ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
כל אויביה של ישראל מודעים לכוחה, עסוקים בבעיותיהם הפנימיות ואינם מעוניינים בהסלמה. אולם מלחמה בשנת 2021 אפשרית – בזירה הצפונית ומול עזה – עקב "דינמיקה של הסלמה". צה"ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות הקטלניות ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר, ויגרום נזק רב מאוד לאויבים. אבל במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע ורקטות לעורף, ועם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. צפויים גם חדירת כוחות קרקעיים לשטחנו, ומתקפות סייבר ותודעה לערעור יכולת העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית....
שנת 2021 נושאת תקווה למערכת המדינית הפלסטינית, לאחר רצף המכות שספגה: "תוכנית טראמפ"; שלילת כוח הווטו הפלסטיני על כינון נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות; מגפת הקורונה לצד משבר כלכלי וחברתי.
הנהגת חמאס ברצועת עזה בחרה להגיע להבנות עם ישראל באשר לרגיעה, כדי לשפר את המצב ההומניטרי, הבריאותי והתשתיתי באזור. לפיכך, לעת עתה הארגון אינו מעוניין בהסלמה ואוכף רגיעה על הפלגים ברצועה. עם זאת, מעת לעת שיגור רקטות הוא אמצעי עיקרי של חמאס לאתגור ישראל, למרות סיכוני ההסלמה. במקרה של עימות תידרש ישראל לפגוע בעוצמה רבה בזרוע הצבאית של...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
"היום שאחרי" אבו מאזן לא חייב להיות שונה מ"היום שלפני", והרבה מכך תלוי בישראל. ראשית, עליה לוודא את יציבות המרחב הציבורי והכלכלי בגדה המערבית, שמהווה במשך למעלה מעשור מתכון לשקט היחסי באזור. כהונת ביידן עשויה גם היא לתרום לייצוב המערכת הפלסטינית בהקשרי "היום שאחרי". המהפך בוושינגטון משרה כבר עתה רגיעה ואופטימיות זהירה בראמאללה. עם זאת, העתיד כמובן יהיה תלוי גם בבחירות שיבצעו הפלסטינים עצמם: אם מנהיגי הרשות הפלסטינית ופת"ח יעדיפו להתלכד, במקום לפתח מאבק אלים על השלטון, ואם המנהיג או המנהיגים העתידיים...
המערכת הפלסטינית נמצאת זה חודשים אחדים בתהליך של הערכה מחדש. על רקע זה ניכרים ניסיונות התקרבות בין שני המחנות – פת"ח מזה וחמאס והפלגים האחרים מזה. הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות היה הזרז האחרון (עד כה) לניסיונות ההתקרבות, שכן התפרש כנסיגה בתמיכה הערבית, שעליה התבססה אסטרטגית המאבק בישראל. שני המחנות הפלסטיניים מנסים לקדם הבנות והסכמות לגבי אסטרטגיית מאבק מעודכנת כמענה לאתגר, שהוא חסר תקדים בעשורים האחרונים של ההיסטוריה הלאומית הפלסטינית. מפגש שקיימו באיסטנבול ב-24 בספטמבר פת"ח וחמאס, בראשות בכירים משני...
למחרת טקס החתימה על הסכם השלום וכינון יחסים נורמליים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, שהתקיים בבית הלבן ב-15 בספטמבר במעמד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל ושרי החוץ של איחוד האמירויות ובחריין, נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי קבינט חוקרים שניתחו את גורמי הרקע והשלכותיו של ההסכם על ישראל והמזרח התיכון. המשתתפים בשיח התייחסו לסוגיות הבאות: מה בהסכם ומה מחוץ לו? מהם יעדי ממשל טראמפ, שהניעו את ההסכם? מדוע אצה הדרך לאיחוד האמירויות לחתום דווקא עכשיו על ההסכם? מדוע ירדן מסויגת מההסכם, ומדוע הפלסטינים נשארו בשולי...
הודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדבר נרמול היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות החריפה את מצוקת הפלסטינים ומאלצת אותם לעסוק בשאלה לאן פניהם. כינוס שהתקיים ב- 3 בספטמבר, בו זמנית ברמאללה ובביירות, שבו השתתפו כל הפלגים הפלסטינים, היווה ביטוי לכובד האתגר שהתפתחות זו הציבה בפניהם. בהודעת הסיכום הסכימו כולם על הצורך להיאבק במשותף לסיכול המזימה האמריקאית-ישראלית בדרכי 'התנגדות עממית', למרות שבכנס עצמו הביעו ראשי חמאס והג'האד האסלאמי את העדפתם המסורתית להתנגדות צבאית, אי-הכרה בישראל ואי-נכונות לפשרה עימה. ואכן, בלט הניסיון להצניע מחלוקות...
על רקע המשך המאבק במגפת הקורונה והשלכותיה על הכלכלה והחברה בישראל, תוצאות סקר דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעות כי הציבור מוטרד פחות מאיומים ביטחוניים מאשר אלו הקשורים בבריאות ובכלכלה. אלא שבאחרונה התקבלה תזכורת מרצועת עזה כי האתגרים הביטחוניים עדיין בתוקף. ההסלמה הביטחונית בזירת עזה, הניכרת בשבועות האחרונים, עלולה להתפתח לעימות צבאי, למרות שהן ישראל והן חמאס אינם מעוניינים בכך. עם זאת, הצדדים חשים כורח להגיב לפעולות היריב. ממשלת ישראל והדרג הצבאי מנסים לתמרן בין צורך לשמר הרתעה מול חמאס ולמנוע מהארגון הישגים באמצעות...
ביום חמישי, 13 באוגוסט, יצאה הודעה רשמית משותפת לארצות הברית, ישראל ואיחוד האמירויות הערביות, ולפיה ישראל ואיחוד האמירויות תחלנה במהלך מדיני שסופו נורמליזציה מלאה של היחסים ביניהן. בהודעה נכתב שמשלחות מישראל ומאיחוד האמירויות תיגשנה בקרוב לגבש הסכמים בתחומים שונים כדי לצקת תוכן ביחסים. מאמר זה שופך אור על המניעים האפשריים שמאחורי המהלך הדרמטי של איחוד האמירויות על רקע השינויים בסביבתה האסטרטגית ועל השלכותיו האפשריות, בכללן הסיכוי שהצעד האמירתי ידרבן חידוש של התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני.
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, שעליו הוכרז בחגיגיות ב-13 באוגוסט, פוגש את המערכת הפלסטינית באחד מרגעי החולשה האסטרטגית הבולטים שלה מאז כינונה. בכירי הרשות הפלסטינית הגיבו בכעס עצום, מהול בתסכול עמוק. הרשות איבדה נכס חשוב – כוח הווטו על נורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי. אולם, דווקא בתנאים שנוצרו, ראוי שישראל תנקוט גישה תומכת ומרחיבה כלפי הרשות, שתבוא לידי ביטוי בתמורות שישפרו את אפקטיביות שליטתה בשטח, ובתוך כך חידוש מנגנוני התיאום הישיר עם כוחות הביטחון הישראליים. כן ראוי לשלב את הרשות הפלסטינית במיזמים...
ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.