הסדנה הכלכלית בבחריין היא החלק הראשון ב"עסקת המאה". חלקה המדיני של העסקה יוצג כנראה רק אחרי הבחירות בישראל, שיתקיימו בחודש ספטמבר. כינוס הוועידה בבחריין משתלב היטב במשנתו הפוליטית של דונלד טראמפ, שלפיה העוצמה הכלכלית של ארצות הברית היא המפתח לפתרון סוגיות ואתגרים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, בחינת הסכמי השלום שמדינת ישראל חתומה עליהם, מראה כיצד הכלכלה תמיד שיחקה תפקיד משני בלבד בפתרונות מדיניים מהותיים. התמריצים הכלכליים לא היו הציר המרכזי של הסכמי השלום של ישראל אלא רק החלק המשלים למדיני. על כן, למרות הרצון האמריקאי...
פגישת היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל בסוף יוני היא הישג למדיניות ישראל, שמנווטת בין האינטרסים של מוסקבה ושל וושינגטון וממצבת עצמה כגורם בדיאלוג בין המעצמות בנושא עתיד סוריה והמעורבות האיראנית במדינה. מצד וושינגטון ומוסקבה זהו צעד נוסף במסגרת המאמצים להדק את השיח ולמקדו בסוגיות שבמחלוקת. בחירת המגרש הישראלי נועדה להדגיש את ייעודו האזורי, וכן אפשר שלארצות הברית ורוסיה יש עניין להביע תמיכה בישראל – הן בהקשר סוריה והן בהקשר איראן. לישראל מצדה עניין להיות משולבת בדיונים, אלא שבתוך כך ייתכן שהיא נוטלת על עצמה גם סיכון...
תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים, המכונה "עסקת המאה", כוללת שני פרקים: הראשון – כלכלי, שיושק בבחריין בסדנה שתתקיים בסוף יוני; השני – מדיני, כולל התייחסות לסוגיות הרגישות של סכסוך הישראלי-פלסטיני, שהשקתו תדחה לאחר הבחירות והקמת ממשלה בישראל בשלהי 2019. הנתונים שדלפו על אודות פרטי התוכנית מצביעים על כי היא מתחשבת בעמדות ממשלת ישראל ובצרכי הביטחון של ישראל וכן מכירה במציאות שנוצרה בזירת הסכסוך במהלך חמשת העשורים האחרונים. זו הסיבה להודעת הגורמים הפלסטינים הרשמיים, שלא יקבלו...
ארצות הברית ואיראן מנהלות את העימות ביניהן בשני מישורים: הממשל האמריקאי דבק במדיניותו להפעיל "מקסימום לחצים" על המשטר האיראני ומנגד איראן מאמצת מדיניות חדשה כתחליף ל"סובלנות" שהפגינה עד כה, כדי להמחיש לארצות הברית ובעיקר למדינות האחרות החתומות על הסכם הגרעין, בדגש על השותפות האירופיות, את מחיריו הצפויים של המשך הסנקציות. במקביל ובניסיון למנוע התדרדרות גם לאור המתיחות שהתפתחה באחרונה במפרץ, מתקיימים מאמצים לאיתור ערוצי הידברות בין שתי המדינות. בעת הנוכחית ובהנחה שאיראן אינה מעוניינת ל"שבור את הכלים", אפשר...
לאחר שנה שבמהלכה נקטה טהראן "סבלנות אסטרטגית״ בכוונה לקבל ממדינות אירופה פיצוי על חידוש הסנקציות האמריקאיות, היא מבקשת כעת להציב לארצות הברית תג מחיר בגין פעילותה נגדה. על כן פתחה במהלך נגדי, המורכב ממאמצים בשלושה תחומים: תוכנית הגרעין, הפעולה הצבאית, ויצוא הנפט מהמפרץ. בתנאים הנוכחיים, שני הצדדים מציבים תנאים קשים לחזרה למשא ומתן, אולם שניהם כנראה מבינים שיתכן שבסופו של יום מסלול ההידברות הוא הפחות מסוכן עבורם. בתוך כך, ההתפתחויות האחרונות מגלמות פוטנציאל הסלמה ומיס-קלקולציה, העלול להיות רב משמעות עבור ביטחון ישראל. לכן על...
בארצות הברית ניכרים בשנים האחרונות התחדדות הקיטוב הציבורי והפוליטי, התחזקות פוליטיקה של זהויות, שיח פופוליסטי והמלווה לעיתים בביטויי שנאה בוטים ואלימים, התחזקות ההשפעה של גורמים קיצוניים על השיח ועל סדר היום, מתקפה גוברת נגד אליטות מסורתיות ומוסדות המייצגים את הסדר הקיים, וקריסת עיקרון הקונצנזוס הדו-מפלגתי כבסיס לחקיקה ולמדיניות. אווירה זו מהווה מצע להתעוררות גלי אנטישמיות מימין, הנוספים למאמצי דה-לגיטימציה לישראל משמאל. אירועים אחרונים בזירה הפוליטית בארצות הברית מבליטים את תהליך הקיטוב הפנים-אמריקאי הגובר, המתחיל להשליך גם על...
ארצות הברית לא צריכה לחזור להסכם הגרעין. מהלך כזה רק ימקסם את חסרונות העסקה בעיתוי הגרוע ביותר. על ארצות הברית לחתור להסכם חדש, הסכם גרעין 2.0, שיטפל בכל הסוגיות הבעייתיות ומעל לכל – בסעיף "השקיעה". יש להאריך שלב זה ל-30 שנה לפחות ולהתנות את תוקף ההסכם בכלל ואת טווח הזמן בפרט בשינוי אמיתי ובר-אימות בהתנהלותה של איראן. שינויים אחרים צריכים לכלול פיקוח מעמיק ויעיל יותר, בפרט חקירה מלאה של הממד הצבאי של התוכנית. במקביל, נדרשת החלטה של מועצת הביטחון שתתייחס לסוגיות של טילים בליסטיים, טרור והתערבויות זדוניות של איראן ברחבי...
ארצות הברית הודיעה על כוונתה להוסיף את משמרות המהפכה של איראן לרשימת ארגוני הטרור. בתגובה הכריזה המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן על פיקוד מרכז (CENTCOM) האחראי על פעילות צבא ארצות הברית במזרח התיכון כעל ארגון טרור. החלטה אמריקאית זו מצטרפת להחלטות הקודמות שקיבל הממשל בסוגיה האיראנית והיא משתלבת בהבטחתו להמשיך ולהחריף את מדיניותו ל"מקסימום לחצים" על ההנהגה האיראנית. אמנם, להחלטה אין משמעויות כלכליות רבות מעבר ללחצים הכלכליים שכבר מופעלים על איראן. עם זאת, הצעד מהווה עליית מדרגה בהתייחסות הממשל לצעדים שהוא נכון לנקוט...
החלטה של טורקיה לממש את עסקת הS-400- עם רוסיה, על אף האיום האמריקאי כי המהלך יענה בסנקציות, צפויה להיות קו שבר ביחסים של אנקרה עם ארצות הברית ובעלות הברית האחרות בנאט"ו. סביר כי תגובתם של הממשל והקונגרס למהלך אכן תהיה חריפה. מעבר למשמעויות שיהיו למהלכים על היחסים בין שתי המדינות, לצעד הטורקי צפויות להיות השלכות גיאופוליטיות הן בהקשר ליחסי הכוחות בין ארצות הברית לרוסיה והן בהקשר ליכולת התיאום ושיתוף הפעולה עם טורקיה לגבי המצב בסוריה ובעיראק והמדיניות מול איראן.
הכרת הנשיא טראמפ בריבונות הישראלית על רמת הגולן התקבלה בברכה על ידי מרבית הציבור הישראלי ובחוסר הסכמה בקהילייה הבינלאומית. היא מנוגדת לעמדה המקובלת במשפט הבינלאומי, המעוגנת במגילת האו"ם, לפיה יש לכבד את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של מדינה וכי השתלטות על שטח במהלך מלחמה אינה מקנה זכות ריבונות בשטח זה. לפיכך צפוי שהקהילייה הבינלאומית ברובה הגדול תמשיך להתנגד למהלך האמריקאי, וכך גם מדינות האזור, לרבות אלו המקיימות יחסים עם ישראל. עם זאת הצעד הזה אינו מונע מממשלה עתידית לקיים משא ומתן עם סוריה גם על רמת הגולן, מה גם שממשל אמריקאי...
החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
