטיבה להתמודד עם האיום בשל פגמים באסטרטגיה שננקטה לנוכח האתגר ועקב ליקויים ביישומה. זאת, על שום פערים בהסדרת היחסים בין הגופים האחראיים השונים, תיעדוף נמוך שניתן לאיום וכן חשש לעסוק בסוגיה הנפיצה. הדו"ח ממליץ להסדיר את תחומי האחריות, לבצע שינויי חקיקה רלוונטיים ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי בנושא. במאמר זה נטען כי...
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
ההסכמות שהושגו בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לבין נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ב- 5 במארס במוסקבה לגבי הפסקת אש במחוז אידליב, הינן קרוב לוודאי זמניות ובעתיד הלא רחוק צפוי חידוש החיכוכים בין שתי המדינות לגבי עתידו של המחוז. עם זאת, קבלת טורקיה את התכתיבים הרוסיים (כולל נסיעת ארדואן למוסקבה אחרי שפוטין לא נענה להזמנה קודמת מטורקיה) המחישה עמדת חולשה טורקית. זאת ועוד, למרות שממשלת טורקיה הציגה את החזרה להסכמות סוצ'י מ-2018 כמטרתה הפוליטית והצבאית, ההסכמות שהושגו במוסקבה מבטלות אותן למעשה: השגת הפסקת האש באידליב היא צעד נוסף לקראת...
בתחילת ספטמבר הצהיר נשיא טורקיה ארדואן באופן חסר תקדים על כוונה אפשרית של מדינתו לפתח נשק גרעיני, התבטאות החורגת מהדאגה שהביעה בעבר טורקיה מהתגרענות המזרח התיכון. ההיגיון בו נאחז ארדואן הוא שלא ייתכן שלחלק מהמדינות יש טילים עם ראשי נפץ גרעיניים, בעוד שאחרות לא מורשות להחזיק באותן יכולות. הוא אמנם הזכיר את ישראל באופן ספציפי, אך לא סביר להניח שלאחר יותר מחמישים שנים בהן היא נחשבת למדינה בעלת יכולות גרעיניות, היא הגורם שמניע את הנשיא הטורקי. מאמר זה מנתח את היחס ההדדי בין הגורמים השונים שמניעים את טורקיה: מחד גיסא תפקידה כחברה...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
היה זה אחד השבועות הנדירים מאז פרוץ ההתעוררות הערבית שדברים הסתדרו היטב בתחום יחסי החוץ של טורקיה. בין מה שהיה ביקור מוצלח של ולדימיר פוטין באיסטנבול ב-3 בדצמבר 2012 ואישור נאט"ו למחרת היום לפריסת טילי פטריוט בטורקיה, נראה, כי טורקיה פעלה נכון בעת הזאת.
מאז המפגש הקודם בליסבון (2010), שבו אימצו המנהיגים את המסמך הקרוי "קונספט אסטרטגי" (ראה מבט על, גיליון 226, נובמבר 2010), שאמור להנחות את פעילות הארגון בשנים הבאות, חלו כמה התפתחויות שתהיינה להן השלכות על פעילותו. בהקשר זה יש לציין את החרפת המשבר הכלכלי–פיננסי בארצות הברית ובאיחוד האירופי, שתוצאותיו מורגשות כבר עתה ויורגשו בעתיד ביתר שאת, בכל הקשור לקיצוצים נוספים בתקציבי הביטחון של החברות. אירוע בסדר גודל היסטורי היה "ההתעוררות הערבית" שבין ביטוייו הבולטים עד כה, מעורבות נאט"ו בהפלת משטרו של קדאפי. מאמר זה...
